בבית הספר היסודי "מנחם
בגין" בנהריה עקבו התלמידים
אחר יצירת ציור הקיר במשך
שבועיים בינואר, החל בהקמת הפיגומים,
וכלה בציור ובצביעה. בית הספר נמצא
בשכונת עין שרה, שכונה צומחת
ומתפתחת, ולכן צמח ברבות השנים, ממאה
תלמידים כשהוקם, לפני 81 שנים, ל־056
תלמידים בתשע"ה. בית הספר נזקק למבנה
חדש, ומאחר שנקרא על שם המנהיג שחתם
על הסכם השלום עם מצרים, המבנה שהוקם
נקרא "בית השלום". המבנה המפואר נצבע
בצבעי ורוד ותכלת, הוא ממוגן ומתוקשב,
ובו כיתות גדולות (06 מ”ר).
ראש העיר, ז'קי סבג, יזם את ציור הקיר
בספרייה במבנה החדש כמתנה לבית הספר.
בסקיצה הראשונית, שהציע האמן הלל
לזרוב, צוירה לחיצת היד המפורסמת של
מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר.
בחשיבה משותפת של האמן, ראש העיר
ומנהלת בית הספר, הוחלט להוסיף את
מלות השיר "אני נולדתי לשלום" של
עוזי חיטמן, וציור של ילדים עליזים על
רקע קשת צבעונית, המחברים את הציור
לעולמם של ילדים. "הציור מבטא את
החתירה לשלום שחזקה אצלנו במיוחד,
מתוקף החיים שלנו בנהריה”, אומרת
מנהלת בית הספר, חגית בן גוזי.
הציור מתפרש מדלת הכניסה ועד
לתקרה. המורות נכנסו לכיתות והסבירו
מה עומד להתרחש, והילדים השקיפו על
תהליך העבודה בהשגחת מורה תורנית.
“אחד הילדים נהג להסתכל על הלל בזמן
הצביעה בעיניים נוצצות, ואמר לי: זה מה
שאעשה כשאגדל", מחייכת בן גוזי. “יצירה
של ציור גדול כזה מרשימה מאוד. והתוצאה
הסופית נהדרת. הציור מוסיף גם תוכן
ערכי וגם יופי, תרבות ואווירה מחבקת.
חזון בית הספר מדבר על אושר ושייכות,
וציור כזה מקדם את תחושת השייכות
לבית הספר, לעיר, למדינה ולדמויות
המופת שלנו".
בבית הספר היסודי "אור"
בכפר האורנים שני קירות כוסו
בציורי קיר של הלל לזרוב –
קיר הכניסה וקיר בחדר המוסיקה. בחדר
המוסיקה צוירו דמויות שמנגנות בכלים
כמו חליל וכינור, על רקע צבעים רכים
ומזמינים (קיר זה היה תרומה של לזרוב
לבית הספר). בכניסה צויר שביל שמתפתל
לעבר האופק, בתוך נוף של צמחייה וגבעות,
ומעליו שמים כחולים ועננים לבנים. בתוך
מעין מגילה נכתב ציטוט של הרב בחיי
אבן פקודה: "מעט מן האור דוחה הרבה מן
החושך". לצד השביל מונחים ספרים, ילד
אחד יוצא מתוך ספר וילד אחר עומד על
ספר פתוח. בציור רמזים לספרים רבים:
אחד מהספרים הוא "איה פלוטו", על אחד
העצים כתוב "העץ הנדיב", אחד הילדים
הוא הנסיך הקטן וילד אחר מחזיק חמישה
בלונים (קיר זה תוקצב על ידי בית הספר).
“לא ראיתי בתי ספר רבים שהשתמשו
בציור קיר כאלה, וזה נראה לי מקורי ויפה",
אומרת מימי שמש, מנהלת בית הספר.
”כשישבנו לחשוב על כיוונים לציור, רצינו
שתהיה נגיעה לספרים וליהדות, ובציטוט
שבחרנו מהמקורות יש אכן התייחסות לשם
בית הספר, אור. יש כאן אוכלוסייה דתית
גדולה, ומשפט כזה מקרב ומחבר".
הקיר שעליו צויר הציור היה לפני
כן סדוק ומכוער. לפני תחילת הצביעה
הגיע הלל לבית הספר והרצה לילדים על
התהליך ועל הטכניקות שבהן הוא משתמש.
בתהליך הצביעה עצמו השתתפו התלמידים,
לפי הוראות של הלל, בקבוצות שהתחלפו
כל שעה. שמש מקווה להוסיף ציור נוסף,
בצד השני של הכניסה. ”הקיר היה דהוי,
ועכשיו הוא שמח", היא אומרת. “הילדים
אמנם התרגלו אליו, הוא כבר חלק מהנוף,
אבל עדיין יש לו השפעה. אני מאמינה
במשפט שאומר שסביבה נאה מרחיבה דעתו
של אדם. ובית ספר צריך להיות אסתטי,
נעים, צבעוני, רגוע ונעים. הציורים
תורמים לכך מאוד".
// ציורי קיר
הסביבה הפיזית
קיר המשאלות
ציורי קיר בבתי הספר לא רק מוסיפים צבע ועניין לסביבת הלמידה, אלא יכולים
מאת לימור דומב
גם לשמש כלי נוסף למימוש החזון החינוכי והערכי
"
אם יש משהו שיכול לגרום לילדים להרים את העיניים מהסלולרי כשהם נכנסים לבית הספר –
זה ציור קיר ענק", אומר הלל לזרוב, אמן ציורי קיר עירוניים. ואכן, כשאת הקיר האפור מחליף
ציור צבעוני ענק, שהילדים ראו את תהליך הכנתו ולעתים אף היו שותפים לו, האווירה בבית הספר
משתנה פלאים. בנוסף לאסתטיקה ולשדרוג חזות בית הספר, אם בציור יש מידע - כמו שמות של אישים,
מפת יישובים או ציטוטים מספרים - סביר להניח שהוא ייחרת במוח התלמידים.
שביל אל האופק
"אור", כפר האורנים
צבעי השלום
"מנחם בגין", נהריה
ספטמבר 4102
<
62 שיעור חופשי
