25 / 40
כלים בגליונות קודמים: פייסבוק / למידה מודעת / אינטואיציה / פילוסופיה לילדים / מסוגלות אישית ומקצועית / דיאלוג מוסיקלי /
הכלי: משחקי מתמטיקה.
סביבה הרפתקנית / דיאלוג יצירתי / חוזקות / הוראה רפלקטיבית / סמיוטיקה / אוריינות חזותית / ויסות עצמי / השוואה והנגדה / ציור / אתרים לימודיים / כתיבה
תקשורתית / כללי יסוד / טכניקות הישרדות / משחק לימודי / מוסיקה / הומור / למידת חקר / תמריצים / צילום / חוזה כיתתי / פסיכולוגיה חיובית / שפת ההשפעה /
פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית
ארגז כלים
ה
מדרכות בחצר בית הספר מסומנות
במספרים, והילדים קופצים עליהם
בהתלהבות. אבל מה שנראה כקפיצות
אקראיות על מדרכות אלו ואחרות,
הן למעשה התשובות של התלמידים לשאלות
מתמטיות ששואל המורה. תלמידי כיתות ב’
מזנקים אל תוצאת המכפלה והחילוק, ילדי כיתות
ח’ מתעכבים על המספרים שמייצגים תשובות
לשאלות של חזקות ושברים ואילו תלמידי הכיתות
הגבוהות יותר דורכים על מספרים ראשוניים
בלבד וחוזרים דרך מספרים פריקים.
המשחק הזה מבקש ליצור אצל התלמידים
חיבור בין כיף והנאה לבין לימודי המתמטיקה,
מקצוע שפעמים רבות נתפש כמאיים ומלחיץ.
מחקרים רבים מראים כי העברת נושאים מתמטיים
בדרך מהנה, שגם מדרבנת את הילדים ומעוררת
את סקרנותם, מקרבת אותם אל המקצוע ומונעת
קשיים בהמשך לימודיהם.
חמוש בתובנות אלה, ערך ד”ר יהודה
אשכנזי מהמחלקה למדעי המחשב והמתמטיקה
באוניברסיטת אריאל מחקר בן שנתיים שבו פיתח
משחקים ופעילויות לחידוד המחשבה ולחיזוק
הידע המתמטי. משחק המדרכות שתואר בפתיח
הוא אחד מהם. את רוב הפעילויות הוא ניסה
בבתי ספר יסודיים, ואחרות בחטיבות ביניים.
בעקבות הלקחים הוא ערך שינויים במבנה המקורי
של הפעילויות, ואת מה שגיבש תוך כדי ניסוי
וטעייה ריכז בספר “לימוד מתמטיקה באמצעות
משחק”, בהוצאת אוניברסיטת אריאל.
אשכנזי, שמלמד בפרויקט נוער מחונן ועוסק
במחקר על חינוך מתמטי, מדגיש כי פעילות
משחקית אינה יכולה להחליף את שיטת הלימוד
המסורתית, אלא משלימה אותה. “הפעילות המהנה
יכולה לשמש כלי לשינון והטמעת החומר הנלמד,
לחיזוק השליטה בחומר ולהעלאת הביטחון
העצמי”, הוא אומר, “וחלק מהפעילויות גם יכולות
לסייע בחיזוק החשיבה הלוגית”. לדבריו, חשובה
לא פחות ממטרות אלו היא התוצאה שמתקבלת
מחיבור אסוציאטיבי של מתמטיקה והנאה: הפחתת
לחצים וצמצום התחושה השלילית הנובעת מחוסר
הצלחה במקצוע.
מדוע תלמידים חווים תחושה שכזו?
“אני חושב שזה נובע מחוויה של חוסר הצלחה.
אנשים אוהבים לעסוק במה שהם מצליחים בו,
וכשהם לא מצליחים, זה מרתיע. סיבה נוספת
היא ככל הנראה הדרך שבה מלמדים מתמטיקה.
בגילים הצעירים במיוחד, לימודי מתמטיקה
כרוכים בתרגילי שינון רבים. של לוח הכפל,
למשל. זה משעמם.
“מאחר שאין מה לעשות וחייבים לשנן את
המספרים כדי לדעת את לוח הכפל, צריך לחשוב
מה יכול לסייע בכך. אם את לוקחת אותו תרגיל
שינון ומוסיפה לו משחק בכדור – אז התמונה
משתנה. למשל, משחק שבו המורה מרכז את
התלמידים במעגל, זורק כדור לאחד התלמידים
ושואל אותו כמה זה 5 כפול 3. הילד צריך לתפוס
את הכדור תוך כדי כך שהוא משיב על השאלה”.
מחקרים מראים כי לימוד מתמטיקה בעזרת
משחק מסייע במיוחד לתלמידים החלשים יותר,
כיוון שהוא מחזק בהם את הביטחון העצמי.
“החזקים מסתדרים בכל מקרה”, אומר אשכנזי,
“אבל בזכות המשחק אנחנו יכולים לקבל משך
זמן ארוך יותר של ריכוז מהילדים החלשים,
והם מוכנים להשקיע זמן נוסף כדי ללמוד את
מה שחייבים. במקרים מיוחדים של תלמידים עם
בעיות של קשב וריכוז, משחק הוא הדרך היחידה
כמעט להגיע אליהם. התלמידים החזקים נהנים
לא פחות מהחלשים, ואף שמבחינתם פעילות
כזו אינה מועילה תמיד מבחינה דידקטית, היא
תורמת להם בהפחתת לחצים”.
מחקר רב נעשה בפיתוח של משחקים דידקטיים
דיגיטליים, ואולם אשכנזי סבור שהילדים יושבים
גם כך זמן רב מדי מול המחשב, ועל כן העדיף
להתרכז בפיתוח משחקים לא דיגיטליים. חלק גדול
מהפעילויות המשחקיות המוצעות בספר נערכות
בחצר בית הספר ולא בתוך הכיתה, וברבות מהן
נעשה שימוש בעזרים כמו כדור.
למרות כל היתרונות שבפעילויות אלה, סבור
אשכנזי שלא יהיה נכון להפריז בהן. “הניסיון גם
מראה שלא כדאי שהפעילויות יתבצעו בתדירות
קבועה”, הוא אומר, “פעילות קצרה, של כחצי שעה
בסוף השיעור, פעם בשבועיים-שלושה, יחד עם
פעילות אחת ארוכה פעם בשנה היא התדירות
המומלצת. עם זאת, התדירות האופטימלית
תלויה כמובן בתחושת המורה ובגיל התלמידים.
בגילים הצעירים, תדירות קיום הפעילויות תהיה
גבוהה יותר”.
אשכנזי שואף ליצור מאגר גדול של משחקים
ופעילויות דידקטיות, שיהיה נגיש לכל המורים.
המאגר יהיה מורכב ממשחקים דיגיטליים וספרים
המכילים פעילויות לא דיגיטליות. “ברגע
שמורה יזדקק לפעילות כלשהי בנושא מסוים,
הוא יוכל לשלוף פעילות מתאימה ממאגר זה”,
הוא אומר, “אני מצפה שנושא זה יטופל על ידי
משרד החינוך”.
מתמטיקה נתפשת כמקצוע
לימודי מלחיץ ומאיים. גישה
חדשה מבקשת לקשר אותה
דווקא עם משחקים מהנים, שגם
מחזקים את הביטחון העצמי
רווית שרף
של הלומדים
העיקר הזרימה
אחת המסקנות העיקריות העולות מהמחקר
היא שישנה חשיבות רבה לזרימה של
הפעילות. פעילות לא מוצלחת היא פעילות
שנתקעת. ד"ר יהודה אשכנזי מציע כמה
עקרונות המבטיחים זרימה של הפעילות:
יש לעבוד בקבוצות קטנות יחסית. רצוי
למנות עוזרים ולחלק את הכיתה לקבוצות
עבודה קטנות ככל האפשר.
על רמת החומר המתמטי בפעילות להיות
נמוכה יחסית, כדי למנוע רגעים ארוכים מדי
של מחשבה ולהבטיח השתתפות מרבית של
תלמידים מכל הרמות. יש לזכור שהמטרה
הלימודית של הפעילות היא לתרגל ולהטמיע
את החומר הנלמד, כמו גם לחזק את הביטחון
העצמי ולגרום הנאה. וודאי שמטרות אלו אינן
הולכות יד ביד עם חוויית חוסר הצלחה.
יש לוודא שחוקי הפעילות ברורים לכל
התלמידים לפני קיום הפעילות.
משחק סדר,
לכיתות א' עד ו'
תרגול מושג הסדר בין
מטרת המשחק:
מספרים בעזרת אינטראקציה בין התלמידים;
חיזוק הביטחון העצמי, במיוחד של התלמידים
החלשים, שיצטרכו לכוון גם תלמידים
הנחשבים חזקים מהם.
בחצר בית הספר או בכיתה.
:
מיקום
סרטי גומי לראש כמספר
אמצעי עזר:
התלמידים, וכרטיסים שעליהם רשומים
מספרים.
שני תלמידים אחראיים
חלוקת הכיתה:
ישמשו עוזרים ושאר התלמידים יחולקו לשתי
קבוצות.
לפני תחילת המשחק
אופן המשחק:
מסבירים את חוקי המשחק והחשיבות בשמירה
על שקט מוחלט במהלכו. מחלקים את הכיתה
לשתי קבוצות ונותנים לכל תלמיד סרט גומי
שיניח מסביב לראשו בגובה המצח. מסדרים
כל קבוצה במעגל עם הפנים למרכז. עוזרי
המורה עוברים מאחורי הילדים ומצמידים
להם את כרטיסי המספרים אל אחורי הראש
בעזרת סרטי הגומי.
מרגע שניתן האות, על כל אחת מן
הקבוצות להסתדר בטור בסדר עולה של
מספרים. כלומר, הילד בעל המספר הקטן
ביותר יעמוד ראשון ובעל המספר הגדול
ביותר יעמוד אחרון בטור. עליהם לעשות
זאת מבלי לדבר ומבלי שאף ילד יראה את
המספר שעל ראשו. מותר לילדים לכוון זה
את זה היכן לעמוד בעזרת סימון בלבד וללא
דיבור כלל.
ההבדל בין רמות המשחק מתבטא בסוג
המספרים הכתובים על הכרטיסיות. למשל,
לכיתה א', על הכרטיסים ייכתבו המספרים
הוא מספר
n
, כאשר
n
הטבעיים מאחד ועד
הילדים בקבוצה, וייאמר מראש לילדים שאלה
הם המספרים. לכיתה ב': על הכרטיסיות
ייכתבו רק מספרים שלמים מ־0 ועד 001, לאו
דווקא מספרים עוקבים. לכיתה ד': מספרים
שלמים עד 000,1 ושברים פשוטים ומעורבים,
ותרגילי חיבור, חיסור, כפל או חילוק ברמה
בינונית. לתלמידי כיתה ו' ניתן להוסיף גם
שברים עשרוניים.
משחקים
במספרים
איור: ניר גולן
25
שיעור חופשי
>
ינואר 5102