Next Page  14 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 14 / 40 Previous Page
Page Background

ב

תוכנית מפרש מחפשים מנהלים

שיש להם חלומות. התוכנית בת

השנתיים מיועדת למנהלים של

בתי ספר ופועלת כחממה ליזמים.

כדי להתקבל לחממה, המנהלים צריכים לשכנע

את צוות מפרש בתשוקה שלהם לחדש ולהכניס

שינויים בבית הספר שלהם. כדאי להם מאוד

להיות מספיק משכנעים כדי לזכות בסיום

אלף שקל, סכום לא

75

התהליך במענק של

מבוטל המיועד לביצוע החלום שהצהירו עליו

מלכתחילה.

לאור כל אלה, אין זה מפתיע שמפרש,

הפועלת זו השנה החמישית, נחשבת אחת

מתוכניות ההכשרה והשתלמות הנחשקות בקרב

מנהלי בתי הספר. ד"ר בת חן וינהבר, שעומדת

בראש התוכנית, מגדירה את מפרש כ"תוכנית

שקמה כדי לסייע למנהלים ולצוותים לפתח

תפישה אקטיבית לזיהוי אתגרים, לנפות כלים

שלא משרתים אותם, ולעודד אותם לחפש דרכי

הוראה, חוויות וקשרים חדשים – כל מה שעשוי

לשפר את דרכי הפעולה שלהם בבית הספר".

הלימודים נעשים בקבוצה הטרוגנית שבה

עשרה מנהלים, ערבים ויהודים, מהחינוך היסודי

והעל־יסודי, מהזרם הממלכתי ומהממלכתי־דתי.

יום אחד בשבוע מגיעים המנהלים ללימודים

בסניפי מפרש השונים ברחבי הארץ, ואילו

בשבוע שלאחריו, המנחים של מפרש מתפזרים

בין בתי הספר של העמיתים כדי ללוות אותם

מקרוב בשטח ולסייע להם לבצע את תוכנית

הפעולה שעבדו עליה. התוכנית, המעסיקה

מידען, מציעה למנהלים להיעזר במאגר

המומחים שלה כדי לחקור את הכיוון שהם

מחפשים.

זו אינה תוכנית המתאימה לשומעים

חופשיים; צריך לעבוד קשה כדי לזכות במענק,

וההשתתפות דורשת התחייבות לתהליך עמוק,

שבו כל מנהל לוקח את הכלים שרכש ומיישם

אותם כדי לבצע מהפכה אצלו בבית הספר.

בבואו לבצע את תוכנית הפעולה שעבד עליה

בקבוצה עליו להתמודד עם קהילת בית הספר,

חדר המורים, ההורים והתלמידים.

מי אמר ששינוי הוא תמיד טוב בחינוך?

האם המורים לא נלאו מרפורמות וממהפכים

שמוצנחים עליהם חדשות לבקרים? מהפכה

עשויה גם לגרום לאי שקט ולחבל בלמידה.

וינהבר: "אני מאמינה שכדי שמערכת החינוך

תתפתח, צריכות להיות בה ערנות ותחושה

אקטיבית שצומחת מלמטה. החינוך מוצף

באתגרים ובעיות, ואין מטה קסם שבא מלמעלה.

ההבדל הגדול בין רפורמות משרד החינוך לבין

מה שאנחנו עושים הוא שתוכנית מפרש לא באה

עם אג'נדה. אנחנו לא מכתיבים. התפישה שלנו

מדגישה את היכולת והדומיננטיות של אנשי

החינוך, שמבחינתנו הם המפתח.

"אנשי השטח הם אנשי מקצוע. הם למדו.

יש להם תואר ראשון ושני, ואף תוכנית שתבוא

מבחוץ לא תייצר להם את הפתרונות הנכונים.

הם המובילים במציאת הפתרונות עבורם ועבור

קהילת בית הספר שלהם. המנהלים צריכים

לזהות בעצמם את האתגרים שלהם, לפתח ידע,

להיות ביקורתיים כלפי הניסיונות שלהם ולפתח

קומה נוספת, תפישה חדשה לגבי העשייה שלהם

בבית הספר. בדיוק לשם כך אנחנו נמצאים

שם - כדי לעזור להם לפתח שיטת עבודה

חדשה, לארגן את בית הספר ולמצוא את הכלים

שיתנו מענה חינוכי חדש".

הבוגרים משתדרגים

במפרש שותפות קרן לאוטמן, קרן יד הנדיב,,

110־

קרן וילר, קרן ברכה וכן משרד החינוך, ו

מנהלים כבר סיימו את התוכנית - כשרבים

מהם, אף שידרגו את מעמדם בזכותה. חלק

מהאנשים עוזבים את בית הספר ולוקחים את

היכולות שרכשו בתוכנית למקום החדש. על

פי רוב, התזוזה היא בתוך מערכת החינוך.

כך למשל, אחת מבוגרות התוכנית נהפכה

למפקחת, וכיום היא מעודדת חשיבה יזמית

בקרב בתי הספר שבפיקוחה. בוגר אחר עבר

מחטיבת ביניים לתיכון ולקח אתו את שיטות

העבודה של מיזמים ופיתוח צוות עבודה.

לעומתם, יש מנהלים רבים שנשארו בבתי

הספר שלהם והטמיעו את תהליך העבודה אצלם.

כחלק מעידוד התרבות היזמית ויצירת

מערכות שכל הזמן מחפשות פתרונות, פותחו

במפרש כלים שונים לסיוע למנהלים. כך

לדוגמה, "שביל יוזמות" הוא אתר אינטרנטי

בשיתוף עם אגף מו"פ ניסויים ויזמות שבמשרד

החינוך, שהוקם כדי שהמנהלים בוגרי התוכנית

ישתפו את התפישות והידע שפיתחו, ומנהלים

אחרים יוכלו לשאוב וללמוד מהידע הזה.

"מדד יזמות" הוא כלי אחר, המיועד

למנהלים שמבקשים לעשות שינוי בבית הספר

שלהם ורוצים לקבל תמונת מצב ולהעריך את

מידת ההשתתפות של חדר המורים ביוזמה. זהו

למעשה שאלון פנימי, שבעזרתו ניתן לדעת

עד כמה המורים מוכנים לשנות, לייצר משהו

חדש (תוכנית חדשה, אקלים אחר וכו'), ובאיזו

מידה הם יכולים ליזום, או אולי שואפים ליזום

- אך לא יכולים.

מדד היזמות הוא קריטי לתהליך השינוי,

אומרת וינהבר. "נניח שגיליתי שרוב המורים

שלי רוצים שינוי, אבל מרגישים שהם לא

מסוגלים לבצע אותו. על פי התוצאות, אפשר

להתאים את הפעולה לחדר מורים כזה. אחת

הפעולות שנמליץ עליהן למנהל במקרה כזה

תהיה לפתח תחושת מסוגלות בקרב הצוות.

בדוגמה נוספת, נניח שאני רוצה לשנות את

מפלס האלימות בבית הספר, ולבדוק אם

כמנהלת אקבל תמיכה בתוך בית הספר, או

מהם התפקידים התומכים שיעזרו לי לקדם

את מטרתי. המדד בוחן ומספק כלים לפעולה".

בנוסף לתוכנית העמיתים, מפרש מפעילה

גם "קבוצות פיצוח" - קבוצות של אנשי צוות

שלוקחים בעיה משותפת ומפתחים מתודולוגיית

עבודה לפתרונה. בין הבעיות שמונחות תדיר

על שולחן המנהלים, אומרת וינהבר, תמיד עולה

// ראיון

אקטואליה

כבר חמש שנים שתוכנית מפרש הופכת מנהלים של בתי ספר ליזמים -

ועוזרת להם להוציא לפועל שינויים ומהפכות בממלכה הקטנה שלהם.

ד״ר בת חן וינהבר, העומדת בראש התוכנית, מסבירה: "אנשי השטח הם

אנשי מקצוע. הם למדו. יש להם תואר ראשון ושני, ואף תוכנית שתבוא

תמירה גלילי

מבחוץ לא תייצר להם את הפתרונות הנכונים" 

מפצחי הבעיות

של מערכת

החינוך

"ההבדל הגדול בין רפורמות משרד החינוך לבין מה

שאנחנו עושים הוא שתוכנית מפרש לא באה עם אג'נדה.

אנחנו לא מכתיבים. התפישה שלנו מדגישה את היכולת

והדומיננטיות של אנשי החינוך, שמבחינתנו הם המפתח"

2017

מאי

<

שיעור חופשי

14