15 / 40
סוגיית ההתמודדות עם ההורים. "זה אתגר גדול
מאוד לאנשי חינוך, ונושא מורכב. יש בתי ספר
שתופשים את ההורים כמטרד וכקושי איום, ויש
כאלה שלא יכולים לדמיין את בית הספר בלי
המעורבות והתמיכה של ההורים.
"באחד מבתי הספר קראו לגישה שמסתייגת
ממעורבות הורים 'מתודולוגיית חדר ניתוח'. זו
גישת 'תנו לי לטפל בילדים. תסמכו עלי ואל
תתערבו'. הכלי שפיתחנו, 'ווייז הורים', מאפשר
בין היתר לנהל מערכת יחסים שיתופית והוגנת
עם ההורים".
איך נראים החלומות של המנהלים?
"לא גרנדיוזיים, קרובים לקרקע. מנהל בית
ספר של החינוך המיוחד בנס ציונה החליט לפתח
את העצמאות של הילדים בבית הספר. הוא
הכניס לתוכנית הלימודים מיומנויות פשוטות
מחיי היומיום, כמו נסיעה באוטובוס או הליכה
לסופרמרקט. באמצעות המענק שקיבל ממפרש
הוא הקים דירה בקהילה לבוגרי בית הספר. החל
מהכיתות הגבוהות בתיכון, התלמידים משולבים
בחיים בדירה כדי לפתח עצמאות".
מנהלת בית ספר יסודי בג'לג'וליה החליטה
לפתח בתוכנית את המודעות לרגשות אצל
הילדים בבית ספרה. היא יצרה שיח, תוכניות
ומשחקים סביב השאלות מה ילדים עושים
במצבים קשים, איך הם נרגעים, לאן מתועלים
הכעס והעצב שלהם ומה הם רוצים לעשות
כשיהיו גדולים. בבית הספר משלבים עבודה
עם משחק (למשל משחק קלפים שעוסק במצבים
רגשיים) ותרפיה באמנות.
"היא בנתה גשר ויצרה תהליך מרתק של
שינוי תפישה בבית הספר, בין המורים ובכלל
הקהילה", מעידה וינהבר. "זה היה בית ספר עם
הישגים נמוכים, בית ספר אדום (דירוג נמוך
ביותר במדד של משרד החינוך) - וההישגים
שלו עלו לאין שיעור".
בבית ספר בערד, מספרת וינהבר, המנהלת
חקרה איך להפחית בעיות של קשב וריכוז. היא
שילבה פרקטיקות שונות להפגת מתח במהלך
השיעורים ולפני מבחנים בעזרת תנועה ומנוחה
וכן שיטות שונות להגברת הריכוז.
האם ניתן להסיק משיח המנהלים בקבוצות
העבודה מהן הבעיות שמטרידות אותם?
"בגדול, נראה שהמנהלים רוצים לפצח
נושאים שונים הקשורים למהות של בית ספר,
לאופי הלמידה ולקשר עם התלמידים. העובדה
שצריך להכריח ילדים ללמוד, ושמה שלומדים
לא באמת מעניין את הילדים, מטרידה אותם.
הם תוהים למה החומר הנלמד לא נשאר אצל
הילדים ונהפך לחלק מהנכסים שלהם; או איך
אפשר לפתח גישה נפרדת ללמידה המותאמת
לכל ילד וילד.
"הם מוטרדים מכך שלמרות המאמץ הגדול
לשלב הוראה אחרת וגישות מגוונות ללמידה,
רוב הלמידה היא פרונטלית. הם מוטרדים מכך
שילדים לא מצליחים ללמוד. אלה הדברים
שכואבים להם. אחד הדברים שהם מבינים
בעקבות התוכנית הוא שאין פתרון קסם".
שותפות מפרה עם המגזר העסקי
לוינהבר יש עמדה מרתקת ממנה היא משקיפה
על החינוך, ולא רק מתוקף תפקידה בתוכנית
מפרש. היא בעלת תואר ראשון ושני בחינוך, ואת
הדוקטורט שלה עשתה בניהול ויישוב סכסוכים.
בעבר לקחה חלק בתהליכי הנחיה שונים במטה
משרד החינוך ובפיקוח וניהלה הכשרות של
מנהלי בתי ספר, מורים ומנהלי מחלקות חינוך
ברשויות המקומיות. היא אף לקחה חלק בצוות
ההקמה של פנימייה לנוער נושר בצפון.
אחד התפקידים המעניינים שלה, בשנים
, היה כשהשתתפה בצוות המקצועי
2013-2012
המצומצם של השולחן העגול הבין־מגזרי
במשרד החינוך. הפורום הזה היה חלק ממהלך
כולל שהובילה מנכ"לית המשרד, מיכל כהן,
לבחינת מערכת היחסים והשותפויות של משרד
החינוך עם המגזר השלישי, קרנות פילנתרופיות
וארגונים עסקיים. בשולחן העגול השתתפו
נציגי משרד החינוך ומשרדי ממשלה רלוונטיים
אחרים, נציגי השלטון המקומי והורים מצד אחד,
ומצדו השני נציגי ארגונים מהאקדמיה, מהעולם
העסקי וכן מהמגזר השלישי, המעורבים במימון,
פיתוח והפעלה של תוכניות במערכת החינוך.
בשנים האחרות נשמעת ביקורת חריפה
מצד הורים ופעילים חברתיים על כך שמשרד
החינוך מפקיר עוד ועוד תחומים ושטחים,
ולחלל הזה נכנסים ארגונים ובעלי אינטרסים
שונים. נהוג לכנות את התהליך המתרחב הזה
הפרטה - אך וינהבר רואה בו הזדמנות לשותפות
חיובית מפרה ומשתלמת למערכת החינוך, אם
מתקיימים בתהליך תנאים מהותיים מסוימים.
"הסיפור של כניסת המגזר העסקי והשלישי
לחינוך הוא עניין של כמה עשורים", היא אומרת.
"זהו תהליך מרתק ששינה את פני החינוך, ונוגע
בעיני בליבה הערכית של החינוך. אני בהחלט
לא מגדירה את התהליך כהפרטה. עם זאת,
כמובן שצריך לבחון איך עושים את זה, באילו
תחומים ומי מוביל את התהליך.
"יש גורמים רבים מחוץ למערכת החינוך
שמבינים את חשיבות החינוך, גם אנשי
העסקים וגם המגזר השלישי החברתי והקרנות
הפילנתרופיות. לרובם המכריע כוונות טובות -
אך השאלה היא איך מנהלים את הקשר בצורה
טובה, איך לא מתבטלים בפני הארגונים הללו,
ואיך לא נותנים להם לגעת בהארד קור של
החינוך. זה הסיפור של מה שניסינו לעשות
בשולחן העגול.
"היו לפחות עשרה ניסיונות להסדיר את קשר
בין משרד החינוך למגזר העסקי והשלישי, אך
אף אחד מהם לא הצליח - עד שמיכל כהן כינסה
את השולחן העגול שבו שימשתי יועצת. וזה
בדיוק העניין; זה תלוי ברגולציה, בשאלה איך
אתה משלב את הארגונים ועם מי אתה משתף
פעולה. מנהלי בתי הספר צריכים להפעיל
מנגנוני צמיחה נבונים. יש כאלה שלוקחים
מעט מאוד מהתוכניות, ויש כאלה שמפעילים
תוכניות רבות של ארגונים מבחוץ".
אחד ההישגים של השולחן העגול, לדברי
וינהבר, הוא השקיפות: הוקם מאגר תוכניות
שדרכו אפשר לבחור את התוכניות וגם לקרוא
חוות דעת של מנהלים על כל תוכנית. אחת
התוכניות שמתאפיינת בשיתוף פעולה רחב
היקף עם המגזר העסקי היא
חמש פי שתיים - היוזמה
של שר החינוך נפתלי בנט
להכפלת מספר בוגרי חמש
יחידות במקצועות המדעיים.
"יש גורמים רבים מחוץ למערכת החינוך שמבינים
את חשיבות החינוך, גם אנשי העסקים וגם
המגזר השלישי החברתי והקרנות הפילנתרופיות.
לרובם המכריע כוונות טובות - אך השאלה היא
איך מנהלים את הקשר בצורה טובה"
ד"ר בת חן וינהבר. "אין לנו
משאבי טבע, אבל יש לנו הון
אנושי ויכולת לפתח. הירידה
בלימודי המדעים פגעה ביכולת
הפיתוחית של המדינה"
צילום: מור ברנשטיין
15
שיעור חופשי
>
2017
מאי