73 / 94
עט
השדה
73
חדשים ומחולל השפעה מהותית ומתמשכת על כל אחד מבעלי העניין המעורבים בו:
מהתאגידים הגדולים, דרך ספקי המשנה ועד לאחרון הצרכנים.
22 .
2011
חודשים ספורים לאחר פיגועי טרור במרכז הסחר העולמי בניו יורק בספטמבר
כי אין להם כבר פריבילגיה
מקבלי ההחלטות בזרועות הביטחון של ארצות הברית
הבינו
לפתח ולנהל ידע רגיש כל אחת לעצמה ובתחומה. התובנה שלהן נבעה מהעובדה
כי ערב פיגועי ההתאבדות המידע המודיעיני לא ‘זרם’ בין הסוכנויות – מצב שהוביל,
בין היתר, להפתעה אסטרטגית ולפגיעה בסמלי השלטון והעוצמה של ארצות הברית.
(על
Intellipedia
התוצאה לא איחרה לבוא: מערך הביטחון הקיםפורוםמשותף המכונה
משקל ויקיפדיה), שתכליתו הייתה לסייע לארגונים השונים להיפגש, לבצע היערכות
מצב משותפות ולהסתנכרן על הפעולות הננקטות בשטח. הפורום הפך במהרה למקום
שבו הסוכנויות הרבות מחליפות ביניהן ידע ותובנות ומנהלות שיח מקצועי יקר וממוקד.
התחרות והיריבות בין הסוכנויות על המשאבים, על מקורות המידע ועל היוקרה לא
שככה והיא חלק בלתי נפרד מהפורום, אבל המודעות לצורך בשיתוף פעולה בתחום
הידע לשם יצירת רווח ציבורי בדמות ביטחון לאומי לאזרחים – היא שם המשחק.
אלו היו שתי דוגמאות קלאסיות לתחרותיאום שהצליחה, כל אחת בתחומה. בשורות הבאות
אנסה לברר מה גורם לאנשים ולארגונים לחלוק בידע, לתאם את מהלכיהם ולפעול יחד
למען השגת מטרה משותפת.
תחרותיאום בעולם של ידע: למה כן ולמה לא?
), העולם הכלכלי המודרני, היצרני, מתפלג לשתי קטגוריות
Johanson, 2012
על פי יוהאנסון (
) תעשיות דינמיות, המאופיינות במערכות יחסים משתנות ובקצב ייצור והתחדשות
1( :
עיקריות
) תעשיות סטטיות, בעלות מאפיינים כלכליים מסורתיים כגון יציבות רבת שנים,
2( ;
גבוה
תפקידים ויחסים ברורים ולא גמישים וכן קצב שינויים אטי. לדברי יוהנסון, תעשיות דינמיות
הן תעשיות חדשות המתאפיינות ברמת תחרותיות גבוהה מאוד, וכתוצאה מכך הן מהוות
קרקע פורייה לתופעה מרתקת שאנו קוראים לה תחרותיאום.
בהנחה שייצור ידע חדש משתייך לקטגוריה של תעשייה דינמית ומשתנה, השאלה שעולה
כאן היא מדוע גופים מתחרים בוחרים מרצונם לשתף פעולה בתחום הידע, שוקלים לוותר על
יתרונם הייחודי המוסף ואף לחשוף אותו למתחרה מולם בשדה?
התשובההכמעטאבסולוטית והנפוצה ביותר לשאלה זו רואה אתהמניע העיקרי לתחרותיאום
כנושא אופי תועלתני המניב רווחי עתק בסיום התהליך. בין שמדובר בתמורות כספיות ובין
שלאו, גישה זו גורסת כי תחרותיאום היא קודם כול מנגנון ממקסם רווחים (פרטיים וציבוריים)
המתחלקים לכל אחד מבעלי העניין המעורבים בה. אך לצד המניע הכלכלי או החברתי המיידי
והישיר, קיימת כדאיות עקיפה שלאורה ארגונים מוכנים לנקוט אסטרטגיה של תחרותיאום,
והיא: שמירה על הרלוונטיות המקצועית באמצעות שיתוף בידע. שאיפה זו נשענת על שתי
מגמות מרכזיות לפחות המסעירות לאחרונה את עולם ניהול הידע: