| 25.09.15 |

י"ב תשרי תשע"ו

| 177

גליון

שביעי

| .0 .1 |

"ו

י"ב

| 1

ג יון

י י

הבעיה היא שגם כאן בארץ, אותם נגנים

מוכשרים לא זכו להכרה.

“סלים אל נור היה המנטור שלי למו

זיקה מזרחית קלאסית", מספר ד"ר קמרי

ל'שביעי', “מדובר ביוצר שהוא לא פחות

מגאון. שמו הלך לפניו ברחבי המזרח התי

כון וגם כאן בארץ בתזמורת קול ישראל

הוא המשיך הלחין. גיליתי שחצי מיצירותיו

למעשה לא מוקלטות, וביחד עם בתו לק

חנו הרכב של נגנים יהודים וערבים ותע

דנו את היצירות שלו שאחרת היו הולכות

לאיבוד עם כל הדור ההוא".

סלים אל נור ואברהם סלמן נפטרו

בשנה שעברה. זוזו מוסא המנצח המהולל

הלך לעולמו לפני ארבע שנים. ד"ר קמרי,

חילוני מצביע גם למר"צ, הבין שדור

ה'תזמורת של קול ישראל בערבית' כבר

לא כאן. הוא התחיל לתור אחר אוהבי

המוזיקה הזו בפייסבוק ובארץ וגילה שהיא

חזקה וקיימת בסקטור הדתי. בבתי הכנ

סת הספרדים יוצאי עיראק ומצרים ויודעי

שירת הבקשות, מצויים היטב ברזי המוזי

קה המזרחית הקלאסית. “המון לחנים של

אותם יוצרים ונגנים נכנסו לבתי הכנסת

וזו תופעה מרתקת", אומר קמרי, “ולמ

רות שהיו ניסיונות בעולם הערבי להשכיח

ולהעלים את היצירות הגדולות של המל

חינים היהודים, הנה הן חוזרות ויש פתי

חות ואהדה גדולה ואפילו צימאון בקרב

רבים, גם כאן בישראל וגם בעולם הערבי,

ויש שם אנשים שזוכרים את התרומה הע

צומה שלהם למוזיקה".

שפה ללא גבולות

'פירקת אלנור' מצליחה גם לגעת בעו

לם הערבי. הם לא מתיימרים להביא את

השלום, גם לא את השקט למזרח התי

כון, אבל ישנים חיבורים. אחת ההופעות

המיוחדות של הלהקה הייתה עם זמר מו

סלמי עיראקי, טאהר ברכאת, שבא לארץ

לקחת חלק במחווה למורשתו של צלאח אל

כוויתי שקיימה הלהקה. התגובות מהעולם

הערבי לא מפסיקות להגיע. אמנם יש אחוז

לא מבוטל של קללות וגינויים, אבל רוני

שלום ביאלר מספר גם על תגובות אחרות.

“אחת התגובות האחרונות שקבלנו על

הסרטונים ביוטיוב היא מאזרח סורי שכתב

ש'כל המזרח התיכון מתפרק ורק מדינת

ישראל יודעת לשמור על התרבות שלה

ושל היהודים'. חוץ מזה", מוסיף ביאלר,

“מדובר בשפת המוזיקה של האזור. היא

משקפת את המציאות הגיאוגרפית שמ

דינת ישראל נמצאת בה, וזה טבעי שיהיו

לה חיבורים מעבר לגבולות מדינת יש

ראל. אנחנו מקבלים תגובות ממצרים סו

ריה ועיראק, אנשים שמודים על המוזיקה

שלנו ואומרים שהיצירות של המוזיקאים

היהודים הם נכסי הצאן וברזל של המוזיקה

במזרח התיכון".

'פרקת אלנור' קיימת שלוש שנים. חברי

הלהקה הם מיקרוקוסמוס של החברה היש

ראלית. אפשר למצוא שם חרדים, דתיים

לאומיים וחילונים. ספרדים וגם אשכנזים.

תשאלו את נגן החליל של הלהקה שהוא

חסיד ויז'ניץ לשעבר. את מבחן הציבור

הם עברו ממזמן אבל את מבחן התקציב

ממשרד התרבות הם מתקשים לעבור.

חברי התזמורת חיים מהופעה להופעה

והתשלום לנגנים ולזמרים אינו גבוה

במיוחד. אחת הבעיות לקבלת התקצוב

היא הקריטריונים המותאמים לתזמורות

מערביות ולאו דווקא לתזמורת מזרחית

קלאסית. “זה כמו מלכוד 22", אומרת חנה

פתיה, “המפתח לקבלת תקציב ממשרד

התרבות הוא מפתח הנגנים. ככל שתזמורת

מצריכה יותר נגנים כך משרד התרבות מת

קצב את התזמורת. תזמורת מזרחית קלא

סית איננה צריכה 03 נגנים. מספיק לנו 02.

כשיש יותר מדי נגנים אנחנו כבר מאבדים

את האותנטיות והצליל המקורי שלנו".

“אנחנו רוצים לשמור על האיכות הג

בוהה שלנו ועל היחודיות", אומר ד"ר

קמרי, “הפילהרמונית מחזיקה 06 נגנים

ו'הקאמרית' 03. אנחנו לא צריכים כל כך

הרבה. הבעיה היא שאם לא נוסיף לא נקבל

תקציב. אנחנו מאוד מקווים ששרת התרבות

מירי רגב, שהכריזה על קרבתה לפריפריה,

תהיה קשובה לבקשתנו וגם תשנה את הק

ריטריונים כדי שאוהבי מוזיקה איכותית

בארץ ובעולם יוכלו ליהנות מהפירות של

•

'פירקת אלנור'".

תיה:

חנה

“עד להקמת 'פירקת אלנור' לא

היה הרכב קבוע אלא הרכבי

מחתרת לאירועים או חאפלות

כאלו שקיימות במרכז הארץ.

כמו שישאת התזמורת

'הפילהרמונית' ו'האנדלוסית'

צריך שיהיה מקוםשל כבוד

למוזיקה המזרחית הקלאסית"

צילומים: חמי בן לביא

חברי הלהקה הם מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. 'פירקת אלנור'

תגובות ממצרים, סוריה

ועיראק. ביאלר

בער לנו.

פתיה