56
קבוצת דימויים שלישית היא דימויי
המשחק. המחקר מספר על חיילים
המתייחסים לפעילות הצבאית כאל משחק
בבובות קרטון, ולחילופין כמין תשבץ.
מטאפורות המשחק מאפשרות להרחיק את
אימי המלחמה. שלא במפתיע, מקור הדימויים
המרכזי הוא הכדורגל. משחק הכדורגל עצמו
הוא משחק-דימוי של מלחמה, שבהתנהלותו
קבוצת מתקיפים מנסה לפרוץ את שער
היריב, וקבוצת מגינים מנסה למנוע זאת מהם.
וכך מתהפכים התפקידים. המדומה, המשחק,
הופך למקור הדימוי, והמלחמה הופכת
למדומה. לפעמים הדימוי הזה מצמרר. בסרט
“בטון” אומר אחד החיילים: “המטול פגע
במשקוף, בכדורגל זה גול מאוד יפה, קורה
פנים”.
בואו ללונה בא"ח
קבוצת הדימויים המשעשעת מכל בחינה
היא הדרך שבה מתארים חיילים קרביים
מצבים שאינם מצבי קרב או מבצע. הדימויים
האלה לקוחים מעולם הנופש וההווי, והמבחר
רב: קייטנה, טיול, בית הבראה, פיקניק ועוד.
בספר "חיילת אחת" של ל' ענת היא מספרת
ש"מחנה שמונים זה קייטנה, בית הבראה".
ואיך קוראים החיילים לבסיס האימונים
החטיבתי? לונה בא"ח. נחמד.
כשהכיף והאווירה הנינוחה הופכים לאווירה
של אנרכיה ואי סדר פורץ דימוי חדש: "בית
זונות". בדימוי הזה משולב גם יסוד סמנטי
של עונג, נוחות והנאה מן המצב. ברק חמדני
כותב בספר "אבק": "אני מקנא בשלומי
המניאק שעושה בית זונות בבסיס דלק", ואצל
בעז נוימן בספר "חייל טוב" הוא משמש על
דרך השלילה: "כאן זה לא בית זונות. לרוץ.
מהר. מהר". לדימוי הזה מצטרף הדימוי הרווח
'זונה', שהפכה בשפה הצבאית מטאפורה
קבועה למצב של חוסר קביעות, ומשתמשים
בה לכל דבר ועניין. חיילים שאין להם תפקיד
מוגדר ומוקפצים לכל משימה הם על פי
בוריס זיידמן שכתב את "שפה שסועה" 'זונות
יום' או 'זונות לילה'. מפקד טנק שאין לו טנק
קבוע נקרא מט"ק זונה, והצוות שלו, "צוות
זונה". המחזור אחרון במסלול צבאי הוא
"מחזור זונה", כלומר, לאף אחד לא אכפת.
ואיך קוראים לפז"מניק הוותיק שאיבד כבר
כל עניין ורק מחכה ליום השחרור? עציץ.
למה? כי הוא מרגיש כמו עציץ, ומעוניין
להישאר במקומו ולא לזוז עוד, עד הבקו"ם.
פודרה
משחק בבובותקרטון
סרט מלחמה
צוות
זונה
פנתרים
פיתות
קייטנה
היפופות”ש
בחורילה
שפניות
רפולון
כובע פטרייה
שפניות
תשבץ
רפולון
בצוללות 'אריה' הוא דימוי לסיטואציה לא
הירואית במיוחד: חייל המקיא בשל מחלת ים,
ועל פי ההסבר "הוא שואג בדלי".
מן הצד השני עומדות חיות קטנות וחסרות
ישע, המייצגות מצבים של פחד וחוסר אונים.
הדימוי המפורסם שבהם הוא דימוי הברווזים
במטווח, החוזר על עצמו במצבים שונים מאז
ימי קו ברלב של טרום יום הכיפורים. הדימוי
,sitting ducks
הזה מתורגם מהביטוי האנגלי
והוא לקוח ממשחקי הקליעה בלונה פארק,
שם יורים בברווזים מעץ. באותה תקופה נבנו
גם חפירות בחול, מול האויב המצרי, שנקראו
“שפניות”. בסרט “המלחמה האחרונה שלי”
אומר אחד החיילים על אווירת המגננה:
“הרגשה של עכברים, כל שנייה אתה רץ לתוך
הכלי”.
יש מטאפורות בעלי חיים הקשורות לממדי
גוף, והן פלשו אל הסלנג הצבאי הסקסיסטי,
שאפשר להתקומם נגדו אך קשה להתעלם
מנוכחותו: בחורה קרבית קרויה ‘בחורילה’,
ובכמה יחידות נקראת מש”קית הת”ש
היפופות”ש. אין צורך בהסברים. הפילים
מספרים על משא כבד במסעות ארוכים, כמו
בביטויים “מסע פילים” וכן “תד”ל פילים”,
שעל פי התקנות יצא מהתקן. הביטוי “פילים
בקנה” מתייחס לכאורה לגודלם של גרגרי
האבק בקנה כלי הירי, אבל מקורו בפולנית
וברוסית, שם ‘פיל’ פירושו אבק. סוס משמש
בשני תפקידים: חייל שמקפצים מעליו כמעל
מכשול, וקצין התומך בקידומו של קצין אחר,
במסגרת ראשי התיבות עמו”ס המתייחסות
לקידום מהיר של קצין ופירושן “עיתוי, מזל
וסוס”. העכבר והעכברוש משמשים גם כינויים
לאמצעי ראיית לילה מסוגים שונים, אולי
מתוך הערכה מיוחדת לכישורי הראייה שלהם.
הקטקטים והמופלאים
תחום הדימויים השני הוא הקולנוע. חיי
השגרה הצבאיים מתרפקים על הפנטזיה
של סרטי המלחמה והפעולה וגיבוריהם. וכך
המילה המספרת על אירוע מבצעי מסעיר
נקראת "אקשן", בעקבות סרטי הפעולה
ואולי גם פקודת הבמאי לפצוח בצילומים
על הסט. המלחמה נדמית בעיני הלוחמים
המתארים אותה לאחר מעשה כסרט, כמו
דברי חייל מהסרט "מבוזבזים": "ממש נוחתים
לידינו פצמ"רים, סרט מלחמה לחלוטין". ואיך
נקראות שבע חטיבות השדה הנחשקות אצל
מי שרוצה להיות קרבי? “שבעת המופלאים”,
בעקבות המערבון המיתולוגי. חיילים קרביים
רוצים להיות דומים לגיבורי סרטי פעולה,
המוביל בהם הוא רמבו, אבל בשטח פועלים
גם ואן דאם, ברוס ויליס ואחרים. לא נפקד
מקומם של סרטי אנימציה, עכבר העל
מייטי מאוס מככב כלוחם ללא חת, לעומת
ים, שהתקבלו בשפת הקשר הצבאי
ִ
ט
ָ
ק
ְ
ט
ַ
הק
ככינוי לילדים-נערים הלוחמים בשורות האויב.
מצד אחד ניצבות חיות
אמיצות ומפחידות, כמו
אריות ונמרים שהן המקור
לדימויים על החייל הקרבי,
ה"מורעל". מן הצד השני
עומדות חיות קטנות
וחסרות ישע, כמו ברווזים
או עכברים, המייצגות
מצבים של פחד וחוסר
אונים
"פנתרים, תשמרו הלילה כמו שצריך"
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
