ובמרפאות הקהילה בגליל. זה היעד
שצריכים לחתור אליו ולעסוק בהגשמתו
מנהלי הרפואה בגליל, ראשי הרשויות
המקומיות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל
וכל מי שהגליל קרוב לליבו. שלא כמו
בפקולטות האחרות לרפואה, כאן, בצפת,
לא די במספר משביע רצון של סטודנטים
שיוכשרו לעסוק ברפואה או במחקרים
פורצי הדרך; מספר הרופאים שיבחרו
להישאר בגליל ולתרום מיכולתם לחבל
ארץ זה הוא המדד החשוב.
חובה היא אפוא ללמוד ולהבין, מהם
הגורמים אשר ישפיעו על הסטודנטים
המצוינים שלנו להישאר בגליל ומה יוכלו
מוסדות הרפואה להציע לרופאים-לעתיד,
בהשוואה למרכזי הרפואה הגדולים
במרכז הארץ.
הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת
בר-אילן ממלאת את חלקה במשימה.
היא הביאה ומוסיפה להביא לגליל מאות
סטודנטים טובים. עכשיו חייבות הרשויות
להשלים את המלאכה ולהעמיד את
התנאים שיבטיחו כי הם ישתקעו כאן גם
כשיהיו לרופאים ולחוקרים. על הממשלה
להבטיח כי את החלוק הלבן שלבשו
הסטודנטים כאן לראשונה, בהתרגשות
רבה ובתחושת שליחות, הם יוסיפו ללבוש
במרכזים הרפואיים בצפון.
ד"ר עמרי קורן מהמעבדה לחקר
המיקרוביום האנושי בפקולטה לרפואה
בגליל חוקר את המנגנונים מאחורי
האינטראקציות בין סביבה, מאכסן
ומיקרוביום, ותר אחר סוגים שונים של
חיידקים ידידותיים (פרוביוטיקה) לשיפור
הבריאות. לדבריו, “בעזרת המחקר
במעבדה אנו מנסים להבין כיצד שינויים
באוכלוסיות החיידקים משפיעים על
הבריאות שלנו במצבים כמו מהלך היריון
תקין, בריאות הנפש, בעיות עיכול וכו’.
בנוסף, אנחנו מנסים ללמוד כיצד לשלוט
בשינויים האלה לטובתנו”.
53
פקולטה לרפואה של
אוניברסיטת בר-אילן בגליל
פתחה את שעריה באוקטובר
1102. כיום, בשנה השלישית
לפעילותה, לומדים בקמפוס
בצפת 044 סטודנטים; 063 מהם לומדים
רפואה ו-08 לומדים לתארים מתקדמים
במדעי הרפואה.
אבל זו לא רק הכמות. גם האיכות
ראויה לתשומת לב. הסטודנטים הבוגרים
נבחנו בבחינת הגמר בגינקולוגיה ומיילדות
ובפסיכיאטריה והגיעו להישג מרשים - מקום
שני מתוך חמש הפקולטות לרפואה בארץ.
ני אדם נולדים סטריליים, אך עד
מהרה מתאכלסים בגוף חיידקים.
מרביתם מתיישבים במערכת
העיכול. מספרם של כלל
החיידקים האלה ("מיקרוביום")
בגופנו מגיע לכמאה טריליון. על פי רוב,
מקובל לראות בהם גורם מועיל. עם זאת,
מחקרים אחרונים מצביעים על קשר בין
שינויים בהרכב המיקרוביום לבין מצבי מחלה.
ניסויים שבהם הועברו חיידקי מיקרוביום
מעכבר לעכבר ואפילו מאדם לאדם וגרמו
לשינוי מצב המחלה, הוכיחו כי למיקרוביום
תפקיד מכריע במחלות מרכזיות בעידן שלנו
כמו השמנת יתר, סוכרת, מטבוליק-סינדרום
ואף מחלות נפש כגון דיכאון.
ההוראה הקלינית ניתנת לסטודנטים
לרפואה בבתי החולים בצפון - בנהריה,
בצפת, בפורייה, בנצרת ובמזרע וכן במרפאות
הקהילה בכל רחבי הגליל. לשם כך נבנו בבתי
החולים האלה תשתיות להוראה והוקמו מכוני
מחקר מתקדמים ביותר. בפקולטה עצמה,
בצפת, מתקיים מחקר בחזית המדע הביו-
רפואי בתחומים כמו חקר הסרטן, מחלות
מערכת העצבים, מחלות זיהומיות וחיסוניות
ועוד. בפקולטה הצעירה כבר פועלות
שש-עשרה קבוצות מחקר, הזוכות בהכרה
בינלאומית בזכות הישגיהן המדעיים. בראשן
עומדים מדענים אשר שבו לארץ מארה”ב,
מבריטניה ומאוסטרליה.
לצד הפעילות המדעית והאקדמית, חרתה
הפקולטה על דגלה מעורבות בחיי הקהילה
והיא מגשימה זאת בכמה ערוצים של
התנדבות בפרויקטים חברתיים וכן בפרויקט
"פרחי רפואה", החושף את בני הנוער לעולם
הרפואה ומעלה את מודעותם לרפואה מונעת.
בגאווה רבה אפשר לקבוע כי הפקולטה
לרפואה של בר-אילן בצפת הביאה לשינוי
של ממש בעולם הרפואה והאקדמיה בגליל
- והמהפכה עודנה בעיצומה. בשנה הבאה
ילמדו בה קרוב ל-006 סטודנטים.
אבל כל ההישגים המרשימים האלה אינם
מבטיחים את העמידה במבחן הגדול באמת:
הישארותם של הסטודנטים בבתי החולים
המבחן הגדול של הפקולטה לרפואה בגליל
מספר הרופאים שיבחרו להישאר בגליל ולתרום
מיכולתם לחבל ארץ זה - הוא המדד להצלחה
פרופ' רן טור-כספא, דיקן הפקולטה לרפואה בגליל
חידושים לשיפור הבריאות
ה
ב
ד"ר עמרי קורן
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
