שיאנים בישיבה מול המחשב,
שונאים להתעמל, משתפים את
ההורים בתסכולים, ובסך הכול די
מרוצים מהחיים. קווים לדמותם של
בני הנוער בישראל, כפי שמצטיירים
בסקר דו-שנתי שעורך צוות מחקר
בראשותו של ד”ר יוסי הראל-פיש
מבית הספר לחינוך
מאת: דנה דרבינסקי
כמה אנחנו
מכירים את
הילדים שלנו?
כ
46
מה אנחנו באמת מכירים את
הילדים שלנו, אלה שקמים
בבוקר, מצחצחים שיניים, לובשים
תלבושת אחידה, הולכים לבית
הספר וחוזרים ממנו ישר לחדר
שלהם, וגם סוגרים מאחוריהם את
הדלת. “איך היה בבית הספר?”, אנחנו שואלים,
ולרוב מקבלים תשובה לקונית: “בסדר”.
את הסקר הדו-שנתי, הבודק את מצב רווחתם
ובריאותם של בני הנוער בישראל, מבצע צוות
מחקר בראשותו של ד”ר יוסי הראל פיש בקרב
מדגם ארצי של בני נוער בכיתות ו’-י”ב. תוצאות
הסקר הישראלי מצטרפות לסקרים זהים
שמתבצעים ב-04 מדינות נוספות באירופה
ובארה”ב, ויחד הן משקפות תמונת מצב עדכנית
של הרגליהם, התנהגותם ומצבם של בני הנוער.
אז אם לא קיבלתם תשובות ישירות ומפורטות
מבני הנוער דרי ביתכם, תוכלו ללמוד עליהם
קצת יותר מהסקר.
לא אוהבים בית ספר
1
בני הנוער בישראל מדורגים באמצע, במקום
ה-61 מבין 73 מדינות, מבחינת האהדה שהם
רוחשים לבית הספר. אמנם, משנת 2002 ניכרת
מגמת שיפור, אך עדיין רק %13 נהנים לחבוש את
ספסל הלימודים. בעקבות תוצאות אלה הוחלט
במשרד החינוך להציב את שיפור האקלים בבתי
הספר כמטרת-על בשנים הקרובות. יש לציין כי
מתוצאות הסקר עולה כי במגזר הערבי האהדה
לבית הספר גדולה מאשר מגזר היהודי. עם זאת,
בכל המגזרים לא עלו הבדלים מגדריים.
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
