יש לגלות יחס הומניטרי כלפי הפליטים
מאפריקה ובו-זמנית לבדוק אם יש
דרך אנושית להבטחת שלומם מחוץ
לישראל, ייתכן שהפתרון לבעיה יימצא
כשמדינות עשירות ישקיעו משאבים
במדינות המוצא של הפליטים. פרופ'
יפה זילברשץ, מומחית למשפט בין-
לאומי מנתחת את הסוגיה הסבוכה של
הפליטים בישראל
אוטובוסים לתל-אביב
תוֹ.
ֹ
, א
ּ
א תוֹנו
ֹ
ם, ל
ֶ
כ
ְ
צ
ְ
ר
ַ
א
ְ
ּ
ר, ב
ֵ
ּ
ג
ָ
ך
ְ
ּ
ת
ִ
ר א
ּ
גו
ָ
י-י
ִ
כ
ְ
“ו
ם,
ֶ
כ
ְ
ּ
ת
ִ
ר א
ָ
ּ
ג
ַ
ר ה
ֵ
ּ
ג
ַ
ם ה
ֶ
כ
ָ
ה ל
ֶ
י
ְ
ה
ִ
ם י
ֶ
ּ
כ
ִ
ח מ
ָ
ר
ְ
ז
ֶ
א
ְ
ּ
כ
ץ
ֶ
ר
ֶ
א
ְ
ּ
ם, ב
ֶ
ית
ִ
י
ֱ
ים ה
ִ
ר
ֵ
י-ג
ִ
ּ
, כ
ָ
מוֹך
ָ
ּ
לוֹ כ
ָ
ּ
ת
ְ
ב
ַ
ה
ָ
א
ְ
ו
ם:” - ויקרא י”ט, 33-43. המחוקק
ִ
י
ָ
ר
ְ
צ
ִ
מ
המקראי ביקש לבנות חברה חומלת וחוקק
חוקים המגוננים על החלשים. פרופ' יפה
זילברשץ, משנה לנשיא אוניברסיטת בר-
אילן, המתמחה בתחום המשפט הבין-לאומי,
מתעמתת עם הציווי המקראי: "אכן, הציוויים
המתייחסים לגר, ליתום ולאלמנה משקפים
את עקרון ההגנה על החלש, שהוא עיקרון
חשוב ביהדות; ואולם, אין להסיק מכך שעלינו
לקבל את כל מסכני העולם מבלי להגן על
האינטרסים הפיזיים והרוחניים שלנו.
“הגדר המווסתת את הכניסה היא צורך.
לעומת זאת, כליאה לתקופות ארוכות של מי
שחדר לארץ, אינה מקובלת עליי. אלה שכבר
שוהים פה אינם נמצאים כאן מתוך כוונה
פלילית, אלא מתוך מוטיבציה הישרדותית.
כשמגדירים אותם ‘מסתננים’”, מוסיפה פרופ’
זילברשץ, “מתעוררת מיד האסוציאציה של
‘מחבלים’. עצם השימוש במונח ‘מסתנן’ מסמן
משהו שאין בו לגיטימיות. מבקשי המקלט
הגיעו לכאן שלא על מנת לחבל, אלא כדי
להינצל, או, במקרה הקל יותר, להיטיב איכות
חיים לא אנושית. אלו אינם מהלכים פליליים”.
הציוויים המתייחסים לגר,
ליתום ולאלמנה משקפים
את עקרון ההגנה על
החלש, שהוא עיקרון חשוב
ביהדות; ואולם, אין להסיק
מכך שעלינו לקבל את כל
מסכני העולם מבלי להגן
על האינטרסים הפיזיים
והרוחניים שלנו
מאת: שולה פרומר
חמלה ופחד
ופעת הפליטים, המסתננים,
מבקשי המקלט או השוהים
הבלתי חוקיים, שמרביתם
הגיעו לישראל מאריתריאה
ומסודן, החלה בממדים
קטנים בשנות ה-09 של
המאה הקודמת. מאז התגברה התופעה,
בשנת 1102, אז חדרו לישראל
ּ
עד לשיאה
כ-000,71 איש דרך גבול ישראל-מצרים.
עם הקמת גדר הגבול ובניית מתקן השהייה
בקציעות שבנגב חלה התמתנות, וכיום מוערך
מספר השוהים בגבולות המדינה ב-55 עד
07 אלף איש. מרביתם שוהים בקרבה של
האוכלוסייה החלשה ממילא של דרום תל-
אביב. חלקם מרוכזים באזור המלונות באילת
ומיעוטם מפוזרים בערים שונות בפריפריה.
מספרם הגדול יחסית, והבעיות שנוצרו
כתוצאה מאי קליטתם המוסדרת בישראל,
העלו לסדר היום הציבורי את משמעויות
שהותם כאן ויחסינו כלפיהם, שאלה שהולכת
ומחריפה ככל שנוקף הזמן.
ת
36
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
