45
פרופ' ברזיס (בתמונה):
"יש להגביל את שכרם
של המנהלים והיו"רים של
הבנקים, מנהלי חברות
הפיננסים, ההשקעות
והביטוח. זהו הדבר
שלדעתי חיוני לשנות,
כדי שהקפיטליזם יחזור
לעבוד לפי הכללים. כל
העובדות מראות שהשכר
הגבוה אינו הגיוני מבחינה
כלכלית, ואני אומרת את
זה ככלכלנית ניאו-
ליברלית
בתגמול, אך כשבודקים מי מהלומדים מצליח
להיכנס לאליטות, התמונה הרבה יותר
מורכבת".
בשנים האחרונות, אומרת פרופ'
ברזיס, התפתחו בארה"ב, אנגליה וצרפת
שני מסלולי לימוד: האוניברסיטאות,
הנחשבות אליטיסטיות, ולעומתן כל שאר
מוסדות החינוך. לדבריה, "אם אתה לומד
באוניברסיטאות הנחשבות לטופ, הסיכוי
שלך להיכנס לאליטה גבוה. אם למדת
באוניברסיטה אחרת, תקבל משכורת סבירה
ותוכל להתמקם במעמד הביניים, אבל זה
לא יגרום לכך שתתקבל לחברה אליטיסטית
ושתגיע לדרגה גבוהה בסולם הניהול. תופעה
זו בולטת במיוחד בתחומי המשפט, הכלכלה
וההנדסה. בישראל אין עדיין חלוקה ברורה בין
אוניברסיטאות למכללות, מכיוון שהמכללות
חדשות באופן יחסי, אך זוהי המגמה כבר
כעת.
"המפתח לניעות אינו קשור רק בכישוריך
וברמת ההשכלה שרכשת, אלא גם ברקע
התרבותי של הוריך. פה אין הכוונה למשאבים
כלכליים, אלא להון התרבותי ה'נכון'",
מציינת פרופ' ברזיס ומוסיפה כי היא איננה
אופטימית ביחס לסיכויי מגזרים שאינם
נחשבים ל'אליטה' לשנות את מקומם החברתי
בישראל. כדוגמה היא מציגה את התנפצות
החלום האמריקני: "שנים טיפחנו את האמונה
שאמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי
מוגבלות. למה? כי שם מתקיימת ניעות
חברתית למרות האי-שוויון הגדול. באמריקה,
כך האמנו, אם תרצה ואם תעבוד קשה, תוכל
לטפס למעלה. אבל - מתברר שזה לא נכון.
באוניברסיטאות המובילות בארה"ב %08-07
מהסטודנטים הם בנים למשפחות המשתייכות
לאליטה. אמנם, יש מריטוקרטיה; ואולם, היא
אינה עוזרת למוביליות חברתית. כי יש מעט
מאוד מקום בצמרת".
להפחית שכר בכירים
לדברי פרופ' ברזיס, הדרך לניעות
חברתית אינה טמונה דווקא בשינוי השיטה
הקפיטליסטית, אלא בתיקון הטעויות שנעשו
ברגולציה: "הבעיה, לטעמי, איננה הפער בין
עשיר ועני - מבחינה זו אני ליברלית לגמרי;
הבעיה הגדולה ביותר, לדעתי, היא שכר
המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות ומה
עומד מאחורי השכר הגבוה. על פי החוקים
הבסיסיים של הכלכלה הקפיטליסטית, שכרך
הגבוה הוא פועל יוצא של תרומתך. ואילו פה,
השכר הגבוה קשור בכך שאתה חלק מקבוצה
קטנה וסגורה, שלא מאפשרת ניעות חברתית.
מסיבה זו אני רוצה שהרגולציה הראשונה
שתשתנה תהיה פיקוח על השכר".
פרופ' ברזיס סבורה כי על המפקח
על הבנקים ונגידת בנק ישראל להגביל
את שכרם של כל המנהלים והיו"רים של
הבנקים, מנהלי חברות הפיננסים, ההשקעות
והביטוח: "זהו הדבר שלדעתי חיוני לשנות,
כדי שהקפיטליזם יחזור לעבוד לפי הכללים.
כל העובדות מראות שהשכר הגבוה אינו
הגיוני מבחינה כלכלית, ואני אומרת את
זה ככלכלנית ניאו-ליברלית. בעניין זה אני
חושבת שחברת הכנסת שלי יחימוביץ' היא
היחידה שהלכה לכיוון הנכון. לצערי, היא
הרימה ידיים". בעיה נוספת לדברי פרופ'
ברזיס היא מדיניות "הדלת המסתובבת":
"האליטה המנהלית הבירוקרטית עוברת
ממקום למקום, נעה ונדה בין הפוליטיקה
לאחת החברות שעליהן היא פיקחה. משום
כך היא אינה מוכנה להחליט לצמצם את
הפערים בשכר. הדרך להתחיל להגדיל
את הניידות לתוך האליטה היא להקטין את
הפערים בשכר".
המפתח לניעות קשור גם ברקע התרבותי המשפחתי
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
