מנגנונים חברתיים חזקים מונעים
ניעות חברתית ומגבילים רבים
מלהתקדם בחיים. מנגד, שכבה דקה
של בכירים משתכרים שכר מופקע
והרגולטורים שותקים. במאה ה-12
בישראל, לא משנה כמה משכילים
או חרוצים נהיה, רוב הסיכויים שלא
נצליח לפרוץ את תקרת המעמד
החברתי של הסבא שלנו
נחת יסוד רווחת בשיח
הציבורי היא, שבחברה
קפיטליסטית מודרנית
נמדד האדם וגם מתוגמל
על פי כישוריו המקצועיים,
חריצותו והכישרונות שהשכיל
לפתח. לפיכך, אפשר היה להניח כי בעזרת
רכישת השכלה, השתלבות בעבודה, חריצות
ומיומנויות חברתיות, יוכלו כל אחד ואחת
להתקדם במעלה הסולם החברתי ולשפר
את מיקומו במדרג החברתי ואת רמת הקיום
של ילדיו. עם זאת, המציאות בישראל
מוכיחה כי אף שאנו משכילים וחרוצים, עדיין
ישנם מנגנונים המונעים ומעכבים אותנו
בדרך למעלה. שוחחנו עם שלושה חוקרים
מהפקולטה למדעי החברה, כדי לקבל תמונת
מצב על הניעות החברתית בישראל.
ת חברתית,
ּ
יעו
ִ
מוביליות, בשמה העברי נ
מבקשת להסביר את התנועה במבנה
החברתי ואת השינויים במבנה הריבודי
והשפעתם על ההיררכיה החברתית. הניעות
יכולה להתרחש באמצעות צבירת הון חומרי,
היינו ממון ונכסים; הון תרבותי הכולל שפה
וידע בתחומי עיסוק ואומנות ספציפיים;
והון חברתי, שמשמעותו קשרים חברתיים
היררכיים, המגלמים הזדמנויות לצבירת
שלושת סוגי ההון.
מאת: ענת מזרחי
לא
נעים
ה
42
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
