34
פרופ' כץ נולד בירושלים, בשיכון
ההסתדרות בשכונת קריית משה. בשנות
ה-05 וה-06 הייתה זו עדיין שכונה מעורבת
ואף חילונית ברובה. לדבריו, ילדותו בשיכון
ההסתדרות השפיעה רבות על רגישותו
לסוגיות חברתיות, המשתקפות במחקריו, וגם
בשני מאבקים גדולים שניהל.
שמו של פרופ' כץ נקשר בחשיפת נכסי
קורבנות השואה בארץ. את הפרשייה פרסם
בשנת 0002 בספרו "רכוש שנשכח", והביא
להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית ולהקמת
חברה ממשלתית לאיתור רכוש קורבנות
השואה והשבתו לבעליו. פרופ' כץ אף לא
היסס לצאת נגד הקרן הקיימת, שהוא מכהן
כראש הקתדרה שלה בבר-אילן, כאשר
התברר לו שקרן קיימת לישראל מחזיקה בלא
מעט קרקעות שהיו שייכות לקורבנות השואה.
המאבק השני הייתה התנגדותו לרפורמה
במנהל מקרקעי ישראל ב-9002, שכללה
העברת קרקעות המדינה ממתכונת של
החכרה למכירה קבועה. בסופו של דבר, חלק
מהאדמות העירוניות יעברו לבעלות פרטית,
אך לדברי פרופ' כץ מדובר באחוז שולי
לעומת הכוונות הראשוניות. לדבריו, הרעיון של
קרקע לאומית ולא פרטית הוא אתוס ציוני
בסיסי, חשוב לא פחות מההמנון או הדגל.
וכמי שמעורה וגם מאוד אוהב את הנופים
סביבו, מציע פרופ' כץ לכולנו לבוא לטייל
באזור וליהנות מן הנופים המדהימים של
הגליל התחתון ומשלל האתרים המעניינים
מימי ראשית ההתיישבות בגליל ובעמק.
ה"
ָ
סח
ֶ
מושבה כפר תבור, “מ
המיתולוגית, יש מקום של
כבוד באתוס ההתיישבות
החדשה בארץ ישראל. כמי
שעסק רבות בחקר תולדות
קק"ל וההתיישבות, זיקתו של
פרופ' יוסי כץ לגליל ברורה. אבל כשמשפחת
כץ עקרה בשנת 7002 מאפרת לכפר תבור,
אחרי 52 שנים בשומרון, הייתה סיבה נוספת
ברקע: "תקופת ההתנתקות, שהפכה לאירוע
מכונן בליבם של ישראלים רבים, גרמה גם
לי לבחון מחדש מה בעצם תפקידנו. הגענו
למסקנה, רעייתי ואני, שכיהודים דתיים אנחנו
לא יכולים לדבר על 'עם ישראל', להאמין
ב'כל ישראל ערבים זה לזה' ולהמשיך לחיות
ביישוב הומוגני, שבו כולם 'משלנו' ובפועל
הוא מנותק לגמרי מהנעשה בחברה החילונית.
הציונות הדתית אמנם שואפת לחיות יחד
עם החברה החילונית ולהשפיע מבפנים, אך
בפועל חשנו כמי שחיים בבועה. נוצרה כאן
סתירה פנימית. מעבר לכך, ההתיישבות בגליל
חשובה לא פחות מההתיישבות בשומרון.
נכון להיום, יהודה ושומרון אולי יישארו בידי
ישראל, אבל הגליל לא בטוח".
כשהוא יושב בחצר ביתו, על גבול השדות
הפתוחים של הגליל התחתון, מספר פרופ'
כץ, ראש הקתדרה ללימודי תולדות הקרן
הקיימת לישראל באוניברסיטת בר-אילן,
כי כיום, לאחר המעבר לגליל, הוא מרגיש
חלק מהחברה המקומית. הוא מדבר בחום
רב על החברויות החדשות שהצליח ליצור
בכפר תבור וביישובים הסמוכים, ובהם גם
קיבוצים של השומר הצעיר. הוא מספר על
חוג לפרשת השבוע שיזם והפעיל במשך כמה
שנים, על ארוחות משותפות שבהן מתנהלים
דיונים ערים על זהות יהודית דתית וחילונית,
על דיונים בין זרמים שונים ביהדות במסגרת
"בית מדרש" מקומי שהקים, על מניין לאמירת
קדיש, שקיבץ יחדיו דתיים לאומיים, יהודים
מסורתיים מעפולה וחברי קיבוץ חילוניים.
"זוהי משמעותה של ערבות הדדית. זו
מהותו של עם ישראל. חוויות רוחניות מהסוג
הזה אינן מאפיינות את אפרת. דווקא בקרב
הציבור החילוני ישנה כמיהה גדולה לשמוע
ולדון בנושאי זהות ותרבות יהודית, וחשוב
לדעת שגם לחילונים שורשים במקום
והשקפות מעניינות על יהדות וזהות יהודית!
אני חש", אומר פרופ' כץ, "שעלינו להיות
במקום הזה כדי להשתתף בדיון".
בעקבות פרופ' כץ הגיעו לכפר תבור כמה
משפחות נוספות מהמגזר הדתי-לאומי. פרופ'
כץ מדגיש כי הכוונה איננה להקים ביישוב
מסגרת נפרדת או לנסות להטות את צביונו
של היישוב: "אנחנו לא מעוניינים שייווצר פה
יישוב בתוך יישוב, או גרעין תורני שיתבדל
מהסביבה. אנחנו רוצים להיות מעורבים
בתוך הציבור הכללי". הילדים, אגב, לומדים
במסגרות החינוך הכלליות.
בעקבות פרופ' כץ הגיעו
לכפר תבור משפחות
נוספות מהמגזר הדתי-
לאומי. פרופ' כץ מדגיש
כי הכוונה איננה להקים
ביישוב מסגרת נפרדת או
להטות את צביונו: "אנחנו
רוצים להיות מעורבים
בתוך הציבור הכללי"
גליל התחתון
עשיר בנופים
מדהימים ובאתרים
מימי ראשית
ההתיישבות”,
אומר פרופ’ כץ ומציע מסלול לטיול
של יום-יומייים, שמתחיל באילניה ומגיע
עד אחוזת פוריה והיישובים הסמוכים
לכנרת. מגיעים לאזור דרך כביש 6 או
כביש החוף או כביש 4 עד לעפולה.
עולים על כביש 56 ומבקרים באילנייה
'רה, מהמושבות הראשונות
ֶ
ג
ֶ
ובחוות ס
שהקימה יק"א בגליל התחתון. משם
"ה
ל
כפר תבור
צלייינים טובלים במי הירדן באתר הטבילה ירדנית
פרופ' כץ: "זוהי משמעותה של ערבות הדדית"
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
