38 / 60
אוקטובר-נובמבר 4102
הביטחון
| 38
TM50
מסך המגע שלך
התארגנות לחירום ברשויות המוניציפאליות
מפנה), אולם למרות הדחיפה הרבה, שניתנים בנושאים אלה על־ידי
פקע"ר ורח"ל, עדין ההיערכות לחירום מותנת בבעלי התפקידים
ברשויות המקומיות, המובילים מהלכים אלה וישנם פערים מקצועיים
גדולים בנושאי הכישורים והכשרת בעלי תפקידים אלה (ישנם בעלי
תפקידים "המשוגעים" לנושא, שיקדמו בברכה כל אימון ותרגיל ויש
כאלה שידחו אימונים ולא יקיימו אותם). גם ברמת מקבלי ההחלטות
ברשויות המקומיות קיימים פערים ויש מנהלים, שיקדמו ושישאפו
לתרגול ולאימון ויש כאלה, ש"יגררו רגליים", מה שמפריע בהכרח על
תרבות המוכנות.
חלק מתרבות המוכנות הוא בניית יכולות מוטות חירום. יכולות אלו
כוללים בתוכן הכשרה ותרגול (ראה לעיל) וכן, רכש ציוד כגון, רכבי
שטח, חפ"ק, אמצעים טכנולוגיים (מצלמות) ועוד ועוד, אולם מכיוון
שקיימים פערים גדולים בין רשויות ברמה התקציבית, מכאן שקיימים
פערים גדולים גם בתחום זה.
על־מנת לצמצם פערים אלה משרד הפנים שוקד בימים אלה על
תקנון ציוד חירום לרשות המקומית.
רשויות מקומיות עסוקות כיום בפיתוח תרבות של מוכנות. הנושא
.
מותנה ברמת כוח האדם לחירום ובמשוגעים לדבר
מיגון
על־מנת שהחזית האזרחית תחזיק מעמד בהפצצות, יש צורך להעמיד
לרשותה מיגון, הן ברמה האישית והם ברמת הרציפות התפקודית. כיום
ל־%03 מהאוכלוסייה בעריםאין מקלוט ול־%03 מבתי הספר חסר מקלוט.
חוקי הבנייה משנת 0991 המחייבים ממ"דים הוסיפו ותרמו למדינת
ישראל, אולם עדין קיימים לא־מעט פערים. פערי המקלוט הללו מחייבים
התייחסות ברמת המדינה. בניית מקלט אינה רק בעייה תקציבית (עלות
בניית מקלט היא גבוהה מאד שהרשויות אינן יכולות לעמוד בה), אלא
גם בעייה המחייבת התייחסות חוקית (שימוש במקרקעין, היתרי בנייה
וכדומה) כדי להתגבר על בעייה זו, יש ליצור דרקטיבה מחייבת הפותרת
את הבעיות החוקתיות כמו את בעיות התקציב.
על מוסדות המדינה מוטלת האחריות למתן פתרונות המיגון
לרשויות המקומיות
לסיכום
על־מנת לבחון את מכונות הרשויות המקומיות בישראל למצב
חירום מאמר זה בחן חמישה מרכיבים, שאותם יש לפתח בשיגרה אמון,
טיפול בפרט ובהקהילה, כוח אדם וידע , תרבות של מוכנות, מיגון.
מעבודה זו עולה כי בנושא אימון הציבור קיים פער ביחסי האמון
בין הציבור למשרתיו, דבר, שיכול להשפיע במצבי חירום על תפקוד
ראשי הציבור.
לאור העובדה כי יש חשיבות לחוזק הקהילה, על השלטון המרכזי
ביחד עם השלטון המקומי, ראוי לעשות יותר למען הטיפול בפרט
ובאוכלוסייה, במיוחד בשכבות החלשות, וזאת כבסיס להגברת
המסגלות האישית שתשפיע בהכרח על הקהילה כולה. כחלק מלכידות
הקהילה, יש להגביר את רמת ההתנדבות כמשפיעה על ערך הלכידות
החברתית, יש צורך להגביר את המעורבות האישית של כל אזרח
בקהילה, יש צורך להציב תכניות עירוניות לקידום ההתנדבות, וזאת
בדחיפת בשיתוף הממשלה.
למרות מהלכים שמתקיימים כיום במשרד הפנים, עדין יש פער
בנושא כוח־אדם מתאים ומוכשר, שיוביל תהליכים ארגונים ברשויות
המקומיות, פער זה מצביע על העובדה כי יש לבחון מה הוא מקומו של
משרד הפנים (שאחראי על הרשויות המקומיות בשגרה) בחירום.
רשויות מקומיות רבות שותפות לרעיון "תרבות של מוכנות", אולם
הדבר מותנה ב"משוגעים לדבר" במקום, בנוהלים ובתקנות, שייחיבו
את הרשויות לבצע את הדברים.
מקומו של משרד הפנים כאחראי על הרשויות המקומיות הוא
משמעותי ועליו לבוא לביטוי בצורה חזקה יותר גם בהכנה לחירום.
הפער החשוב שחייב להיות מטופל ברמת המדינה הינו המקלוט -
זכרו! החזית היא כאן ועלינו להגן על אזרחינו, וזאת במתן פתרונות
מקלוט.
. הפעילות
הרשות המקומית היא לבנת היסוד במדינת ישראל
שמתבצעת כיום במיוחד לאחר מלחמת לבון השנייה והיא רבה,
מקדמת אותנו ועלינו להמשיך ולהשתפר כדי שנוכל לעמוד בחזית זו.
שיתוף הפעולה של כל הגורמים הוא הכרחי להצלחת עמידות
החזית האזרחית ולהצלחת כולנו.