41 / 60
41 |
הביטחון
אוקטובר-נובמבר 4102
ג'ון הנרי פטרסון וזאב
ז'בוטינסקי סוקרים מסדר
של חניכי בית"ר בתל אביב,
אוקטובר 9291
>
המשך בעמוד 24
גדוד מתנדבים זה, תרם למורשת הקרב היהודית, שנמשכת עד
לימינו. שלושה מחיילי הגדוד - קיבלו אותות הצטיינות. שמונה חיילים
)3(
נפלו במערכה ו־55 - נפצעו.
(
the
Royal
Fusiliers
גם לפקד על גדוד קלעי המלך )
פטרסון
כן זכה
ה־83, או הלגיון הלונדוני ה־02 הוא הגדוד העברי, שלחם לשחרור ארץ
ישראל מידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה. תרומתו לחישול
הכוח הצבאי היהודי מאז התמנה למפקד גדוד נהגי הפרדות במצרים,
במרס 5191, ועד לפטירתו בלוס אנגל'ס, ארה"ב, ב־81 ביוני 7491, היא
גדולה הרבה יותר מעבר למה שזכה בדפי ההיסטוריוגרפיה הציונית.
פעילותו למען התנועה הציונית, העם היהודי והיישוב העברי בארץ־
ישראל, נדמה כי נשתכחה במרוצת השנים.
היום מחזירה לו ממשלת ישראל חוב של כבוד. מילוי משאלתו
האחרונה להיקבר לצד חייליו בבית הקברות של מושב אביחיל, ליד
נתניה. מושב שנוסד ב־2391 על־ידי משוחררי הגדודים העבריים ובו
ערך ביקור - ראשון בשנת 3391 והאחרון - ב־01 באפריל 7391.
גרעין לצבא עברי
אשר שרת בו כקצין
זאב ז'בוטינסקי
גדוד זה - ה־83 - הוקם ביוזמת
הוא זה שהמליץ לשלטונות הצבא
ז'בוטינסקי
בדרגת לויטננט (סגן).
למפקד הגדוד על אף היותו לא־יהודי. הוא
פטרסון
הבריטי למנות את
תבע מינוי זה "לאותו אדם שהאמין בנו מן הרגע הראשון, בזמן שהכול
עדיין לגלגו עלינו. ־־־ אף־על־פי שאיננו יהודי, הרי הקולונל שלנו צריך
)4(
להיות הוא, ואני מקווה שעוד יהיה הגנרל שלנו".
האמון בין שני האישים שעמדו על ערש הצבאיות העברית בעת
בצ'ייניס סטריט
פטרסון
החדשה היה הדדי. עם הקמת מטהו של
, החייל
ניסן רוזנברג
, סמל
ז'בוטינסקי
בלונדון, צירף אל מטהו את
יזם
פטרסון
המצטיין בגדוד נהגי הפרדות, ועוד שניים מאנשי הגדוד.
פגישות עם ראשי יהדות אנגליה כדי לשכנע אותם בצורך של הקמת
הגדוד העברי ולצרף אותם למעגל העשייה. אולם הוא נתקל בהתנגדות
נמרצת מצד ראשי היהדות בבריטניה, שגילו יחס עוין לכל גילוי לאומי
, ראש מחלקת
אוקלנד ג' גדס
יהודי. אחדים מהם אף התלוננו בפני גנרל
הגיוס במשרד המלחמה, על התעמולה הציונית לגיוס לגדוד קלעי המלך
זומן לשיחה במשרד המלחמה וננזף. אולם גם אירוע
פטרסון
ה־83.
משפיל זה לא שבר את רוחו. תגובתו הייתה: "לא פיללתי כי יימצא
יהודי שלבו טיפש מלנצל את ההזדמנות הנפלאה הזאת מעזור בכל
יכולתו להביא לידי הצלחה את מאמץ הממשלה הבריטית לטובת העם
אכן, היה אוהב יהודים ומעריצם יותר מכפי שניתן לצפות
)5(
היהודי."
מסתם יהודי.
נערך מצעד צבאי רב רושם בחוצות לונדון,
)**(
ב־2 בפברואר 8191,
בירת הקיסרות הבריטית. לראשונה, צעדו חיילים יהודיים על מדיהם
ונשקם ובחגור מלא בכרך הגדול ביותר בעולם. הם צעדו לעיני רבבות
אנשים מריעים, רובם יהודים. לפני חיילי גדוד הקלעים המלכותיים
. "הדגל
Band
of
the
Coldstream
Guards
ה־83, צעדה תזמורת של
היהודי הכחול־לבן, וכן הדגל הבריטי, נשאו ברמה דרך העיר בין המונים
המצעד לאורך חוצות האיסטאנד של
)6(
מוחאים כף וקוראים הידד".
תיאר אותו באירוע היסטורי מרגש
ז'בוטינסקי
לונדון היה רב־רושם.
של עם, שלא ידע זה מאות בשנים לחימה יהודית וגאווה לאומית.
לדבריו, החיילים היהודים הגיעו למצעד מפורטסמות ונתקבלו בכבוד
רב. ההמון הריע לכבודם. המצעד של חיילים יהודים עם רובים מכודנים
היה בבחינת 'פריבילגיה' - זכות־יתר, חריגה מהמסורת המקודשת
באנגליה לפיה ה"סיטי" עמדה על כך, שחיילי המלך לא יופיעו עם רובים
מכודנים. הלורד־מיור קיבל את המצעד על מדרגות העירייה . הגדוד
הלונדוני ה־83 צעד מה"סיטי" של לונדון לווייטהול, שם המתינו לו
פטרסון
ואנשי מטהו.
נוויל מקרידי
השליש הראשי, אדיוטנט - גנרל סר
שעוטר יממה קודם לכן בדרגת
ז'בוטינסקי
רכב על סוס בראש המצעד.
קצונה לויטננט (סגן), צעד בראש הטור הרגלי. המונים הצטופפו לאורך
מסלול הצעידה, שפשפו עיניהם כלא מאמינים מבעד לחלונות ומעל
גגות הבתים על מחזה של ימות המשיח המתרחש בנוכחותם. דגלים
תכולים־לבנים התנופפו מעל כל חנות קטנה לאורך מסלול הצעידה.
ההתלהבות הייתה גורפת. ... "והחיילים, אותם החייטים עצמם, כתף
Ibid, p 237 .
מסתמך על פטרסון ומציין מועד המצעד ביום 4 בפברואר
C. Bloom
(**) לפי פטרסון, 4 בפברואר 8191; גם
Cecil Bloom, Colonel Patterson, soldier and Zionist, Transaction of the Historical Society of England, Volume XXXI (1990 - 1998), PP 231-248
)3(
(4) יגאל עילם, 'הגדודים העבריים' במלחמת העולם הראשונה, משרד הביטחון/יחידת המוסיאונים, תשנ"ז - 6991, עמ' 95
(5) שם, עמ' 06
(6) פטרסון, 'עם הגדודים העברים', עמ' לה
ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד
נהגי הפרדות של ציון ומפקד
גדוד קלעי המלך ה־83