81. איזה ביטוי משונה זה, מצא את מותו. הרי
זה המוות שמוצא את הקורבן ולא הקורבן אותו.
זאת המומחיות של מלכמוות, לא? לשנן נון-
צדיקים, ללמוד צירים, לנווט, להגיע, למצוא,
לזכור כתובות. אבל לא, העברית מתעקשת. כל
חיינו המוות הולך אחרינו. עוקב ומחפש ומתק
–
רב, והנה מצאנו אותו. זאת שפה שיודעת וזוכרת
דברים שאנחנו לא רוצים לדעת או ששכחנו
מזמן. )עמ' 251(
המבעים הללו חושפים עומקים בשפה בכלל
ובדמותה של רותה הדוברת אותה בפרט. הם
מאירים במעין זרקור את יכולתה לחדור לעומקם
של דברים, כמו גם לעומקן של הדמויות הסובבות
אותה ושעליהן היא מספרת. הדבר מחזק את
היותה של רותה גיבורה משתתפת, לצד היותה גם
המספרת הכול יודעת בסיפור. יתרה מכך, כמי
שחוותה טרגדיה אישית מהקשות שיש, עולמה
של רותה התערער עליה. המציאות החדשה כאם
שכולה כופה עליה בניית עולם מושגים חדש על
פני זה שחרב, ומאלצת אותה להתחיל מהיחסים
הבסיסיים ביותר של מסמן ומסומן בשפה. היא
עושה זאת על ידי בחינת השפה וייצוגו של
העולם בה. הדברים מיוצגים נפלא גם בסיפורים
שכותבת רותה לבנה הקטן:
91. "מה זה מפלצת? עוד אין לנו מילה כזאת,"
אמרה האישה הקדמונה.
"הרגע המצאתי אותה. עכשיו יש גם מפלצת
וגם המילה בשבילה." )עמ' 612(
ב"עוד סיפור לנטע תבורי וגם הוא מאת אימא
שלו", שכותבת רותה לבנה אחרי מותו ישנם
קטעים מטה-לשוניים עקיפים מובהקים:
02. ו"מה ההבדל בין מאום ובין כלום?"
ו"מה זה מאומה?"
ו"למה אין כלומה?" )עמ' 323(
12. אבל ביום ראשון כשנטע יצא,
רמש ומאוד גלימתי,
ּ
ס ומחו
ָ
מבורד
את מי הוא פגש בגלימה וברדס?
נכון מאוד
את מלכמוות האמתי! )עמ' 823(
ו משלב ברומן למבוגרים את יכולתו
ֵ
פה של
השפתית העשירה והמקצועית ואת כישרונו
בכתיבת ספרות ילדים. הוא יוצר שמות תואר:
מבורדס, מחורמש, גלימתי וכן את ההלחם הבסי
–
סי מלכמוות )מלאך המוות(. פרוכטמן )0002(
בהסתמכה על ליץ' )9691
Leech,
, ועיין גם אצל
ניר 3991; אפרת 6991(, מציינת כי חידושים מעין
אלה אין מטרתם להעשיר את אוצר המילים
הלשוני, והם באים רק כצורך פנימי ספרותי ליצי
–
רת אפקט של חידוש פיגורטיבי או הומוריסטי-
אירוני. מילים מחודשות כאלה נמצאות לעתים
בשירה המציגה את עצמה כעין זמר פופולרי, דבר
שמתבלט בשירי אבידן )ועיין אצל מאירי, 0102(.
בספרות הילדים יש ליצירות הללו תפקיד בפיתוח
החשיבה המטה-לשונית, אך היוצרים לילדים
אוהבים להשתעשע בהמצאת מילים לצורך היצי
–
רה, לעתים קרובות הן גם נוצרות שלא "בדרך
המלך". היוצר לילדים אמנם מודע לתפקיד שלו
כמקנה חשיבה לשונית לקהל היעד הצעיר, אך
הוא פונה ביצירתו גם למבוגרים הסובבים את
הילד. הרבו בכך במיוחד אברהם שלונסקי, ובעק
–
בותיו ע' הלל, וכן אפשר למצוא יצירות כאלו
אצל עודד בורלא ובצורה מעט אחרת אצל נורית
זרחי ועוד.
ו עצמו מפליג ביצירת מילים כאלה בספרו
ֵ
של
"רוני ונומי והדוב יעקב" ויוצר באמצעות חידושי
הלשון המרובים הומור מילולי מיוחד וגם אירוניה
דקה. הכתיבה המחורזת המובאת בדוגמאות 02, 12
שמזכירה שירת ילדים, אך כנאמר, מאזכרת ברוחה
¨‰Ù˘· ˙Ú˘Ú˙˘Ó ‰˙¯
˙‡Ë·Ó ‰˙‡ ‰·ÈίÓ ˙˜¯ÙÓ
˙È¢Ï≠‰ËÓ ‰·È˘Á ‰È¯·„·
131
È·È˯‚ÈÙ ˘Â„ÈÁ Ï˘ ˘ه ∫ÂÏ˘ ¯È‡Ó
