בית הספר “קשת” בירושלים,
המיועד לדתיים וחילוניים
המעוניינים בחינוך משותף במסגרת
שוויונית, מכיל בית ספר יסודי ועל יסודי,
שלהם חללים משותפים שונים. מבנה חדרי
המורים משרת את רעיון הדיאלוג והשותפות
בין צוות היסודי והתיכון: חדרי המורים נבנו
בחלל אחד, ומחבר ביניהם מטבח משותף פעיל,
שמבשלים ואופים בו באירועים מיוחדים
וסדנאות שונות. המטבח הוא חלל מרובע ומרווח
ובו חלון גדול. מן המטבח ניתן לצאת למרפסת
מקושטת באדניות פורחות.
“המבנה חדש, ועוצב ונבנה בעזרת תרומה
ממקים קרן אביחי, זלמן חיים ברנסטין ז”ל”,
מספרת המנהלת איריס קויתי. במרכז חדר
המורים של בית הספר היסודי ארבעה שולחנות
גדולים, המופרדים בהתאם לפעילויות שונות,
כמו מליאה, לימוד בקבוצות או קבלת שבת.
השולחנות מכוסים במפות ירוקות מנוקדות
בלבן. על השולחנות מונחים עציצים, ובדרך
כלל גם ספרים ומחברות. “תמיד יש על השולחן
משהו נחמד. עוגיות שנשארו מפעילות, כיבוד
שמישהו הביא או אפה במטבח המשותף. אני
מרגישה שחדר המורים הוא מקום מזין, תרתי
משמע”, אומרת קויתי.
בחדר שני חלונות גדולים, מכוסים בווילון
בצבע שמנת המאפשר לאור להיכנס ברכות
פנימה. ריהוט העץ בחדר המורים עוצב בצבעי
בורדו ואפור בהיר, שתורמים לאווירה החמה.
באחת הפינות בחדר תלוי מסך פלזמה שעליו
מוקרנות הודעות, עבודות של תלמידים וברכות.
עוד על הקירות, תמונה של פיקאסו בצבעים
חמים, לוח מחיק גדול ומעליו שעון, ולוח של
“מפתח הלב” עם שיר החודש. על קיר נוסף
יש ספריית עץ גדולה עמוסת ספרים. “יש
בספרייה חומרי הוראה, ספרי עיון, ספרים
מהתרבות היהודית וספרי קריאה לשימוש
המורים”, מספרת קויתי. לכל חברי הצוות
יש תא לשימוש אישי, ובסמוך לתאים אלה
יש ארונות נוספים המשמשים לאחסון ציוד
לטיולים. עוד בחדר, פינת עבודה ובה שתי
עמדות מחשב ומדפסת ועמדות למחזור נייר
ולגניזה. “זה מקום שהמורים אוהבים לבוא
אליו”, אומרת קויתי. “לנוח ולאגור כוחות,
לשוחח, להתייעץ, להיעזר ולשתף. זה מקום
עם תחושה של משפחה ובית”.
המטבח במרכז
ירושלים, ״קשת״
חדר המורים בבית הספר הוא
חדר מחודש. “זהו הלב הפועם של
בית הספר”, אומר המנהל, מאיר
דוידסקו, “והיה לנו חשוב שהוא יהיה מקום
מרגיע, שגם מאפשר עבודה”. החדר תוכנן על
ידי ועדת מורות, ובהן המורה לאמנות, דיאנה
שדה. “העיקרון שהנחה אותנו”, מספרת אחת
המתכננות, לירית כהן, מורה לחינוך גופני ורכזת
חברתית, “היה ליצור תחושה של בית”.
“לקירות בחרנו צבעי שמנת רגועים
וסולידיים, ובריהוט ובאביזרים בחרנו בצבעים
חמים”, אומרת כהן. “למשל, מוביילים וכורסאות
בצבעי בורדו וחום, והדפסים בצבע בורדו וכתום
על הקירות”. השולחנות המרכזיים בחדר הם
שולחנות ברזל בעלי פלטות זכוכית ומסגרת
עץ בצבע שמנת. הכיסאות הם בגוני כתום-
בורדו עם משענת אפורה.
חדר המורים נמצא בקומה העליונה של
המבנה. בכניסה לחדר תלויה נברשת בגוונים
חמים, ועל הקיר, במסגרות, דימויים של ספרים
ועציץ על מדף. על הקירות השונים תלויים
היגדים כמו “הדואג לימים זורע חיטים, הדואג
לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך ילדים”
(יאנוש קורצ’אק). בחדר יש נישה למחשב
ומדפסת, פינת מטבחון ששולט בה הצבע הלבן
ויציאה לשירותים מטופחים. על אחד הקירות
תלוי מסך להודעות או לצפייה בסרטים.
תחושת הביתיות מורגשת בכל פינה בחדר,
בחפצים ואביזרים שונים. על השולחן מונחת
מפה צרה וארוכה, ועליה עציץ וקערות פירות;
משני צדי המראה נתלו מתלים מיוחדים ובהם
שני נרות עבים בצבעי כתום צהוב; על השולחנות
הנמוכים בחדר ועל מדפים מונחים עציצים;
מהתקרה תלויים קישוטים שונים כמו כדורי קש
ושרשראות שעליהן מושחלים שמשות וחרוזים
צבעוניים; על הקירות הוטבעו הדפסים קישוטיים
שונים, כמו עלים; ואל חדר השירותים הסמוך
מוביל וילון ורוד קשור בלולאת פרח אדום.
“חדר המורים שלנו תמיד מסודר”, אומרת כהן.
“האווירה בו נעימה וביתית, המורות שומרות
עליו כמו שהן שומרות על הבית שלהן ובכל
שעה שנכנסים אליו הוא מבריק ומצוחצח”.
נעים, ביתי ומצוחצח
חדרה, “קפלן״
צילום: ברני ארדוב
צילום: ברני ארדוב
שיעור חופשי 72
> 2014
ינואר
