מ
חקרים המתפרסמים מעת לעת
מצביעים על כך שתרגול קבוע
של מדיטציה משפיע על המוח ומעלה
את תחושת הרווחה הסובייקטיבית. מחקר ראשוני
שנערך בקרב ילדים בכיתות בית הספר היסודי
מצביע על תרומת המדיטציה לשיפור הקשב
והריכוז, גם לאחר תרגול של כמה חודשים בלבד.
המחקר התבצע במסגרת קורס בחוג לחינוך
מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך
באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים המשתתפים
בקורס זה לומדים להכיר השפעות של סוגים
שונים של מדיטציה, ובעיקר מדיטציית קשיבות
). מנחה הקורס, ד"ר ריקרדו
Mindfulness
(
טרש, מסביר כי הסטודנטים לומדים בין השאר
טכניקות מעולם המדיטציה המנותקות מהקשר
רוחני וניו אייג'י. "הסטודנטים מנהלים יומן
אישי כדי לעקוב אחרי ההתפתחויות שחלו
בהם במהלך הסמסטר שבו נלמד הקורס", אומר
טרש, "ובסמסטר השני מיישמים את הטכניקות
שלמדו, לאחר התאמתן לעולם הילדים, בכיתות
נבחרות בבתי ספר יסודיים".
בפרויקט המדיטציה בבתי הספר, המתקיים
זו השנה הרביעית, הסטודנטים נפגשים עם
תלמידי כיתות ד' אחת לשבוע, למפגש של
54 דקות. הילדים מתרגלים טכניקות להעלאת
המודעות העצמית – אכילה מודעת, הליכה
מודעת, התבוננות במחשבות – ולומדים
להתחבר למקום פנימי נעים שבו הם חשים
בטוחים ובנוח, כדי שבזמני מצוקה יוכלו לחזור
למקום המשחרר הזה. עוד מתרגלים הילדים יוגה
ולומדים להשתמש בנשימות כאמצעי לשים לב
למחשבות שעולות בראשם תוך כדי התרגול.
"אנחנו מלמדים אותם לתייג את תוכן
המחשבות - דברים שהרגיזו אותי, דברים
שאני צריך לעשות, דברים שאני רוצה להשיג
– ואז להכניס את המחשבה אל תוך בועת סבון
דימיונית שמתרוממת ומתפוצצת, ולחזור לשים
לב לנשימות ולהיות מוכנים למחשבה, רגש או
התחושה הבאים", מספר טרש.
כדי לבדוק את השפעות התרגול על הילדים,
החוקר וצוות סטודנטים העבירו לקבוצת הניסוי
ולקבוצת ביקורת שאלונים רגשיים, מבחני
קשב, ויסות רגשי, קואורדינציה ומוטוריקה.
"ראינו שבאחת מיכולות הקשב – קשב סלקטיבי
(שמערב את היכולת למקד קשב באזור מצומצם
ולדחות באופן יעיל מסיחים סמוכים) – חל
שיפור מובהק בקרב הילדים שתרגלו מדיטציה,
לעומת כיתת הביקורת", אומר החוקר. "אלו
אמנם תוצאות ראשוניות, אבל הפידבק המתקבל
הן מהמורים, והן מההורים והתלמידים עצמם,
הוא של ילדים לחוצים פחות ואמפתיים יותר".
במחקר שנערך ב־1102 בקרב סטודנטים
מאוניברסיטת תל אביב ומקמפוס ברושים, בדקו
טרש והמאסטרנטית שלו זהר ברמן יכולות
קשב, קריאה ומאפיינים פסיכולוגיים של
סטודנטים דיסלקטיים או הסובלים מבעיות
קשב. הסטודנטים תרגלו מדיטציה בשיטות
דומות לאלה שתורגלו בבתי הספר, ומצבם
תועד גם באמצעות מדידת גלי המוח שלהם
(א.א.ג).
EEG
דרך מכשיר
בתוך חודשיים מתחילת התרגולים, התגלתה
ירידה משמעותית בכמות הטעויות שעשו
בקריאה, וחל שיפור ביכולות הקשב שלהם
– לפני הסדנה %47 מהסטודנטים היו מתחת
לנורמה בבדיקה של קשב מתמשך (שהיא היכולת
להתמיד בפעולות רוטיניות ומשעממות), ואילו
לאחר התרגולים שיעורם צנח ל־%42. "כמו
כן חל שיפור בכל המדדים הפסיכולוגיים,
הסטודנטים הראו ירידה משמעותית בחרדה
וברמות הלחץ, השינה שלהם נהפכה לטובה
יותר והם סבלו פחות מ'העלאת גירה' - מחשבות
טורדניות וחוזרות", מספר טרש.
בהתאם למחקרים אחרים המראים שיפור
ביכולות קוגניטיביות, פסיכולוגיות ובריאותיות
בכלל בקרב מתרגלי מדיטציה, גם טרש מצליח
להראות שיפור לאחר פרק זמן יחסית קצר של
תרגול, הן בקרב ילדים והן במבוגרים. דבר
זה מרמז על היעילות של כלי עתיק יומין
אך עוצמתי זה, העוזר לפרט לחוות בצורה
טוטאלית יותר את המתרחש ברגע הנוכחי
ובכך, כתוצר לוואי, לשפר את יכולות הקשב.
בכוונת טרש להמשיך ולחקור בצורה נרחבת
יותר את ההשפעות השונות של תרגול מדיטציה
בקרב ילדים.
רווית שרף
חוקרי חינוך מוזמנים לפרסם עבודות. שלחו תקציר של המחקר, באורך של לא יותר משני עמודים, כולל הצגת הנושא, שאלת המחקר, המתודולוגיה
מצאים, וכן צרפו פרטים להתקשרות. רחוב בן סרוק 8, תל אביב, מיקוד 96926,
חוקרים חינוך
הגנטיקה
שמאחורי הציונים
מה משפיע יותר על הישגיו של תלמיד
– התורשה או הסביבה החינוכית שבה
גדל? חוקרים בריטים מצאו באחרונה
תשובה ברורה, לטענתם. לדבריהם,
הבדלים גנטיים יכולים להסביר קרוב
ל־%06 מהפערים בציונים שמשיגים
תלמידים בבחינות הגמר בחינוך העל־
). הסביבה שבה
GCSE Exams
יסודי (
גדלים התלמידים משפיעה רק על %63
מההבדלים בהישגים, בכל התחומים.
החוקרים, אנשי קינג'ס קולג' בלונדון,
הגיעו למסקנה זאת לאחר שבדקו
את הישגיהם הלימודיים של 11 אלף
זוגות תאומים בגיל 61 בבריטניה. כדי
להבחין בין השפעה הגנטיקה להשפעת
, השוו החוקרים
BBC
הסביבה, מדווח ה־
בין תאומים זהים לתאומים לא זהים.
הם מצאו שלגנטיקה יש השפעה
רבה יותר מאשר לעובדה ששני
התלמידים חולקים סביבה משותפת
– הולכים לאותו בית ספר וגדלים
באותה משפחה.
החוקרים הניחו שאם תאומים זהים
מקבלים בבחינות ציונים קרובים יותר
מאשר תאומים לא זהים, יש בכך עדות
להשפעה משמעותית של התורשה.
אם יש הבדלים בציונים של תאומים
זהים, אי אפשר לטעון שהסיבה היא
גנטית, מאחר שהם חולקים זה עם זה
אותם גנים בדיוק. במקרה כזה, ההסבר
להבדלים בציונים טמון בהבדלים
בסביבה החינוכית שלהם. למשל,
לתאום שהשיג ציונים גבוהים יותר יש
כנראה מורים טובים יותר.
לפי ה"גרדיאן", במקצועות מרכזיים
כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים,
התברר כי הגנטיקה אחראית
ל־%85 מההבדלים בציונים שהשיגו
התלמידים. ממצא נוסף הוא, שבבחינות
במדעים יש לגנטיקה השפעה רבה
יותר מאשר בתחומים הומניסטיים.
תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת
. ד"ר סיימון
PLOS One
המקוון
אנדרדאון מאוניברסיטת אוקספורד
ברוקס אמר כי יש להתייחס לממצאי
המחקר בזהירות. "המחקר הזה מראה
שתכונות מורכבות כמו אינטליגנציה
אינן מושפעות מגן אחד או שניים,
אלא נקבעות באמצעות תהליך עדין
שמבוסס על משתנים תורשתיים ועל
השפעות סביבתיות - כך שהדיון על
היחסים בין תורשה לסביבה עדיין לא
הסתיים", אמר אנדרדאון.
רן שפירא
מחקר עולמי
מתחברים למודעות
העצמית - ומשפרים הישגים
גם ילדי בית ספר יסודי יכולים להפיק תועלת
מתרגול קבוע של מדיטציה
איור: אילה טל
ינואר 4102
<
22 שיעור חופשי
