בזרמי החינוך האלטרנטיביים, על ההשלכות
הכספיות של המהלך – מימון של %001 משכר
הלימוד - היא מהלך חשוב.
עם זאת, יש גם מי שמביע חשש, שכן
הפירוש הוא סופו של החינוך "המוכר ואינו
רשמי" - שם כולל לבתי ספר שמתנהלים
בעצמם, בלי מעורבות משרד החינוך. בזמנו,
המימון החלקי נועד ליצור פיתרון לחינוך
החרדי הפרטי, ודרך הפירצה הזאת נכנסו
עוד ועוד בתי ספר שהוקמו על ידי עמותות
הורים. "מבחינה היסטורית, מדינת ישראל
חיברה בין הפרטה רעיונית לכלכלית", אומר
איל רם, העומד בראש המכון הדמוקרטי
בסמינר הקיבוצים, ומשתתף פעיל במשא
ומתן עם משרד החינוך על שילוב בתי הספר
הדמוקרטיים. "במשך שנים המדינה אמרה,
'אם אתה לא רוצה לחנך בשטאנץ הרגיל, זה
יעלה לך כסף'. אבל עתה הבינו שהכרה בבתי
הספר הללו מאפשרת גמישות רעיונית".
"אין ספק שזהו העידן הדמוקרטי",
מצהיר רם. לדבריו, "יש כאן שילוב של
מהלך בינלאומי ומקומי. בעולם יש חיפוש
אחר כלים חדשים בחינוך. מערכת החינוך
הוקמה במאה ה־91. כולם מסכימים שצריך
ליצור שינוי, ואחת המגמות היא דמוקרטיזציה
בחינוך. בחולון המגמה הזו החלה כבר לפני
כשנה וחצי, בלי כל קשר למהלך הנוכחי של
משרד החינוך". כיום, טוען רם, רשויות אחרות
מתחילות ליישר קו ולדרוש גם הן פתיחות
לכיוון דמוקרטי יותר.
מגבשים פרלמנט
המכון הדמוקרטי הוא ש"מכר" את רעיון
ההיי-טק היי לחולון. את המהלך גיבו דלית
שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך,
עוד בתפקידה כמנהלת מחוז מרכז של משרד
החינוך, יחד עם מנהלת אגף החינוך בעיר חנה
הרצמן. כך החל להיבנות המודל המשולב,
החדשני והדמוקרטי - תחילה ביסודי ואחר
כך בבבית הספר החדש. אך טבעי הוא שדווקא
אישיות ותיקה בזרם הדמוקרטי, כמו בונה,
הוזמנה לניהול בית הספר החדש.
"יש שתי בעיות מטרידות בתיכון", אומרת
בונה. "ככל שעולים בכיתות יש יותר ניכור.
רוב המורים הם מקצועיים ומכירים את
התלמידים רק דרך הציונים שלהם. הם גם
מלמדים הרבה כיתות במקביל, וכתוצאה
מכך נשחקים. הבעיה השנייה היא היעדר
למידה רלוונטית המחוברת לעולם של
הילדים. פעמים רבות ילדים חווים את בית
הספר, במיוחד בתיכון, כישות לא קשורה
ואף הפוכה לחיים האמיתיים שלהם. אנחנו
מנסים להעניק להם חווית למידה משמעותית,
שמחוברת לעולם שלהם".
בית הספר, שבו לומדים השנה 002
תלמידים, שוכן במבנה ששופץ באופן פשוט
ונקי, לא מנקר עיניים, ובעיקר - חכם. כך
למשל, כל שתי כיתות שכיום מהוות שכבה
(52 תלמידים בכיתה) לומדות בחלל משלהן
– המחולק במרכזו על ידי חלונות ודלתות
שקופים, האטומים מפני רעש, ובכל זאת
יוצרים תחושה של תקשורת.
המבנה הזה תואם את תוכנית הלימודים
המחולקת ללימודי רוח ולמדעים. את
התחומים הללו, על שלל
המקצועות שלהם (חוץ
ממתמטיקה, אנגלית, אמנות
וספורט), מלמדים צמד
מורים המשתפים פעולה
איל רם, ראש המכון הדמוקרטי בסמינר הקיבוצים:
"במשך שנים המדינה אמרה, 'אם אתה לא רוצה לחנך
בשטאנץ הרגיל, זה יעלה לך כסף'. אבל עתה הבינו
שהכרה בבתי הספר הללו מאפשרת גמישות רעיונית"
איור: ניר גולן
שיעור חופשי 51
> 2014
ינואר
