ה
שפה האמהרית, שפת אמם של מרבית
יהודי אתיופיה, נלמדת כיום בקרב
כ־008 תלמידים בישראל. מרבית
בתי הספר שבהם נלמדת השפה משתייכים
לחינוך הממלכתי־דתי (חטיבות ביניים,
בתי ספר תיכוניים ואולפנות)
ומיעוטם פנימיות חקלאיות. בין
השאר, נלמדת השפה בפנימיות
חינוך בולטות כמו ימין אורד
וכפר הודיות, תיכון אליכין
בחדרה, ובעוד בתי ספר, אולפנות וישיבות
ברחבי הארץ.
באמהרית 43 אותיות בסיסיות, 082
הגיות ושבעה סוגי ניקוד. לכל אות יש
ניקוד מובנה. האמהרית אינה שפה גרונית,
ולא משתמשת באותיות גרוניות. תוכנית
הלימוד מותאמת לכיתות ז’ ומעלה, אבל רוב
התלמידים מתחילים ללמוד את השפה בכיתה
י’ וניגשים לבגרות בשפה ברמה של 3 או 5
יחידות. שיעור ההצלחה הוא %09. הם נעזרים
בספרי לימוד באמהרית שחוברו בישראל,
תחת השגחתו של ד”ר אנבסה טפרה.
ד”ר טפרה הוא המפקח הראשי על לימוד
השפה מאז 2002. הוא בלשן ומשמש גם מרצה
לשפות שמיות באוניברסיטת תל אביב.
הוא כתב ספרים על חקר השפות הדבורות
באתיופיה (אמהרית, געז וסידאמה), ספר
דקדוק אמהרית באנגלית ומילון עברי-אמהרי
מצויר לילדים (002 עמודים). הספר משמש
כיום גם עולים חדשים ללימוד עברית ומהווה
ספר בסיס ללימוד השפה. כדי להתעדכן
ולחדש את מכמני השפה בישראל בקרב
תלמידיו, ד”ר טפרה נוסע מדי פעם לאתיופיה
ומביא אתו ספרי דקדוק ושפה עדכניים ככל
שניתן.
“הצורך ללמד אמהרית החל, למעשה, מיד
לאחר מבצע שלמה ב־1991”, אומר ד”ר טפרה,
“אבל את המודעות החזקה יותר לעניין יצרה
פרשת תרומות הדם מ־6991 - אז התגלה
כי רשויות הבריאות מסרבות לקבל תרומת
דם מיוצאי אתיופיה. לפני כן היתה עלייה
והיה אפילו תהליך של הכחשה כשאנשים
ומשפחות שלמות עברתו את שמותיהם ואת
שמות המשפחה שלהם.
“פרט מעניין שהאיץ את העניין לדעתי
נעוץ גם בעובדה שבגל הראשון של עליית
יהדות אתיופיה, בתחילת שנות ה־08, עלו
בעיקר משפחות מהאזורים הכפריים, בעוד
שבמבצע שלמה עלתה שכבה גדולה יותר של
משכילים ועירוניים. לאחר מבצע
שלמה ובעקבות פרשת תרומות
הדם, נוצרה מודעות רחבה יותר
בקרב העדה ומשכיליה, וחלק
מפעילי הציבור שלה דחפו ביתר
שאת את הנושא של הכנסת תוכנית לימודים
מובנית באמהרית למערכת החינוך”.
כמה מורים לאמהרית יש בסך הכל
בישראל במסגרות החינוך הרגילות, והיכן
מתבצעת ההכשרה שלהם?
“כיום יש 52 מורים לאמהרית, כולל כמה
שכבר יצאו לפנסיה וממשיכים ללמד באופן
חלקי. אין בישראל מוסד שמכשיר מורים
לאמהרית. כולם עברו הכשרה באתיופיה.
בישראל כמובן הם לומדים כמה קורסים כדי
להכיר את המערכת. הם למדו במכללת דוד
ילין ובמכללת אחווה. בעתיד הקרוב רוצים
לפתוח קורסי הכשרה באורנים, לוינסקי
ומכללות אחרות”.
מה הזיקה שיש לתלמידים ללימודי
האמהרית, והאם זה משפיע גם על התפישה
שלהם לגבי הייחוד, המורשת והשפה
שלהם?
“לימודי השפה האמהרית חשובים
לתלמידים מאוד, מכמה היבטים. קודם כל,
זה מחזק את הדימוי העצמי שלהם. בנוסף,
מאחר שהמורים הם אתיופים, הם נהפכים
למודל לחיקוי לתלמידים, בתור דגם להצלחה
וגאווה במורשת. לימודי אמהרית גם משפרים
את התקשורת בין הורים לילדים. זה מעודד
אותם לכתוב שירים באמהרית, להאזין
לתוכניות רדיו וטלוויזיה בשפה, ולהיות
מעורים ומעורבים יותר בתרבותם ומורשתם,
ובהתאם לכך גם להעריך אותה באופן ראוי”.
למה חשוב שיהיו לימודי אמהרית
במערכת החינוך בישראל?
“כי שפה היא הדבר הבסיסי והיסודי ביותר
של כל בן אדם, השורשים שלו. לא בונים בית
על שורשים חלשים. בנוסף לכך, דרך השפה
אנחנו מלמדים אותם מורשת ותולדות העדה.
ולא פחות חשוב, לימוד אמהרית מאפשר
לתלמידים יוצאי אתיופיה לגשת לבגרות
של 5 יחידות בשפתם. מספר לא מבוטל של
תלמידים היה נשאר בלי תעודת בגרות אם
לא היו מתקיימים מבחני בגרות באמהרית.
את השפה העברית הם ילמדו ממילא, אם הם
רוצים ואם לא. אז בוודאי שחשוב להם לשמור
את השפה והתרבות שלהם, שהן חלק בלתי
נפרד מהזהות שלהם”.
אברהם מאלסה הוא מורה לאמהרית
בכפר הנוער הודיות, הסמוך לטבריה,
העוסק בהוראה כבר כ־52 שנה. לדבריו,
“השפה האמהרית היא אחת השפות השמיות
העתיקות הדרומיות שמקורן הוא שפת געז
- שפת הקודש של היהודים והנוצרים כאחד
באתיופיה. היופי של שפה אמהרית מתבטא
בספרות היפה שלה, בפתגמים ובשירה שלה.
“כיום, הטכנולוגיה מאפשרת לכל
המעוניינים ללמוד וללמד בדרכים יצירתיות
ביותר, למשל, באמצעות יצירת סרטים או
שימוש בסרטים שאחרים עשו, תוך עריכה
מחדש והוספת כתוביות. כך אני נוהג כדי
שהתלמידים ירכשו ידע בדרך מועילה יותר.
חשוב לציין את שיתוף הפעולה עם מט”ח
ומשרד החינוך. המורים לאמהרית משתלמים
באמצעים טכנולוגיים כדי להיות מעודכנים
בפדגוגיה של המאה ה־12. אנו גם בונים
אתר אינטרנט באמהרית, שיוכל לקדם
את הנושא”.
משמרים את
האמהרית -
ואת התרבות
זו המגמה
ד"ר אנבסה טפרה בשיעור אמהרית עם סטודנטים בנצרת עילית
תלמידים הלומדים אמהרית לבגרות. מעורבים יותר בתרבות ובמורשת
ד"ר אנבסה טפרה: "שפה היא הדבר הבסיסי והיסודי
ביותר של כל בן אדם, השורשים שלו. לא בונים
בית על שורשים חלשים. בנוסף לכך, דרך השפה
אנחנו מלמדים מורשת ותולדות העדה"
כ־008 תלמידים בישראל לומדים כיום אמהרית.
ד”ר אנבסה טפרה, המפקח על לימודי השפה,
מסביר כיצד מגמת הלימוד הזו מחזקת את ביטחונם
מאת ראובן שבת
העצמי של הלומדים
שיעור חופשי 7
> 2014
ינואר
