למידה מבוססת פרויקטים
שבעה בתי ספר תיכונים בחולון יתחילו
השנה בבגרויות מבוססות פרויקטים.
בהדרגה, אחרי הפיילוט, צפויה המגמה
להתרחב לתיכונים נוספים. "החלטנו
שאנחנו נעבוד מלמעלה למטה", אומר
איל רם, העומד בראש המכון הדמוקרטי
בסמינר הקיבוצים. "קל לשכנע מורה
לתנ"ך ביסודי לבנות תיבת נוח וכך
ללמד את החומר. אבל בתיכונים, בגלל
הבגרות, בעייתי יותר לעשות שינויים
כאלה".
ציון הבגרות יהיה מורכב משני
פרויקטים: פורטפוליו ומבחן מצומצם.
כמות החומר צומצמה ב־%05. כך למשל,
במקום בגרות באזרחות, תלמידים
יאצרו תערוכה במוזיאון הקומיקס
סביב הנושא "האם יש רווחה במדינת
הרווחה". הם יציגו 06 שנות קריקטורות
ויצטרכו ללמוד מהי מדינת רווחה, ומה
קרה כאן מאז קום המדינה מבחינה זו.
למה בעצם המכון הדמוקרטי מוביל
את הלמידה הפרויקטלית? "דמוקרטיה,
לתפישתנו, כוללת שיקול דעת בעולם
הידע, כלומר ההפך משינון, וטיפוח
לומד עצמאי ולא לומד צייתן",
אומר רם. "אנחנו שואפים להביא את
הייחודיות של כל לומד לידי ביטוי.
למידה כזו מתאימה ליותר ילדים שלא
מצאו את מקומם בלמידה הרגילה
המבוססת בחינות. ולבסוף, עבודת
צוות זו המהפכה הגדולה, כי בחיים
אנחנו עובדים לרוב בשיתופי פעולה".
בבית ספר החדש, אחד הפרויקטים
בשנה שעברה היה "מלכות או חירות"
בספר שופטים. בנוסף, לקראת הבחירות
נשאלו הילדים איזו מפלגה דרושה
למדינת ישראל, ואיזו מפלגה הם היו
רוצים שתקום. זו היתה שאלת המחקר
בפרויקט משולב במדעי הרוח והטבע
שהתוצר הסופי בו היה הקמת מפלגה.
"כדי להקים מפלגה צריך ללכת
אחורנית בעצם, וללמוד מה זה מפלגה,
מה זה ימין ושמאל, מה זה פתק לבן",
מסבירה המנהלת, יעל בונה. "כך בכל
שלב. כדי לגבש את מצע המפלגה,
צריך להבין מה זה מצע".
כל מקצועות הלימוד גויסו למטרה.
במדעים למדו על איכות הסביבה, כדי
לשלב עקרונות של איכות סביבה
במצע. במתמטיקה למדו על אחוזי
חסימה, וגם למדו לעשות גרפים
ולבנות דיאגרמות. במחשבים למדו
לעבוד עם תוכנות מתאימות.
ומעל הכל, העבודה נעשתה בקבוצות
עבודה, כי "מפלגה, כמו הרבה דברים
בחיים שלנו, היא לא עבודה של אדם
אחד", אומרת בונה. "עבודה בצוותים
זה מאתגר בכל חברה. הקבוצות היו
צריכות להחליט מה שם המפלגה, ומה
המצע שלה.
״בכל למידה לומדים ידע, מיומנויות
והרגלים. למשל, זה יכול להיות הבנת
נקודת מבטו של מישהו אחר, כשעליך
להכיר את הדעות שלך, וגם להתייחס
לאלה של האחרים. אם אני בדעת
הרוב, אני רוצה שתהיה התייחסות גם
למיעוט. גם בפרלמנט, השאלה איך
היא ממתיקים את רוע הגזירה גם לאלה
שהיו במיעוט".
ביניהם ויוצרים פרויקטים
משותפים. "הכוונה היא
שמורה אחד ייקח אחריות
על כל שיעורי הרוח -
תנ"ך, היסטוריה וספרות - ומורה אחר על
כל שיעורי המדעים", מסבירה בונה.
בונה לקחה עמה מבית הספר הדמוקרטי
מוסד חשוב: החונך. זהו מורה מצוות בית
הספר, שמכיר את הילד לעומק ואתו הוא
יכול להתחבט בסוגיות לימודיות ואישיות.
באשר לבחירה הנתונה לילדים, שהיא הדגל
של בתי הספר הדמוקרטיים, זו קיימת כאן
רק באופן מצומצם. הילדים יכולים לבחור
בין קורסים שונים שהמורים מלמדים מחוץ
ללימודי הליבה, מסריגה דרך "החיים בזבל",
שיעור בנושא איכות סביבה, דרמה, כתיבה
יוצרת או בישול.
בתוכנית הלימודים יש גם שעות
המוקדשות לוועדות כמו ועדת פרט לטיפול
בסכסוכים ומשמעת, ועדת טיולים שהשתתפה
בארגון של טיול שנתי ועוד. "זו הדרך שלנו
להדגים מהי בחירה בחיים, גם במקומות
שנראים מוגבלים", אומרת בונה. "בכל
מסגרת צריך למצוא את הדרך שבה אתה
יכול להשפיע על חייך".
ההתחלה לא היתה פשוטה. בית הספר אינו
ממיין תלמידים, והגיעו אליו גם לא מעט
ילדים בעייתיים. למידת הפרויקטים דרשה
חשיבה חדשה. "בדמוקרטי אמרנו לעצמנו
ינואר 4102
<
61 שיעור חופשי
