17 / 40
בגובה העיניים”, מוסיפה זיו. “אם ילד עושה
בלגן בשיעור, זו לא בעיה. אנחנו מזמינים אותו
לשיחה על כוס קפה. תמיד יש עובד חינוך-
טיפול של הנער, או מישהו אחר, שיברר מה קורה
אתו. אנחנו אומרים ‘זה קשה, אך אפשרי’. נותנים
להם כלים להתמודד, ותמיד מתייחסים אליהם
באמפתיה”. מה קורה כשיש בכל זאת בעיית
אלימות קשה? “במקרה של התפרצות אלימה,
אנחנו עושים עצירה בלימודים עד להודעה
חדשה, לזמן של בירור וחשיבה על ההפיתרון.
לא עוזבים את הנער או הנערה”.
בסניף פתח תקוה, שנחשב אחד הגדולים
והטובים בארץ, מציעים לבני הנוער בגרויות
בכל מקצועות הלימוד – %01 יסיימו עם בגרות
מלאה - ומצד שני, מגיעים אליו גם ילדים
שצריך ללמד אותם לקרוא. לאלה וגם אלה
מציעים גם לסייע בכתיבת קורות חיים למקום
עבודה.
41 מורים עובדים במרכז, ו”כל אחד מהם
הוא אוטוריטה בתחומו”, אומרת קרת ומרחיבה:
הם בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה והוכשרו
בהשתלמויות מורים ייעודיות, בין השאר
באסטרטגיות למידה. הם יודעים איך ללמד
באופן דיפרנציאלי ואיך לשמור על הקשב של
הילדים, אך גם איך ליצור אמון. אם בבית ספר
רגיל מדובר על ילד או שניים עם הפרעת קשב
בכיתה, כאן מדובר על שמונה תלמידים שלכל
אחד יש הפרעת קשב. המורה צריך להיות קשוב
מאוד. הוא צריך לדאוג שיגיעו בזמן לשיעור,
שלא יעשנו או ישתמשו בטלפון בשיעור וכמובן
לעניין אותם בחומר הנלמד.
אחד המורים במרכז הוא ראובן טבצ’ניק,
המספר עד כמה הוא נהנה מההוראה כאן. הוא
וקלימרו מתגוררים באותו יישוב, והיא גייסה
אותו לאחר ששמעו כמורה מצוין יצא למרחוק
בסביבת מגוריהם. “אני אסיר תודה”, הוא אומר
נרגש למפקחת הארצית, ומוסיף: “זה אתגר
לא רגיל”. למותר לציין, שהמורים נותנים את
מספר הטלפון הנייד שלהם לתלמידים ומנהלים
אתם שיחות בווטסאפ, כחלק ממה שנקרא כאן
“תקשורת פתוחה”. המורים נפגשים באופן קבוע
לשיחה פתוחה עם הצוות החינוכי-טיפולי כדי
לאפשר שיתוף ולדון במקרים בכיתה.
להישאר רלוונטיים לבני הנוער
תוכנית היל”ה עוברת שינויים מפליגים
כדי לעדכן אותה למציאות הדיגיטלית של
בני הנוער וכן כהכנה למקצועות העתיד. כך
למשל, בשלוש השנים האחרונות, חוץ מהלמידה
העיונית הורחבו מאוד המקצועות הטכנולוגיים.
כך למשל, כיום ניגשים 006 תלמידים, בנים
ובנות כאחד, לבגרות 7 יחידות בתיקשוב. זהו
מקצוע הכולל חומרה ותוכנה ומאפשר לבוגרים
לעסוק בתמיכת במחשבים, תיקון ואחזקה שלהם.
מקצוע מבוקש נוסף הוא ניהול עסקי, למשל,
ניהול משרד, מזכירות רפואית וכדומה. גם
במקצוע זה אפשר לעשות 7 יחידות בגרות.
מקצועות נוספים שנלמדים כעת בתוכנית הם
חינוך לגיל הרך (מטפלות) והנדסת מכונות,
הכוללת לימודי חשמל וחרטות.
פן אחר של הקידמה הטכנולוגית הוא
הוראה בפלטפורמות למידה מתוקשבות, ובהן
גם הסמארטפון שמשמש אמצעי למידה לכל
דבר. כך למשל, המורה לעברית בדיר אל אסד
מתכתבת בעברית עם הילדים. בשיעורים
אחרים הילדים חוקרים דברים דרך הסמארטפון.
בעניין הזה, התוכנית מתעדכנת ומתאימה את
השירות לקליינטים שלה, הילדים שנולדו
עם הסמארטפון ביד, “אנחנו רוצים להישאר
רלוונטיים לבני הנוער בלי לשנות את תוכנית
הלימודים”, אומרת קלימרו. לדבריה, “אנחנו
פורצי דרך מהבחינה הזו, כי כל עניין התיקשוב
קורה בדרך כלל בבית הספר היסודי”.
לדברי שי גרשון, אחראית התיקשוב של
היל”ה (ועובדת רשת “עתיד”), “תוכנית היל”ה
שמה לה כיעד להכשיר את הנער או הנערה
למציאות משתנה על ידי החיבור לעולם שלהם.
המשמעות היא סינכרון התוכנית האקדמית
והזירות הדיגיטליות”. לדבריה, “המטרה היא
לקדם למידה בפלטפורמות שונות, בכל מקום
ובכל רגע. אנחנו יוצאים מהלמידה המסורתית,
מהספר והמחברת ועושים מהפך. השיעורים
נראים אחרת”, ממשיכה גרשון.
זו פדגוגיה אחרת, היא מתלהבת. כך למשל,
תלמידים לומדים באמצעות משחקים שהמורים
הכינו, ואפשר להגיע למשחק או לחומרי הלמידה
באמצעות סריקת ברקודים, או שהמורה מעביר
לתלמידים בקבוצת הווטסאפ לינקים לכתבות
רלוונטיות לחומר הלימוד. “היכולת להגיב
היא נהדרת. ילד שקשה לו לכתוב יכול כמובן
להקליט את עצמו בטלפון, לצלם ולהעלות
תמונות שידברו בעד עצמן. כמו כן, כל דף
שמחולק מצולם ומעלים אותו לאינטרנט כדי
שאי אפשר יהיה לומר שהלך לאיבוד”.
אחת מיחידות הלימוד לבגרות שמועברות
תוך שימוש בסביבה דיגיטלית היא גלובליזציה.
גרשון פותחת את מצגת המשימות שבה מלמדים
את יתרונות הגלובליזציה. על המסך תצוגה
של אטלס דיגיטלי מואר. לצד המסך שורה של
משימות. במשימה הראשונה התלמידים נדרשים
להשיב על שאלה, בשנייה הם מוזמנים לצפות
בסרטון. המשימה השלישית היא שיתופית
ומיועדת לעבודה בקבוצות. הטכנולוגיה גם
מאפשרת ערוצים חדשים ללמידה. כך למשל,
דנים בהיל”ה ביתרונות ובחסרונות של למידה
מרחוק ובאפשרות לספק לילדים שלא מגיעים
פיסית לתוכנית אפשרות ללמוד בכל זאת.
נדמה שחשבו כאן על הכל. ומה עם
כישלונות? “אנחנו תמיד מתהלכים במחשבה
שיש הרבה כאלה ולפעמים נדמה לנו שנכשלנו
עם ילד. אבל קרה לנו שאותו ילד שחשבנו
שפיספסנו אותו הגיע לפה, הצביע ואמר ‘זה
בית הספר שלי’. זה מפתיע, כי הוא למד פה
רק איזה קורס צילום, אבל לתחושתו, זה היה
בית הספר שלו. וזה הספיק לנו כדי להבין איזו
השפעה יש למקום הזה”, מסכמת זיו.
שי גרשון, אחראית
התקשוב של היל"ה,
על השימוש באמצעים
"ילד
טכנולוגיים בתוכנית:
שקשה לו לכתוב יכול
להקליט את עצמו בטלפון,
לצלם ולהעלות תמונות
שידברו בעד עצמן. כמו
כן, כל דף שמחולק מצולם
ומעלים אותו לאינטרנט,
כדי שאי אפשר יהיה
לומר שהלך לאיבוד“
צילום: מור ברנשטיין
יפעת קלימרו, המפקחת
הארצית של היל״ה מטעם
“כמובן
משרד החינוך:
שצריך ללמוד ולעבור
מבחנים, אבל אנחנו לא
מתעסקים בנוכחות. ילד
יכול לעזוב ולחזור, וכשהוא
יחזור, אנחנו ניתן לו הכל.
המטרה היא שילד יידע
שהוא הרוויח בזכות עצמו
את ציון העובר במתמטיקה,
או את תעודת הבגרות. זו
המשמעות של הצלחה״
17
שיעור חופשי
>
ינואר 5102