12 / 40
מביאים אתם, את הסקרנות
והיצירתיות שלהם. צריך,
להאמין בהם. זה נשמע כמו
סיסמה, אבל אסור שזה יהיה
רק סיסמה. זה פלא לראות כל
פעם מחדש את הצמיחה וההתפתחות".
"בעבר הוראה היתה מקצוע נוח, עם חופשות
רבות. כיום העומס רב יותר, אבל הקסם עדיין
קיים”, אומרת משבץ. “כיתה א' זו כיתה שבה
ממש רואים את התוצר. פתאום נופל האסימון
והילד קורא. זה דבר חד-פעמי, שלא יכול לחזור
על עצמו. מעבר לקושי, מעבר לדרישות, זה
הדבר החשוב. יש הרבה קשיים בעבודה. העומסים
כבדים, הדיווח למנב"סנט, הלחצים מלמעלה
שלפעמים נראים לנו מנותקים מהשטח, הדרישה
להשתלמויות שלא תמיד נראות לנו רלוונטיות.
אני חושבת שבוועדות שבונות את הרעיונות
הגדולים, עם הכותרות, לא יזיק אם ייקחו חלק
מורים מהשטח, שבאמת רואים את הילדים יום-
יום. אבל דווקא כאן, מה שיכול להחזיק מורים
במקצוע הוא הצדדים החיוביים וההנאה מהילדים
ותהליך הלמידה".
עוד טיפ של ירדנה מנור:
זכרו את המטרה המשותפת
כשיש קושי מול הורים צריך לזכור שגם
הם וגם אתם רוצים את הטוב ביותר לילד.
עימותים עם הורים הם דבר שוחק. אסור
להגיע למקומות האלה. אם ההורים הם
גורם מעכב צריך למצוא דרך יצירתית
לשיתוף פעולה.
הטיפ של נעמי משבץ:
הכל אהבה
להסתכל לילדים בעיניים. לשדר את האהבה
אליהם. מעבר לכל הסיסמאות והתוכניות
יש ילד קטן שמסתכל עליך, ואהבה היא
המפתח אליו.
שליחות, חזון וטעם לחיים
"יצאתי רק פעם אחת לשנת שבתון", צוחקת
זאנו. "אני פה כדי לעבוד. אני לא חיה בבועה.
נכון שהדרישות מתישות - כל הניירת והדיווחים
גוזלים ממני הרבה אנרגיה, והיה עדיף להשקיע
את המשאב הרוחני הזה רק בתלמידים, אבל
אני משלימה עם הקושי ורואה את השליחות -
ללמד, לחנך. חשוב לי ללמד ערכים, על מנת
ליצור חברה טובה יותר. אין אצלי מצב שילד
לא יאכל כי שכח אוכל, למשל. אין מצב שלא
יגידו תודה, בבקשה וסליחה. אני מטמיעה את
הדברים האלה כי זו השליחות שלי".
"מעבר למשפחה, העבודה שלי היא אחד
הדברים המרכזיים שמניעים אותי", אומרת
משבץ. “אני אוהבת את העבודה, אוהבת להגיע
לבית הספר, אוהבת את המפגש עם הילדים,
לראות את הילד שקם קצת הפוך בבוקר וצריך
את החיבוק והחיוך. בשבילי העבודה היא דרך
חיים, ובית הספר זה הבית השני שלי".
"מורה צריך לזכור שהוא מודל חיקוי
למאות ילדים", אומר גיל פרץ, מרצה ומנחה
סדנאות בחברות בינלאומיות בתחומי מנהיגות,
פרזנטציה ומכירות. "יש בעבודה הזאת הרבה
נקודות של קושי, ומה שיעזור להתגבר עליהן
הוא החזון. חזון זה דבר שנותן כוח. מורה צריך
להבין שבכיתה שלו יושב ילד שיכול להיות ראש
ממשלה בעתיד, או ילדה שתהיה הרמטכ"לית
הראשונה או מדענית שתמצא את התרופה
לסרטן. נכון שהילדים לא תמיד מעוניינים,
אבל כל מורה צריך לנסות להפוך את התלמידים
מאסירים לאסירי תודה".
"יש רגעים קשים בעבודה, אך אלה גם
הרגעים המאתגרים והמרגשים שבה", אומר
פייסל אמון, מורה לעברית בבית הספר היסודי
ג' בדיר אל אסד. "אבי ז"ל היה מנהל בית הספר
הראשון בכפר, ולמדתי ממנו רבות על אישיות
של מורה עם חזון ותקווה. התפישה שלי היא
שחינוך זה כיף. להיות שותף בעשייה של בניית
אדם חדש היא המשמעות והערך המוסף של
העבודה. זה מספק אותי מאוד".
הטיפים של גיל פרץ:
חשבון לתרנגולות
לתת לשיעור שם מסקרן - כמו "פתרון
משוואה ריבועית בשיטת קוקוריקו" או
"הקשר בין רעידת אדמה להצלחה בחיים".
בסוף השיעור להודיע מה שם השיעור שנלמד
בפעם הבאה. אפשר גם להמציא ראשי תיבות
מצחיקים שקשורים לנושא.
סיפור זה לא בזבוז זמן. פתיחת השיעור
בסיפור אישי לוכדת את תשומת הלב.
שיתוף בסיפור אישי יכול לעזור גם בהקשר
של בעיות משמעת או בעיות אישיות של
תלמידים. אפשר אפילו לשדרג קצת את
הסיפור בהתאם לצורך. חשוב לשדר לתלמיד
שגם המורה אנושי, פגיע והתגבר על קשיים
במהלך הדרך.
לפתוח את השיעור בעובדה מהממת. אפשר
גם להכריז שההקשר לנושא יובן בהמשך,
וכך ליצור מתח ועניין.
חשוב לפתח גישה קבועה כלפי כל הילדים:
"אני רואה שיש בך פוטנציאל אדיר ואני רוצה
לעזור לך לממש אותו". אולי הילד לא יודע
אפילו במה הוא מוכשר, המורה יכול להיות
זה שיעזור לו לגלות זאת.
להשתמש בדוגמאות מהחיים של הילדים,
מכדורגל, מאנשים מפורסמים. כל מה
שיתפוס אותם.
לנסות לשדר את ההנאה מהשיעור. כשהמרצה
נהנה הקהל נהנה, ההנאה של הקהל מגבירה
את ההנאה של המרצה, וחוזר חלילה.
חשוב להתחיל שיעור בזמן ולסיים אותו בזמן.
לראות בהפרעה הזדמנות ליצירת הומור.
אם מישהו זורק איזו מלה, אפשר לנסות
לקשור אותה לתוכנית שכולם ראו אמש
בטלוויזיה, למשל.
מורה הוא לא ליצן, אבל הוא בהחלט יכול
לשלוף כובע או פריט אחר. מרצה טוב
משתמש באביזרים, והפוטנציאל להשתעשע
ולשחק קיים בכולנו.
לשים גבולות, למצוא זמן
לעצמך, ללמוד מעמיתים
"בין מקצועות נותני השירות, שכולם מועדים
לסכנת שחיקה נפשית, מקצוע ההוראה ניצב
גבוה בסקאלה”, אומרת הדס הרטל, עורכת דין
לשעבר וכיום יועצת ארגונית שמתמחה בבלימת
שחיקה ומניעתה, ומעבירה אבחונים וסדנאות
בתחום. "דווקא למורים, שרבים מהם מגיעים
למקצוע מתוך תחושת שליחות, יש פוטנציאל
להגיע לתחושת סיפוק שתחזיק אותם בתחום
למרות הקשיים, אבל זה לא תמיד קורה. הרבה
פעמים אנשים עושים טעויות בסיסיות, שצריך
לאתר אותן וללמוד איך להימנע מהן.
למשל, הרבה מורים זקוקים לחופשות מדי
פעם ולא לחופשה אחת ארוכה. מורים אחרים
צריכים ללמוד לתת זמן קצוב בלבד לפניות
הורים”. הרטל מספרת על מורה שהחליטה להגן
על עצמה בצורה קיצונית, והגיעה לבית הספר
תמיד במשקפי שמש עם טלפון צמוד לאוזן, כדי
למנוע שיחות. “זו טקטיקה בעייתית, שבסופו
של דבר פוגעת בה".
באחת הסדנאות שהעבירה הרטל סיפרה
מורה על תלמיד בסיכון, שקשה לה להתמודד
אתו. בפעילות פסיכודרמה המורה גילמה את
התלמיד, ושאר המורים שהשתתפו בסדנה גילמו
"בין מקצועות נותני השירות, שכולם
הדס הרטל:
מועדים לסכנת שחיקה נפשית, מקצוע ההוראה
ניצב גבוה בסקאלה. דווקא למורים, שרבים מהם
מגיעים למקצוע מתוך תחושת שליחות, יש
פוטנציאל להגיע לתחושת סיפוק שתחזיק אותם
בתחום למרות הקשיים, אבל זה לא תמיד קורה"
ינואר 5102
<
שיעור חופשי
12