11 / 40
רב מדי. כמו בכל דבר בחיים, צריך לבחור
על מה לשים את הדגש. צריך לעשות 'וי' על
המטלות ולהשקיע את רוב המשאבים בכיתה
עצמה, בילדים ובתהליך הלמידה".
ברטי זאנו, מורה לחינוך מיוחד בבית הספר
הממכתי דתי "הראל" בקרית מלאכי, גורסת כי
"מורה הוא אמן". זאנו, אם לחמישה מרחובות
שעובדת במערכת החינוך זו השנה ה-6, מילאה
תפקידים מגוונים במהלך השנים, וכעת היא
סגנית מנהלת. "חינוך זה שינוי, ושינוי נוצר
מתהליך. הדרך להגיע לתהליך הזה היא
אמנות. אבל אי אפשר ליצור ברוטינה. צריך
לחדש, לעניין. כל נושא אפשר להעביר בכמה
וריאציות. כשלימדתי על חנה ופנינה, למשל,
התחפשתי לחנה, כדי ליצור עניין. סתם ללמוד
תאריכים זה משעמם, לכן צריך לבנות סביב
כל שיעור חגיגה חדשה".
הטיפים של ירדנה מנור:
זאת ילדותי השנייה
לא לחשוש להתחדש. להסתכל במבט חדש
ואחר על הדברים שאתה מכיר שנים.
הדבר המרכזי ששומר את החיוך והאנרגיות
הטובות הוא המודעות לצורך להטעין את עצמך
בדברים שאתה אוהב, בזמנך הפנוי. אני למשל,
אוהבת לשיר ושרה עם חבורת הזמר "הרוח
הטובה".
בכל גיל, בכל אחד מאתנו נמצא עדיין הילד
שהיינו. לא להתבייש להתחבר אליו. חיבור
לילד שבך הוא חיבור טבעי לתלמיד שלך.
כוחו של מנהל
ענת אחיעזר, מבית הספר "עלייה" בחיפה,
מלמדת 52 שנים, ולדבריה תמיד הזכירה לעצמה,
גם בנקודות של תסכול וקושי, שהיא עוסקת בשני
תחומים שהיא אוהבת במיוחד: אמנות וילדים.
כמו הרבה מורים בתחום, אחיעזר הרגישה במשך
שנים רבות תחושה של צמצום וצורך להסתדר
עם מה שיש.
ואולם כשמנהלת בית הספר הנוכחית,
אילנית פיטרושקה, נכנסה לתפקיד - הדברים
השתנו. "אילנית אמרה לי 'אני רוצה לראות
אמנות בבית הספר. תזמיני ותקני מה שצריך',
ועשיתי את זה בכיף", מספרת אחיעזר. "בשבילי
זה היה כמו אליס בארץ הפלאות. נכנסתי לחנות
גדולה והזמנתי את כל מה שחלמתי ליצור בו
עם הילדים. הייתי מודאגת לגבי מקום האחסון,
וגם כאן אילנית אמרה לי 'אל תדאגי. אני אטפל
בכל'. כל בעיה היא פתרה. היא גמישה וסומכת
עלי, ואני מרגישה שהמחויבות שלי רק גדלה. אני
אוהבת את המקום ונותנת מכל הלב, בלי חשבון”.
בזכות הרוח הגבית, אחיעזר נכנסה לתנופת
עשייה והתמלאה בחשק מחודש. הכיתה עמוסה
בציוד וחומרים, בית הספר התמלא בעבודות
ילדים, וכעת היא עובדת על ציורי קיר גדולים
בביצוע התלמידים. האם אין סכנה שכשמנהלת
נותנת כל כך הרבה לתחום אחד, מורים אחרים
יחושו מרמור? אחיעזר לא סבורה כך. “כל מורה
לגופו. מורים אחרים יכולים לקבל תמיכה ועידוד
בתחומים שלהם. זה לא אחד על חשבון השני".
גם נעמי משבץ מדגישה את מקום המנהל
בתפקוד המיטבי של המורה. "מנהל צריך להעניק
לצוות שלו תחושת ביטחון. שלום טרם, המנהל
שלנו שפורש בשנה הבאה, מוכן לכל שיגעון
שמורה באה ומציגה לו, אם זה לטובת הילדים.
הוא עומד מאחורינו ועוזר לנו להיות מוכנות
להשקיע יותר. יש לו מקום חשוב ביצירת האווירה
הטובה שמחזקת אותנו".
מעבר להשתלמויות לאורך השנים, אחיעזר
לומדת זו השנה השנייה לימודי תואר שני,
ומרגישה שהלימודים תורמים לה רבות. "בתחום
האמנות החשיבה אינטואיטיבית מאוד, והלימודים
נתנו לי כלים רבים והוסיפו שיטתיות לעבודה.
נראה לי שלימודים הם גם מרעננים, גם מאווררים
וגם מוסיפים ביטחון".
לראות את הקסם
"כששואלים אותי לפעמים איך אני יכולה ללמד
שוב את הא"ב, אני עונה – 'איך לא?'" מחייכת
מנור. "זה עולם ומלואו. בעלי חקלאי, והעבודה
שלנו די דומה. הוא זורע זרעים - וגם אני. שנינו
זקוקים לתנאים אופטימליים כדי שהזרעים ינבטו,
יצמחו וייתנו יבול טוב. אם הילד מקבל בכיתה
תמיכה, עידוד ואווירה טובה, יוצאים ממנו דברים
נפלאים. אני מתלהבת אתם כל פעם מחדש כשהם
קוראים את המלה הראשונה,
כשהם מצליחים לפתור
בעיה חברתית. כדי להמשיך
הלאה, חייבים לאהוב ילדים
ולכבד אותם, את המטען שהם
ירדנה מנור. "זה פלא לראות
כל פעם מחדש את הצמיחה
וההתפתחות"
נעמי משבץ. ״כיתה א' זו
כיתה שבה ממש רואים את
התוצר. פתאום נופל האסימון
והילד קורא"
צילום: מור ברנשטיין
11
שיעור חופשי
>
ינואר 5102