18
<<
תדריך מנטורים
10
. הגישה המוטיבציונית
3
(מארק טוויין)
“להפסיק לעשן זה קל. עשיתי את זה אלפי פעמים.”
הגישה המוטיבציונית (המכונה גם “מודל הראיון המוטיבציוני”), נחשבת כיום לאחת השיטות
המובילות והמוכחות ליצירת שינוי התנהגותי, ומשמשת ככלי יעיל בתהליכי טיפול, אימון וייעוץ
בתחומים שונים.
, כלומר רוצה ואינו רוצה להשתנות גם יחד.
אמביוולנטי כלפי השינוי
לפי הגישה, המטופל
האמביוולנטיות מתבטאת בפער בין התנהגותו הנוכחית (כיצד הוא מתנהג בפועל) ובין הערכים
החשובים לו ומטרותיו כפי שהוא מצהיר עליהן (מה חשוב לו, מה היה רוצה שיקרה).
במצב כזה, חסרה למטופל המוטיבציה הפנימית והיכולת הנדרשות כדי להתקדם לפעולה.
מטרת ה”ראיון המוטיבציוני” היא לסייע למטופל לפתור את האמביוולנטיות הזו ולהכיר בצורך
בשינוי, לחזק את המוטיבציה הפנימית, להיחלץ מה”תקיעות” שבה הוא מצוי ולפעול לשינוי
ההתנהגות. המטפל אינו אומר למטופל מה עליו לעשות, אלא מביא אותו להעלות את הפתרונות
האפשריים מבחינתו להשגת השינוי.
בהקשר של תהליך מנטורינג, על המנטור להביא את המנטי להכיר בפער שבין המצוי לרצוי
ובצורך בשינוי, ולעודד אותו לאקטיביות וליוזמה בהשגת השינוי.
תמצית הגישה המוטיבציונית
כיצד אפשר ליישם את הגישה המוטיבציונית בתהליך מנטורינג?
באמצעות כמה טכניקות:
שאלות המזמינות את המנטי להגיב ולתאר בהרחבה מנקודת
•
שאילת שאלות פתוחות:
המבט שלו.
אמירות כנות ואמיתיות, המכירות בכוחו של המנטי, למשל חיזוק רעיונות חיוביים
•
חיזוקים:
של המנטי או הבעת הערכה על המאמצים או ההצלחות שלו.
אמירות שמטרתן לוודא הבנה, לשדר הקשבה ולקדם את השיחה, למשל חזרה
•
שיקופים:
על דברי המנטי במילים אחרות.
חידוד והדגשת נקודות מרכזיות שנאמרו בשיח, דבר המאפשר למנטי להוסיף
•
סיכומים:
מידע או לתקן את הדברים.
.
)Miller & Rollnick, 1991(
מבוסס על מילר ורולניק
.
10