Page 20 -
Basic HTML Version
20
הגיל להתחיל
לבחור ולהתחיל
לרוץ
נעם אליה, בן 54, החליט לפני
שנתיים שהגיע הזמן לשינוי
והתחיל לרוץ. ממרומי 08
הקילומטרים שהוא גומע בחודש,
הוא מספק כמה עצות טובות
למתחילים
ע
ד לפני שנתיים עישנתי קופסא וחצי
ביום ולא זזתי יותר מדי, בעיקר מהאוטו
הביתה וחזרה. הרביתי להשתעל, שתיתי
בעיקר קוקה קולה (הרבה יותר ממים), "תזונה
נכונה", היה קוד הגיוס שלי למילואים בשעת
חרום ופירות וירקות היו קשורים לתקופה
בה הייתי חקלאי, שהסתיימה בגיל 22. ואז,
חבר לעבודה, שהיה השותף שלי להפסקות
העישון במרפסת, עזב פתאום את המרפסת
ואת הסיגריות, והתחיל להתאמן לטריאתלון
הראשון שלו. כעסתי עליו. לא היה לי עם
מי לעשן. חיכיתי שזה יעבור לו אבל הוא
התעקש. הוא טען, שההתנסות הספורטיבית
שינתה את חייו ושהשינוי העיקרי היה
באנרגיות, אבל גם בתחושה ובמראה.
פתאום התחלתי לשים לב למה שחסר לי.
שמתי לב שאני באמת משתעל המון, שאני
חסר אנרגיות, שאני עייף ועצבני רוב שעות
היום. בקיצור, הבנתי שאני בשל לשינוי!
לא באנו (רק) ליהנות
היום, בגיל 54, אני רץ 08 קילומטר בחודש.
אבל התובנות שיירשמו בהמשך, "נכתבו בדם",
כמעט תרתי משמע.
ראשית, הגיל לא קובע, לא בשיפור בהרגשה
ובאנרגיות, אבל לצערי, גם לא במידת הקושי.
נהנים וסובלים, באותה מידה ובאותו יחס, בכל
גיל. אבל בהקשר הזה, כדאי להכיר לעומק
עוד כמה מילים: סבלנות, התמדה, הדרגה
והקשבה, ולזכור: לא באנו (רק) ליהנות.
ישנן תוכניות אימונים רבות למתחילים לרוץ,
אבל אני נתקלתי במקרה בכותרת "מבטטת
כורסא לריצה של חמישה ק"מ בתשעה
שבועות". גיליתי שתחת השם המעט מעליב
הזה (למי קראתם בטטה?), מסתתרת תוכנית
האימונים הראשונית והבסיסית הנפוצה
בעולם. בהמשך גם גיליתי שאותה תוכנית
זכתה אפילו לאפליקציה סלולארית משלה:
, שאותה ניתן להוריד בכל חנות
C25K
אפליקציות.
מבחינתי, גיליתי את המאמן האישי שלי.
כמו בשאר תוכניות האימונים הבסיסיות, גם
בתוכנית זאת מדובר בהתחייבות לפעילות
שלוש פעמים בשבוע למשך כ-03 דקות, תוך
שילוב בין ריצה להליכה, כאשר במהלך הזמן
עולה מינון הריצה על חשבון זמן ההליכה.
להשיג יותר ממה שחשבנו
מעבר לכל המילים, מדובר כאן במחויבות של
כל אחד מול עצמו ואמונה עצמית ביכולותינו
לעמוד באתגרים שאנחנו מציבים לעצמנו.
אין חשיבות לגיל, לסגנון או לקצב, כי ככל
שהגוף מתרגל לעומס, הכל משתנה לטובה.
אבל אחד הדברים החשובים ביותר הוא להבין
את תרומתה המשמעותית של הפסיכולוגיה
לעניין. אם מתחייבים לתוכנית ולפעילות,
פתאום מגלים שאפשר להשיג הרבה יותר
ממה שחשבנו מראש, ושבעצם, מה שמפריע
או עוצר אותנו הוא חוסר האמונה. ואגב,
אחרי שהבנתי את חשיבות האמונה בהקשר
של הריצה, מצאתי את עצמי משליך ממנה
לתחומים רבים אחרים בחיים.
מדובר במחויבות לא פשוטה בכלל. שלוש
פעמים בשבוע לצאת מהבית, להתחמם,
להתאמץ, להשתחרר, וכל זאת מהשבוע
הראשון - זה לא קל. לא קל, אבל שווה את
המאמץ. אחרי זמן קצר יחסית מתחילים
להרגיש תוצאות. גם בשיפור ביכולת הריצה
וגם בהרגשה הפיזית, למרות (או בגלל)
העייפות והשרירים התפוסים.
כאן המקום להדגיש שהקושי הפיזי לא
חולף לגמרי. עם הזמן לומדים להתרגל אליו
ואפילו ליהנות ממנו, אבל מספר הפעמים
בהן נהניתי ממש מריצה היו מעטות. לרוב
ההנאה היא מתחושת ההתעלות שאחרי
הריצה, וזאת תחושה ממכרת. לא פחות.
אביזרים וחברים
לסיום, אני רוצה להתייחס לאביזרים ולחברים.
ההמלצות שמוצאים ברשת לנעליים, בגדי
ספורט, שעוני ריצה, אוזניות, נגני מוזיקה
ועוד - רבות ומגוונות. ההמלצה שלי היא
להתחיל את המסע לעולם הריצה עם נעלי
ריצה המתאימות לרגליים שלכם. היום כמעט
בכל חנות נעליים יש אמצעים להתאים את
הנעליים לרגליים. אם החלטתם להתחיל לרוץ,
אל תוותרו על הבדיקה הזאת.
כל שאר האביזרים חשובים פחות והינם בעיקר
עניין של תחושה, תקציב, אופנה וסדר עדיפויות.
אפשר לרוץ נהדר עם חולצת טריקו ב-02 שקל
בדיוק כמו עם חולצה מנדפת זיעה של מותגי
הספורט המובילים, שעולה 003 שקל. הוא הדין
גם לגבי שאר האביזרים הנלווים.
וכעת לחברותא. נהדר לרוץ בקבוצה, נפלא
לרוץ לבד ותענוג לשלב בין השניים. מגוון
האפשרויות רחב ומגוון - רק צריך לבחור.
לבחור ולהתחיל לרוץ...
נעם אליה
ישמח לבב
כשטעם, אהבה
ויצירה נפגשים
סקירה מרעננת של מספר יקבי
בוטיק ישראליים, שתוצרתם
מתאימה לכל טעם וכיס
א
הבה, תשוקה, שאיפה ועבודה קשה
הם התבלינים המתבלים את היינות
המיוצרים בישראל. רובם אף זכו לפרסים
בינלאומיים, ומנצחים יינות המיוצרים בבורדו,
חבל שמפיין וספרד. לצד הייקבים הגדולים
בארץ, צצו באמצע שנות התשעים יקבי בוטיק
ייחודיים. מה שמאפיין יקבים אלה, על פי רוב,
הוא שאחד מבני המשפחה נדבק בחיידק
היין והדביק את שאר המשפחה. המסורת
או חוויה אנינה לצד בקבוק יין הבעירו את
התשוקה, המטבח הפך למבשלה וכמות
הייצור נחשבת לקטנה. אין תקנה המדברת על
כך, אבל נהוג לראות ביקבים המשווקים עד
05 אלף בקבוקים בשנה יקבי בוטיק, בעוד אלו
המייצרים ומשווקים יותר מכך יחשבו יקבים
מסחריים. כיום ניתן למצוא בישראל קרוב
ל-002 יקבים המוגדרים כיקבי בוטיק.
אז מה גורם לאדם לקום בוקר אחד ולהחליט
שהוא רוצה להיות יינן? שוטטנו בינות לאתרים
השונים ובחרנו ארבעה יקבים, המייצגים את
הוותיקים, המעוטרים והצעירים בישראל.
Pelter Winery
יקב פלטר -
את היקב הקים טל פלטר בשנת 1002,
שלמד ייננות וגידול גפנים באוסטרליה.
אליו הצטרפו אחיו, הוריו ואף הדור הצעיר
(היכנסו לאתר שלהם ותגלו שגם הנכד בן
השנתיים תורם מידיעותיו). "כל שלבי הייצור
מבוצעים במסירות על ידי בני המשפחה"',
נכתב באתר של היקב.
הבציר הראשון הניב ייצור של 000,4 בקבוקים,
כשבשנת 0102 ייוצרו 58 אלף בקבוקים. ליקב
שלוש סדרות: סדרת פלטר, יין איכותי במחיר
נגיש. סדרת טי סלקשיין (סדרת הדגל) וסדרת
היינות המבעבעים.
