מ ד ע ה ח ב ר ה
רוב הישראלים אינם מדענים: עובדה. ובכל
זאת, מדגם נאמן של אותו רוב התייצב
בערבו של יום סתווי בסוף חודש ספטמבר,
לאירוע של פעם בשנה, בין כתליו של
המדעטק. לרגעים נראו המסדרונות
כמו סיוט נוראי שנלקח מחייו של
מנהל מוזיאון: נחשולי קהל, דלתות
נפתחות ונסגרות, המולת הילדים
הנודדת עם הקבוצות ממקום למקום,
צחקוקי נערות נבוכות, אמהות
ואבות המשתרכים אחרי ילדיהם
התזזיתיים.
מי שלא היה שם ודאי סבור לתומו
כי מאחורי השם ”ליל המדענים“
חבויים לילות טרוטי שינה של חבורות
”גיקים“ או עתודאים בפוטנציה, וערב עגמומי
שיכול היה לזכות בכינוי ”ליל החנונים“.
אז זהו, שלא. ”ליל המדענים“ הוא שמו של
ליל פעילות מדעית לכל המשפחה, המתקיים
בחודש ספטמבר במוזיאונים למדע בכל רחבי
אירופה. מטרתו: לקרב את הציבור הרחב אל
תחומי המדע. האירוע, שהפך למסורת זו
השנה הרביעית בטכניון, סחף גם הפעם אלפי
מבקרים שנהנו ממבחר הרצאות מרתקות,
ביקור חינם במדעטק, סרטי תלת מימד
באולם הסינמטריקס )במחיר סמלי( ושפע של
פעילויות, הפעלות ואפילו דוכני מזון.
למוד ניסיון מהביקושים הגבוהים של השנה
שעברה התייצבתי עם בני, אסף, בכניסה
למבנה ההיסטורי בהדר ממש עם תחילת
הפעילות: חמש וחצי אחר הצהריים.
איחרנו - המקום היה מלא מפה לפה.
הכרטיסים לסרטי הסינמטריקס אזלו, רק מעט
מושבים נותרו בחדרי ההרצאות.
‰ÊÂÙ ÏÂË Ú„Ó
מה יש בו ב“ערב המדענים“ שעושה אותו כה
אטרקטיבי? לא העיתוי )שבוע לפני חופשת חג
הסוכות(, לא מערכת משומנת של יחסי ציבור,
לא חשיפה בערוץ 2 ולא תדמית נוצצת. זו
התשובה שאני מהמר עליה: שילוב מנצח של
אירוע עממי, הפתוח חינם לכל, עם המוניטין
האיכותי של הטכניון. מדע נטול פוזה.
שפע האירועים הקשה על הבחירה. בתחום
האסטרופיסיקה הציגו המרצים שהתקבצו
לערב זה רשימה מרתקת של נושאים: ”החיפוש
אחר החלקיק האלוהי“ עם פרופסור יורם רוזן,
”יקומים מרובים“ עם פרופסור נועם סוקר,
ו“החיפוש אחר חיים תבוניים“ עם פרופסור
יורם יאיר. במקביל - עדיין בתחום החלל -
התקיימה הרצאתו של פרופסור אלון גני:
”הנעה רקטית, מחקר חלל ומה שביניהם“.
הסופרת ד“ר סמדר רייספלד סיפרה על
דרווין, וד“ר אלון וולף דיבר על ביו-רובטיקה
ואבולוציה של רובוטים.
בהדגמות המדעיות ניתן היה לראות מקרוב
כיצד הופכים את הכישות לבירה מרירה
במיוחד אבל קרה כקרח, או להתרשם ממחקר
עדכני שבו מנסים חוקרי הטכניון לייצר חשמל
מצמחים. צוות המדעטק ריתק את המשפחות
במופעי מדע ובפעילויות בתחום חקר החלל,
ואפילו החלק ה“מסחרי“ של הערב, שהתבסס
על חסויות של חברות שונות, התמקד
בהסברים מדעיים.
¢‰Î΢‰ χ ͯ„·
נדמה היה שההרצאה בעלת השם המסקרן
ביותר, הגיעה דווקא מסדרת מפגשי
האבולוציה, בהרצאתו של רועי צזנה: ”למה
לאנשים יש רק שתי פיטמות? ושאלות אחרות
על האבולוציה של האדם“. התשובה לשאלה
שבכותרת ההרצאה אמנם יכולה להסתכם
במלה אחת - ”ככה“ - אלא שהדרך המרתקת
אל התשובה, אל ”נצחון האקראיות“ לא אכזבה
את הנוכחים.
לחשוב. זה היה לב העניין בתוך שלל החוויות
וההרצאות. כמעט האנתי-תיזה של בהייה
בטלוויזיה. עבורי, בוגר ביה“ס הריאלי, זו היתה
הוכחה נוספת שלימודים, גם בתחומים קשים,
יכולים להיות כיף. לא כתחליף לשקדנות
וחריצות אלא כגירוי, בעיקר עבור אלו שהפחד
מההתנסות עשוי להשאיר אותם מחוץ למעגל
האקדמיה והמקצועות ההנדסיים. בכנסי
הבוגרים של הטכניון נהוג לשמוע על חלקם
של הבוגרים, בעליונותה של מדינת ישראל
בתחומי הביטחון, הבריאות, החלל, הכלכלה,
המתמטיקה ועוד. כל זה נבנה במאה ה-02, עם
מרצים בעלי מבטא גרמני וללא הורים מפנקים.
ב“ליל המדענים“, זכינו לראות הרבה פרצופים
מחייכים ואפילו צחוקים - לאו דווקא של
תלמידי ובוגרי המגמות הריאליות. היו גם
כאלה, אבל בעיקר אחרים, שזו להם הרפתקה
מדעית משמעותית ראשונה בחיים, בתוך
עולם של ”הישרדות“, סדרות ריאליטי ומודעות
אפסית לערכו של ספר קריאה. עבורם ועבור
חבריהם והוריהם, החשיפה לערבי מדענים
מהסוג הזה היא סיכוי לחיזוק חוסנה של
ישראל. גם אליהם אנו מכוונים כאשר אנו
מדברים על כך שהטכניון הוא מגרש המשחקים
של חוקרי העתיד.
34
מ ח ש ב ו ת ע ל
” ל י ל ה מ ד ע נ י ם “
ו ע ל מ ה ש ה ו פ ך א ת
מ ו ז י א ו ן ה מ ד ע
ל א ב ן ש ו א ב ת ל י ל ד י ם
ו ב נ י נ ו ע ר
מ א ת א ב י ש מ ו ל
48...,35,36,37,38,39,40,41,42,43,44 24,25,26,27,28,29,30,31,32,33,...1