Page 30 - מגזין הטכניון | חורף 2010

ÌÈÒÎ 30
מחו וה לצ ‘ רלס דאר ו ו י ן
פ ר ו פ ס ו ר י צ ח ק א פ ל ו י ג ) מ ש מ א ל ( ע ם ש ר
ה מ ד ע פ ר ו פ ס ו ר ד נ י ה ר ש ק ו ב י ץ ב כ נ ס ש ו ל י ך
מעטים הספרים שהטביעו חותם כה משמעותי על האנושות ועל המדע כמו ספרו של
צ‘רלס דארווין, ”מוצא המינים“, שראה אור ב-42 בנובמבר 9581. לאחרונה, בדיוק 051
שנה אחר כך - ב-42-32 בנובמבר 9002 - התקיים בטכניון כנס בן יומיים, תחת הכותרת
(“. הכנס נערך על ידיFrom Darwin to Evo-Devo ”מדארווין לאבולוציה התפתחותית )
הפקולטה לביולוגיה והמרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה ע“ש לורי לוקיי.
DNA≠‰ χ ÚÒÓ‰
את הרצאת הפתיחה בכנס נשאה פרופסור עדה יונת ממכון ויצמן, כלת פרס נובל בכימיה
לשנת 9002. פרופסור יונת ציינה כי היא שמחה להשתתף בכנס זה, שכן הטכניון ונשיאיו
ליוו אותה ועודדו אותה כל השנים למרות העובדה שמעולם לא היתה חלק מן הטכניון.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ציין כי מספרם של הישראלים חתני פרס נובל
במדעים מעורר השתאות לא רק לנוכח גודלה של האוכלוסייה בישראל, אלא בעיקר לנוכח
התקציבים המוגבלים שמייעדת המדינה לפעילות אקדמית מדעית.
פרופסור יונת תיארה את ממצאיהם של מחקריה מהשנים האחרונות באשר להיווצרותו
- ”ספר ההוראות“ שעל פיו מייצר הריבוזום את DNAשל הריבוזום ולהתפתחותו של ה-
החלבונים בגופנו. פרופסור יונת מאמינה שהיא וחברי קבוצתה גילו את ”המכונה הפרה-
ביוטית“, שהתפתחה אחר כך לריבוזום.
בכנס השתתפו מרצים מהטכניון וממוסדות אחרים בארץ ובחו“ל, ומגוון הנושאים היה
רחב מאוד: וירוסים ימיים, מוטציות מכוונות, אבולוציה של חוש הריח, התפתחות עוברית,
ניה דל פינו,ֶרגישות לתרופות והסתגלות של שמרים לשינויים סביבתיים. פרופסור א ח
ביולוגית מהאוניברסיטה הקתולית של אקוודור, הציגה )בנוסף להרצאה מדעית( את
סיפור מסעה השני של ה“ביגל“. מסע זה, ובעיקר חמשת השבועות שבהם שהתה האונייה
באיי גלפגוס, נחשבים למאורע שזרע בדארווין את הרעיונות שיובילו לאחת המהפכות
המדעיות החשובות בהסטוריה.
(, שעמד בראשFitzroyהמניע המקורי למסע זה לא היה מדעי כלל. קפטן רוברט פיצרוי )
ה“ביגל“, חזר ממסעו הקודם עם ארבעה בני ערובה ”פראים“ שחטף מארץ האש. משחזר
לאנגליה החליט פיצרוי להחזיר את הארבעה, על חשבונו, למולדתם. דודו של פיצרוי, איש
עשיר ורב השפעה, מיהר להסדיר את צאתו של פיצרוי למסע ממוסד וממומן - על ה“ביגל“.
ב-72 בדצמבר 1381 יצאה ה“ביגל“ למסעה השני. דארווין, שהצטרף למסע כבן לוויה לקפטן
פיצרוי, לקח איתו את ”הברית החדשה“ בגרמנית במטרה לכבוש את השפה, שנחשבה אז
לשפת המדע. דארווין לא קיבל שכר על השתתפותו במסע - עובדה שאיפשרה לו אחר כך
להשתמש כרצונו בידע העצום שאסף במסע זה. הוא ישן בערסל, בחדר המפות והצליח,
הודות למזגו הנעים, להסתדר עם הקפטן ההפכפך.
במסעה השני של הביגל נרשמו הישגים נוספים, ביניהם מיפוי חופי דרום אמריקה ותיעודם
(, שהשתתף במסע בחלקו הראשון; ועם זאת,Martensבציוריו של האמן קונרד מרטנס )
המורשת החשובה ביותר מאותו מסע היא המהפכה המדעית שחולל צ‘רלס דארווין.
תודה לאבי בליזובסקי על הסיוע בהכנת הכתבה.
ש י ח ז ו ר ת ו ל ד ו ת ה ר י ב ו ז ו ם . פ ר ו פ ס ו ר ע ד ה י ו נ ת
שני כנסים בינלאומיים חשובים בתחום הכימיה נערכו
לאחרונה בטכניון. בחודש ספטמבר התקיים בטכניון כנס:
ESOR - European Symposium on Organic Reactivity
ה-21, שאורגן על ידי פרופסור אמנון שטנגר מהפקולטה
לכימיה והשתתפו בו כ-002 איש מ-03 מדינות. כנס זה
הוקדש לכימיה אורגנית ולנושאים קרובים, תוך דגש על
הבנתן של ריאקציות ועל הבנת הקשר בין מבנה לתכונות
של חומרים מורכבים. אחד המושבים הוקדש ליום
הולדתו ה-56 של פרופסור אפלויג.
בדצמבר התקיים בפקולטה לכימיה כנס שוליך
החמישי, בנושא ”אופקים בכימיה חישובית, הגשר
בין כימיה וביולוגיה“. הכנס אורגן על ידי פרופסור
יצחק אפלויג וד“ר מרים קרני מהפקולטה לכימיה,
והירצו בו ששה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום
הכימיה החישובית. הוא משך לטכניון עשרות חוקרים
מאוניברסיטאות ישראל.
אופקים חדשים