31
ÌÈÒÎ
”כבישים ומקומות חניה, כסאות ושולחנות, סככות ושלטים, תשתיות מים
וחשמל - כל אלה אינם ’רע הכרחי‘ בפארק לאומי - הם הפארק עצמו.“
כך הסביר ההיסטוריון ואדריכל הנוף איתן קאר, פרופסור באוניברסיטת
וירג‘יניה, בהרצאת הפתיחה בכנס בנושא תכנון נוף בגנים לאומיים שנערך
בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ב-5 בנובמבר. פרופסור קאר הסביר
כי התפיסה התמימה, לפיה שימור הטבע הוא המטרה הבלעדית של
ה ט ב ע , ה א נ ו ש י
" פ א ר ק ש א י ן ב ו פ י ת ו ח א י נ ו פ א ר ק . "
ע מ ק י ו ס מ י ט י ב א ר ה " ב ב ש נ ו ת ה ע ש ר י ם
הפארקים הלאומיים, היא תפיסה שגויה. ”פארק שאין בו פיתוח
והתערבות אנושית אינו פארק. המניע האמיתי לפיתוחם של פארקים
הוא השילוב בין שימורו של הטבע לבין הנגשתו לאדם, וזו הסיבה
שעבודתם של המתכננים מורכבת כל כך.“ לדבריו, ככל שהתרחב
השימוש במכוניות פרטיות, וככל שגברה המגמה של יציאה לטבע
)פיקניק(, כך גבר הצורך לתכנן באופן מושכל את הפארקים כדי
שהטבע לא יירמס ויושחת )כפי שקורה למעשה בתמונה הפסטורלית
שלמעלה, שצולמה בשנות העשרים(.
מארגנת הכנס, ד“ר נורית ליסובסקי, חיזקה את הטיעון של פרופסור
קאר בדוגמאות ישראליות. היא דיברה על אדריכלי הנוף ליפא יהלום
ודן צור אשר ”עיצבו, ובמידה רבה גם המציאו, את תבנית נוף המולדת“.
על סמך דוגמאות משלושה גנים לאומיים ”איקוניים“: בית שערים, גן
השלושה )”הסחנה“( ואחוזת קבר בן גוריון, הראתה ד“ר ליסובסקי כי
הפיתוח ה“מלאכותי“ הוא נדבך מרכזי בעיצוב הגנים הלאומיים כפי
שהציבור מכיר אותם. גן השלושה הוא הדוגמה המובהקת ביותר לכך
- ”מקום שנראה כנוף טבעי שנוצר ללא מגע יד אדם, וכאילו היה שם
תמיד, אך למעשה גן שתוכנן עד הפרט האחרון, מתוך השקפת עולם
מגובשת וממניעים אידיאולוגיים.“
ד“ר טלי אלון-מוזס, ראש המסלול לאדריכלות נוף, דיברה על
אידיאולוגיה כגורם מרכזי בתכנון הגן הלאומי. ”שלא כמו התקדים
האמריקאי, שראה באתרי הטבע ילוסטון, יוסמיטי ודומיהם מקור
לגאווה לאומית, בישראל הגנים הלאומיים עוקבים בעיקר אחר
אתרים המזוהים עם ערש האומה.“
הגנים הלאומיים בישראל הם הגוף התיירותי הגדול בישראל. ב-07
הגנים הלאומיים הקיימים בישראל מתארחים כ-8 מיליון מבקרים
בשנה. פרופסור ירח דויטשר, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ואלי
אמיתי, מנכ“ל רשות הטבע והגנים, פתחו את הכנס. הם בירכו על
קיומו והדגישו את החשיבות של שיתוף הפעולה בין האקדמיה
לרשות לתכנון מערכתי מושכל וארוך טווח.
ה י כתה ג ל ים
ס ד נ ה ב נ ו שא ת ג ו ב ת מ ב נ י ם ל א י מ פ ק ט ו ל ה ד ף מש כ ה ל ט כ נ י ו ן
כ - 0 2 1 נ צ י ג י ם מ - 6 1 מ ד י נ ו ת
IWSRIB
באמצע נובמבר התקיימה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית סדנת
9002 - סדנה בינלאומית בנושא תגובת מבנים לאימפקט ולהדף. במסגרת הסדנה
נדונו סוגיות שונות, ביניהן עמידות מבנים בפני הדף ורסס, חדירת קליעים, תגובה
לפיצוץ של רכיבי מבנה ותגובת המבנה השלם לרבות מצבי כשל והתמוטטות,
בעיות נגיפה )אימפקט( ועוד.
את הסדנה כיבדו בהרצאות אורח מיוחדות אלוף פיקוד העורף, האלוף יאיר גולן,
והפרופסור האלוף )במיל‘( יצחק בן ישראל, שהציגו את התייחסויותיהם לתפישת
International
המיגון הכוללת. בסדנה הוצג לראשונה כתב העת המדעי החדש
שיצא לאור בתחילת שנת 0102, שאנשיו היו
Journal of Protective Structures
שותפים בארגון הסדנה יחד עם הטכניון, המכון הלאומי לחקר הבנייה ומפקדת
פיקוד העורף.
בסדנה השתתפו יותר מ-021 נציגים מ-61 ארצות מחמש יבשות, והיא נפתחה
במושב בו נשאו דברי ברכה נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, דיקן הפקולטה
להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור ארנון בנטור, ושני יושבי הראש של הסדנה
- פרופסור דוד ינקלבסקי, ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, ופרופסור
הונג האו מאוסטרליה, עורכו של כתב העת.
בטיחות בדרכים: העתיד
טכנולוגיה שתגביל את מהירות הנסיעה, ושימוש גובר
באופניים ובתחבורה ציבורית על חשבון השימוש ברכב פרטי
- אלה שתיים מההתפתחויות הצפויות בעשורים הקרובים
בתחום התחבורה. כך העריך פרופסור שלום הקרט מהטכניון
בסדנה מדעית שהתקיימה בפקולטה להנדסה אזרחית
וסביבתית.
פרופסור הקרט דיבר גם על השלכותיה של הזדקנות
האוכלוסייה על תאונות הדרכים. מעורבותם של נהגים
מבוגרים בתאונות תלך ותגדל, ולכן תידרש התאמה של
התשתיות למגבלותיהם של נהגים אלה. בין השאר יידרשו
התאמה של גודל האותיות והתייחסות אחרת לתכנון צמתים,
תמרורים ותאורת רחוב.
הסדנה נערכה על ידי קרן רן נאור לקידום מחקר בטיחות
בדרכים, עמותת אור ירוק, מרכז רן נאור לחקר הבטיחות
בדרכים ומוסד שמואל נאמן. אבי נאור, מייסד עמותת אור
ירוק, אמר כי השנה מסתמנת ירידה משמעותית במספר
תאונות הדרכים ובמספר ההרוגים בתאונות דרכים. אנו
שמחים ומברכים על כך, אולם עלינו לחקור מדעית מה הביא
לכך, כדי שגם בשנים הבאות תימשך המגמה הזו.“
ת כ נ ו ן נ ו ף ב ג נ י ם ל א ו מ י י ם