כאשר צבי קוטליצקי ז“ל היה מתקן מכשיר
חשמלי בביתו עמדו שני בניו, יעקב ומשה
ז“ל )משה נפטר בגיל 05 מדום לב( וצפו בו
בהערצה. כשבגרו מעט, התברר שהניסיון
הזה, ואולי גם הגנים, עשו אותם למפתחים,
מתקנים ויזמים בעצמם.
”אבא תיקן כל דבר, גם מכשירי חשמל
וטלויזיות,“ מספר יעקב. ”אחי ואני הסתכלנו
ולמדנו. כשהתקלקל שעון, הוא היה מייצר את
החלק שהתקלקל - ומחליף. הוא אף פעם לא
הרים ידיים - ניסה שוב ושוב, עד שהצליח.
בעל מלאכה לא הרוויח אצלנו בבית.“
ÌÈ‚„Â ÌÈÂÙÈÙÚ ¨ÔÂÙÂÒ˜Ò
חוץ ממלאכת כפיים ותושייה למדו האחים
קוטליצקי, בכוחות עצמם, גם נגינה. יעקב
ניגן בקלרינט, בסקסופון ובכלי הקשה. הם
גם סייעו בפרנסת הבית מגיל צעיר. הילדים
שיחקו גולות בשכונה, והאחים קוטליצקי
סחרו בגולות ו“הונם“ גדל תוך שבוע מגולה
בודדת לארגז גולות. הם ייצרו ומכרו
עפיפונים, הלכו לים, דגו דגים ומכרו אותם
וצילמו בחתונות.
בטכניון למד יעקב קוטליצקי כעתודאי.
גם בתקופת לימודיו לא זנח את הפרנסה,
ועבד כאחראי על מחלקת הצילום בטכניון.
בחופשות הוא הצטרף לאחיו ב“מוטורולה“.
בצבא היה קצין פרויקט.
מכיוון ששניהם ניגנו היה להם קשר עם
קהיליית הכליזמרים. כשלאלה התקלקל
מגבר - האחים קוטליצקי תיקנו אותו. וכך
הם החלו להתפרנס גם מתיקון מגברים וכלי
נגינה ובהמשך ייצרו בעצמם מערכות הגברה.
יעקב אפילו בנה ממיר שניתן לחברו למצבר
הרכב ולהופיע בחוצות.
אורי זומרפלד, בעל חנות לכלי נגינה, גילה את
שני האחים המוכשרים. הוא שכר להם חדר
ליד חנותו ברחוב בן יהודה, והשניים ישבו שם
ותיקנו אורגנים שהתקלקלו בארץ בגלל מזג
האוויר החם.
øÏΉ ˙¢ÚÏ ˙˜ÙÒ‰ Íȇ
יעקב מחייך. ”לא הייתי בכל ההרצאות. היו
מרצים שאפילו לא הכרתי.“
øÌÈÂȈ‰ ÏÚ ÚÈÙ˘‰ ‰ÊÂ
”לא נכשלתי, אבל גם לא הייתי מצטיין נשיא.
ניגנתי בתזמורת הטכניון והייתי פעיל גם
באגודה.“
ה“פעילות“ הזו כללה גם תעלולי 1 באפריל
- ציור של אצבע משולשת על שלטי ”עצור“
ומילוי הכניסה לבניין הסנט במים והפיכתה
לאקווריום דגים.
עוד בהיותו בצבא הצטרף יעקב לאחיו
ולשותפו תדי קשת, והשלושה הקימו את
חברת ”ויסוניק“ בשנת 2791. החברה פיתחה
מוצרים בתחום אנטנות הטלוויזיה המרכזיות
וכן עסקה בתיקון כלי נגינה ובייצור מכשירי
סטריאו. הם ישבו בחנות קטנה ברחוב אבן
גבירול, עם גלריה שאליה נכנסו כפופים. עד
שהשתחרר עבד יעקב בשתי משמרות - בצבא
ואחר כך בחנות. גם היום, כשהוא עומד בראש
חברה עם 055 עובדים ו-07 סניפים ברחבי
העולם, הוא מגיע הביתה בסביבות חצות.
”שלושתנו היינו כבר נשואים, עם ילדים,“
מספר יעקב. ”חיפשנו כל דבר שמביא פרנסה.
חברת זק“ש רצתה לייצר טוסטרים - פיתחנו
בשבילה טוסטרים. היה קשה.“
השלושה נתנו לעצמם משכורות אבל הלכו
עם הצ‘קים בכיס במשך חודשים, כי ידעו
שאין להם כיסוי. בשנת 5791 חלה תפנית:
מערכת האזעקה בחנות הקטנה התקלקלה.
האחים קוטליצקי פירקו אותה כדי להבין
מה קרה ולתקנה. להפתעתם הם גילו מערכת
פשוטה מאוד. הם החליטו לפתח מערכות
אזעקה.
המערכת הראשונה היתה קטסטרופאלית
- המון אזעקות שווא, וכולן באמצע הלילה.
אבל לא בניו של צבי קוטליצקי יאמרו נואש.
המערכת השנייה שפיתחו כבר היתה טובה
ומתוחכמת, ממש פריצת דרך עולמית, וממנה
הדרך להצלחה מסחררת היתה מהירה.
”הטכניון נתן לי כלים, אבל בבית למדתי שלא
מרימים ידיים,“ אומר יעקב קוטליצקי. ”אף
פעם לא מרימים ידיים. מתמוטט עליך בניין
- אתה מחפש ומוצא דרך לצאת ממנו ולבנות
מחדש.“
בשנת 7791 הם כבר שלטו בשוק הישראלי
בתחום מערכות האזעקה, ואז פרש תדי.
בשנות השמונים החלו האחים קוטליצקי
לייצא. הם פיתחו גלאי בטכנולוגיית חישה
פאסיבית, שמגלה את קרינת חום הגוף. מאז
פיתחו עוד עשרות מוצרים, ומאז הקמתה יש
ל“ויסוניק“ מאות מוצרים.
בשנת 4891 הם יצאו עם מוצר שהדהים את
עולם הביטחון. הם לא עמדו בביקוש, וצפו
בבעתה בטלקס שפלט עוד ועוד הזמנות.
ממחזור של חצי מיליון דולר בשנת 3891
קפצה ”ויסוניק“ למחזור של 71 מיליון דולר
בשנת 7891. היום מסתכם המחזור השנתי
שלה ב-58 מיליון דולר.
הם הקימו מפעל בקרית גת והיו הראשונים
ג ד ל ב מ ע ב ד ת
י ד י ד
ד מ ו ת ו ש ל
צ ב י ק ו ט ל י צ ק י ת י ק ן ב ע צ מ ו
ג ם א ת
£
כ ל ד ב ר ב ב י ת
ה צ ב ע י ם ב ה ם השת מש
ב נ ו
£
כ צ ב ע י , ה כ י ן ב ע צ מ ו
י ע ק ב , ב ו ג ר ה ט כ נ י ו ן ו י ד י ד
א מ ת ש ל ו , ל מ ד מ א ב י ו מ ה ו
פ י ת ו ח ו מ ה ו מ ו ס ר ע ב ו ד ה
ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡
40
48,41,42,43,44,45,46,47 30,31,32,33,34,35,36,37,38,39,...1