14 / 48
14
ופרה ווינפרי שונאת אותה,
האירופים מתייחסים אליה כאל
מילה גסה, וב'גרינפיס' טוענים שהיא
אסון לאנושות. מתנגדי ההנדסה הגנטית
רבים וקולניים, וקולם נשמע היטב
לאחרונה גם בישראל.
מה שנכון, הצירוף "הנדסה גנטית"
לא נשמע טבעי במיוחד.
בוודאי, אבל החקלאות כולה אינה
"טבעית במיוחד" - הרי גם החקלאות
המסורתית היא תוצאה של טיפוח
והתערבות אנושית בטבע. אולי חברות
הציידים והמלקטים הן "טבעיות",
אבל כיום כמעט כל המזון שלנו כיום,
ר-כבשים ועד תפוזים וחיטה
ַ
שׂ
ְ
בּ
ִ
מ
ועגבניות, הוא תוצאה של הכלאות
מלאכותיות.
בדומה להנדסה הגנטית?
בהבדל אחד גדול: ההנדסה הגנטית
יכולה לעשות זאת טוב יותר, מדויק
יותר, יעיל יותר ובטוח יותר. בחקלאות
המסורתית יש כמה בעיות מהותיות:
ראשית, כאמור, היא מיצתה את עצמה
מבחינת משקל היבול-לדונם. שנית,
היא בנויה על תהליך אקראי לחלוטין
(ניסוי וטעייה), ולכן ההתקדמות בה
איטית. שלישית, כאשר אתה מכליא שני
צמחים, שבכל אחד מהם יש עשרות
אלפי גנים, אתה מקבל את מכלול
הגנים כעיסקת חבילה - כלומר, יחד
עם הגנים שאינך מעוניין בהם: גנים של
מרירוּת, של רגישות לחום וקור, של
ריקבון מהיר וכו'. נחזור רגע לעגבנייה:
עגבניית הבר אינה אכילה, ועגבניית
המאכל אכילה אך היא רגישה מאוד
קוֹת סביבתיות כמו קור
ָ
למזיקים ולע
ויובש. ההנדסה הגנטית יכולה להציע
לנו את הטוב שבשני העולמות: עגבניה
אכילה וטעימה שתהיה גם עמידה יותר.
בקיצור, להנדסה הגנטית יש יתרונות
מוכחים.
המיושמים כיום בתחום התרופות.
נכון, ההנדסה הגנטית מאפשרת ייצור
תרופות וללא תופעות הלוואי הבלתי-
רצויות. אינסולין, למשל, מיוצר על
ן האינסולין האנושי
ֶ
ידי החדרה של ג
לחיידקים. מאחר שחיידקים מתרבים
במהירות אדירה, הם משמשים עבורנו
מעין בית חרושת לאינסולין, כך שהתוצר
הוא בעצם אינסולין אנושי משוכפל
שחוזר לשירות האדם. למעשה, רבות
האירופית
לנוכח הפרנויה
ה'טבעיים'. יישומה של טכנולוגיה זו יאפשר
גידול צמחי-מאכל חד שנתיים - חיטה
ושעורה, תירס ועגבניות ועוד - תוך חיסכון של
%07 מכמות המים.
אנרגיה פוטנציאלית: ביו-דלקים
פיתוחם של צמחים חוסכי-מים עשוי, אם כן,
להוות פתרון חלקי למשברי המים והמזון. ומה
בעניין האנרגיה? "כיום אנחנו מבינים שביו-
דלקים, כלומר תחליפי בנזין וסולר המבוססים
על צמחים, יהוו בעתיד הלא רחוק מקור-
אנרגיה משמעותי. תחליפי-הבנזין הביולוגיים
מיוצרים מצמחים שפירותיהם מכילים
פחמימות, למשל אורז ותפוחי אדמה, ותחליפי-
הדיזל מופקים מצמחים שומניים כגון חמניות,
סויה ולפתית (שממנה מיוצר שמן קנולה).
מאחר שהטכנולוגיה שפיתחתי מתאימה לכל
צמח חד-שנתי, אפשר ורצוי להשתמש בה גם
בהקשר של ייצור ביו-דלקים מצמחים."
פרופסור גפשטיין מודע לטענה לפיה
"חקלאות-האנרגיה" תבוא על חשבון ייצור
המזון בעולם, אך יש לו תשובה לכך: "אנשים
חושבים שמדובר במשחק סכום אפס, כלומר
שאם נקצה שטחים ומים ל'גידולי-אנרגיה',
נחריף את משבר המזון. זו טעות; צמחים
מהונדסים מסוגלים כאמור לחיות על כמויות
מים מוגבלות, ובשטחים לא חקלאיים, ולכן
: יותר מזון, יותר
win-win
זה מקרה קלסי של
אנרגיה, יותר מים זמינים.
ם עלינו לחצות את
ָ
"עם זאת, כדי להגיע לשׁ
אותם מחסומים פסיכולוגים של התנגדות
להנדסה גנטית - ולשם כך עלינו להבין
שהמחסום הזה מסוכן לאנושות לא פחות
מההנדסה הגנטית עצמה."
א
א
מדע?
איך עושה