15 / 48
15
קיצור תולדות
החקלאות
מהתרופות המודרניות מקורן בהנדסה
גנטית, ואפילו האירופאים חיים עם זה
בשלום.
אבל לא עם הנדסה גנטית בצמחים.
נכון. פרשת "האורז המוזהב" היא
דוגמה טראגית לטירפוד של פיתוח
גאוני. האורז המהונדס הזה היה עשוי
להציל מעיוורון מיליוני תושבים, בעיקר
ילדים במזרח הרחוק.
בניגוד לאורז הרגיל, "האורז המוזהב"
מכיל בטא-קרוטן, שהוא חומר המוצא
, החיוני לתפקוד מערכת
A
לפרו-ויטמין
הראייה. מאחר שהאורז הוא מזונם
הבסיסי של מיליארדי תושבים במזרח
הרחוק, סובלים רבים מתושבים אלה
מבעיות ראייה, ולכן האורז החדש
היה בשורה דרמטית מאוד עבורם.
המפתחים - שהם מדענים אירופאים
- הציעו להעניק את הפטנט הזה חינם
לתושבי המזרח, אבל ההתנגדויות
הפוליטיות, בעיקר באירופה עצמה,
טירפדו את הפרויקט המדעי-חברתי
החשוב הזה.
איך אתה מסביר את אותה פרנויה?
יש כאן מערכת שלמה של חששות
- מטכנולוגיות חדשות, הרעלה,
"התערבות בצלחת שלי", מוטציות
דמיוניות ונזקים בריאותיים שונים. קיים
גם חשש כלכלי-פוליטי מהשתלטות
של חברות הזרעים האמריקאיות על
החקלאות האירופית.
ובארה"ב?
האמריקאים כבר ניזונים כיום, בקנה
מידה נרחב, מגידולים מהונדסים
של תירס וסויה. הם רואים היטב את
ההבדל הכמותי בין היבולים ה"טבעיים"
- במרכאות כפולות ומכופלות - לבין
היבולים המהונדסים, וברור להם שאין
כיום דרך אחרת להאכיל את העולם.
ואיפה הישראלים בתמונה הזאת?
קרובים יותר לאירופאים, לצערי. יש
כאן פעילות נמרצת של תנועות שונות
שמתנגדות באופן גורף להנדסה
גנטית, ולא נותנות לעובדות לבלבל
אותן. תחום ההנדסה הגנטית בישראל
נמצא כיום בשלב הניסויים, וממילא
אין כאן שום מזון מהונדס - בין השאר
בשל העובדה הפשוטה שהחקלאות
הישראלית מכוונת בעיקר לאירופה,
ושם כאמור אין שוק למזון כזה.
מאת גל ויטנברג
קשה להאמין, אבל כל המזון שאנחנו צורכים,
מקורו בשינויים גנטיים. לפני כ-000,01 שנה
מצאו תושבים באזור הסהר הפורה חיטה מוזרה:
במקום לנשור מהצמח נותרו גרעיני החיטה
מחוברים לגבעול. עבור החיטה היתה זו מוטציה
הרסנית, הפוגעת בהתרבותה הטבעית; עבור
ים הקדומים, לעומת זאת, היה זה אוצר של
ִ
ט
ָ
קּ
ַ
לּ
ַ
ה
ממש: כעת הם יכלו לגדל את החיטה החדשה
ולאסוף את הגרגרים בקלות. זו היתה תחילתה
של החקלאות, ומאז מביית האדם צמחים ובעלי
חיים ומשביח אותם בהדרגה.
הגנטיקה של הצמח, או היצור החי, היא מעין
ספר מתכונים המכיל עשרות אלפי מתכונים
נים) הכתובים במיליארדי אותיות. בעקבות
ֶ
(או ג
מוטציות - שינויים אקראיים באותיות ובמקטעים
- משתנים המתכונים ויוצרים צמחים חדשים.
בהכלאה בין שני צמחים - שהיא הבסיס
לחקלאות הקלאסית - מתערבבים שני הספרים
ואנחנו עשויים לקבל מתכון מעט שונה. אחרי
השינוי בוררים המטפחים הקלאסיים את הצמחים
המוצלחים ביותר (כלומר אלה הניחנים בתכונה
הרצויה), וכן הלאה.
מגבלותיו של תהליך אקראי זה ברורות: הסיכוי
לקבל תכונה רצויה על ידי שינוי אקראי הוא
אפסי. יתר על כן, האקראיות עלולה להוליד
תכונות שליליות, שאת חלקן קשה לזהות
במבט ראשון.
כאן נכנסת לתמונה ההנדסה הגנטית.
בעשרות השנים האחרונות הצליחו חוקרים
באוניברסיטאות ובמכוני מחקר רבים ברחבי
העולם להבין את תפקידם של אלפי גנים
בצמחים ובבעלי חיים שונים. בהנדסה גנטית
ן רצוי
ֶ
משמש הידע הזה להחדרה מבוקרת של ג
(תכונה רצויה) לחומר הגנטי של הצמח. אם
נשוב לאנלוגיה שלנו, הרי שבצעד זה מוסיף
המטפח מתכון אחד לספר המתכונים. הגן החדש
יעניק לצמח תכונה חדשה, וזאת מבלי לשנות
את שאר הספר. כך אפשר ליצור צמחים עמידים
בפני יובש ומליחות-קרקע, צמחים המועשרים
בוויטמינים הנחוצים לאדם (כמו האורז המוזהב),
וצמחים עמידים בפני מזיקים.
למרות תדמיתה, הנדסה גנטית היא הכלי החזק
והמדויק ביותר לטיפוח צמחים, וביכולתה לספק
לאנושות מזון רב ואיכותי יותר ויותר. עלינו
להבין את האפשרויות - ואת הסכנות - הטמונות
בהנדסה הגנטית, ולנסות לבסס את החלטותינו
בנושא זה על ידע ועל הבנה.
ד"ר גל ויטנברג, בוגר הפקולטה להנדסת
ביוטכנולוגיה ומזון (4002), הוא כיום פוסט-
דוקטורנט במכון מקס פלאנק לפיזיולוגיה
מולקולרית של הצמח בפוסטדאם, גרמניה
זינוק של %001 בתחולת החיים ו-%002 בחיי המדף.
שלושה שלבים של התפתחות צמח מהונדס-גנטית