18 / 48
18
תרופה שנועדה למנוע בחילות בוקר
בתקופת ההריון. התרופה הזאת, שאמנם
לא היתה רעילה לנשים שהשתמשו בה,
פגעה קשות בעוברים. זו בדיוק הסיבה
שכיום נבדקת כל תרופה חדשה שניתנת
גם לנשים בהריון על חיות בהריון, ולכן
הטיעון של מתנגדי הניסויים כבר אינו
תקף. עובדה שטרגדיית התלידומיד לא
חזרה בשום תרופה אחרת בחמישים
השנים שעברו מאז.
ובאמת אין תרופות הניתנות לחולים
תוך "דילוג" על השלב הפרה-קליני?
יש תרופות בודדות כאלה, שניתנות רק
במקרים קיצוניים של חולים סופניים,
שאין להם מה להפסיד ולכן הם מוכנים
להשתמש בתרופות ניסויות, או במקרה
של מגיפה כמו האבולה.
רק במקרים כאלה, כשהחולים והרופאים
נואשים, קיימת אפשרות חוקית לשימוש
חריג בתרופות שלא נוסו באופן מקיף על
חיות (בעיקר בהקשר של בדיקת רעילות).
אבל חלק הארי של התרופות מפותח,
למרבה המזל, במסלול שכולל ניסויים
בבעלי חיים.
למרבה המזל?
בהחלט. מי שמתנגד באופן גורף לניסויים
בבעלי חיים חייב להבין את ההשלכות:
נזק בריאותי חמור, עד כדי מוות, בקרב
המטופלים שיקבלו תרופות שלא עברו
ב"תחנה" הפרה-קלינית. מספיק להסתכל
על כמה מהתרופות, הטכנולוגיות
ים,
ִ
ט
ְ
נ
ֶ
ט
ְ
והטיפולים הפופולריים כיום - ס
תרופות נגד לחץ דם (כמו זו שאני לוקח
כבר 52 שנה), טיפולים אנטי-סרטניים,
אנטיביוטיקה, תרופות פסיכיאטריות - כל
הפתרונות האלה נבדקו קודם כל על
בעלי חיים. אין דרך אחרת.
יש פיקוח על הניסויים האלה?
פיקוח הדוק מאוד. חוקרים המבקשים
לבצע ניסוי נדרשים להוכיח ששום חלופה
אחרת לא תספק את המידע הרצוי. לכל
ניסוי בבעלי חיים נדרש אישור מוועדה
אתית מוסדית, והפרוטוקולים נבדקים גם
על ידי המועצה הארצית לניסויים בבעלי
תקנים עצמם מנוהלים על ידי
ִ
חיים. המ
רופאים וטרינרים אשר דואגים לבריאות
החיות ולרווחתן, ואנחנו המדענים מחויבים
להשתמש בחומרי הרדמה ובתרופות
לשיכוך כאבים במידת הצורך, ולצמצם
את השימוש בבעלי חיים למינימום
הנדרש לקבלת תשובה אמינה.
מה קרה בחוות מזור?
חוות מזור נסגרה בעקבות מסע של
"אנחנו חוששים שלא נוכל להמשיך ולרפא בני אדם במדינה הזו. ההיסטוריה מראה שאין אפשרות לפתח תרופות חדשות מבלי
לבצע ניסויים בבעלי חיים. בניסויים בישראל משתתפות מעט מאוד חיות לעומת מדינות אחרות, והמגבלות בהם רבות יותר הן
מבחינת הקפדנות בעת עריכת הניסוי, הן מבחינת הוועדות והאישורים שצריך כל מדען לעבור. ניסויים בבעלי חיים הם יקרים
יותר מהדמיית מחשב, ולכן הטענה שהם נובעים ממניעים כלכליים אינה נכונה. אנחנו חייבים לשמור על הקיים אם אנו רוצים
שלמדינה הזו יהיה עתיד בביו-טכנולוגיה ובפיתוח תרופות. מדובר בטובת האנושות ולא בשום דבר אחר".
פרופסור דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן
"אני מסכימה שלא צריך לעשות ניסויים מיותרים בבעלי חיים רק לשם האגו או כדי לעלות בדרגה, אך על מנת לפתח תרופה
צריך לפתח תשתית, צריך להבין את הביו-טכנולוגיה והביו-כימיה. בישראל קשה מאוד לעשות ניסויים, עד כדי כך שישנם חוקרים
שנוסעים לשנת שבתון לחו"ל כדי לערוך ניסויים. בניסויים בבעלי חיים גיליתי שאחת התרופות שפיתחתי אינה עובדת על האזור
הספציפי במוח שאליו כיוונתי, אלא על אזורים אחרים שאחראים על אזור הזיכרון במוח. כך הבנתי שאני יכולה לפתח תרופה
שתאט את התקדמות מחלת האלצהיימר."
פרופסור מרתה רוזין, האונ' העברית
"אני מדבר בשם הרפואה. אני לא תומך בניסויים בבעלי חיים לשם הקוסמטיקה. החוקרים ראויים לעצמאות אקדמית, הם
צריכים לעבוד באווירה של שקט וביטחון כי הם מפתחים דברים לטובת הבריאות של כולנו. התפקיד שלכם, חברי הכנסת, זה
לשמור עלינו, על הקהילה הרפואית והמחקרית."
פרופסור אבינועם רכס, הדסה
"בשנות השבעים יזמנו ניסוח של חוקי אתיקה לעבודה בבעלי חיים, עוד לפני שהנושא הגיע לכנסת. אנחנו רוצים להצליח
במדע, אבל אנחנו צריכים להבין גם את כל השיקולים שמסביב. למשל, אני עורך ניסוי ומותר לי במשך שנה להשתמש רק בשתי
חיות, ורק בקופים. אם אני רוצה להמשיך מעבר לשנה שואלים אותי מה הסיבות. החיסון לפוליו פותח על בסיס ניסויים ב-001,1
קופים. המספרים האלה יורדים בצורה דרמטית מאוד לא בגלל שיקולים אתיים, אלא מפני שניתן להשתמש בפחות בעלי חיים."
פרופסור אילון ועדיה, האונ' העברית
"הסחף הקיים בתחום הזה, משמעותו שלא נצליח לפתח טיפולים לחולים שלנו. האלימות כלפי ניסויים בבעלי חיים באנגליה
הרקיעה שחקים ושברה את המערכת, כך שהניסויים הופסקו - ולא בגלל שזה הדבר הנכון. מקווה שלא יקרה כך בארץ".
פרופסור תמיר בן חור, הדסה
* מתוך דיון בוועדת החינוך של הכנסת, 8 ביולי 4102. בישיבה זו הגיש פרופסור פינברג לחברי הוועדה עצומה המסבירה את
האיום על המשך המחקר הרפואי, בחתימתם של 373,1 מדענים מתחומי מדעי החיים והרפואה.
"
במדינה הזאת
"לא נוכל להמשיך ולרפא בני אדם
מדע?
איך עושה