המחלוקות שהתגלעו בקבוצת התכנון של צוות
ספיבק-יונה עשויות לשקף הבדלים מהותיים
יותר בתפיסות העולם, שיש להם רלוונטיות
לסביבה הבנויה ולערים ולא רק בהקשר הישרא
–
לי. המחקר הנוכחי מדגים כי תיאוריית הצדק של
רולס, המורכבת מעקרונות שאמורים להשתלב זה
בזה, מתקשה לעתים להתממש מהסיבה הפשוטה
שהעקרונות אינם משתלבים לכלל מדיניות פרק
–
טית וקוהרנטית, בעיקר בשל אידיאולוגיות
פוליטיות-חברתיות מסוימות.
גם כאשר הגורמים המעורבים מעוניינים
בהשגת מקסימום הצדק האפשרי, כפי שקרה
בקבוצת התכנון, עקרונות הצדק שהציע רולס
מובילים לקווי מדיניות המתנגשים זה בזה וסות
–
רים זה את זה. במקרים שהוצגו לעיל, חברים
התומכים בגישת הצדק העירוני, המבוססת על
רעיונות של עירוניות חדשה, הדגי
–
שו את עיקרון שוויון ההזדמנויות.
הם ראו את הסביבה העירונית
הצפופה והמשולבת לא רק ככזו
המאפשרת גם לחברים החלשים
בחברה נגישות טובה להזדמנויות
ולמשאבים, אלא גם כדרך המקיי
–
מת ביותר )
sustainable
( להשגת
צדק. בהיבט התהליכי, נראה כי
הדרך הטובה ביותר לייצר מרחב משולב ומאפשר
היא באמצעות שימוש בידע מקצועי: כדי ליישם
רעיונות של צדק מרחבי, טוענת גישה זו, יש
להחליף את האופנות הרווחות בציבור במנהיגות
מקצועית, ולשם כך יש להקנות את הידע הנדרש
לנציגי ציבור ולמקבלי החלטות.
עיקרון הפער של רולס הזין את תפיסת הצדק
החברתי, השונה מאוד מקודמתה. לפיה, הפרטים
והקבוצות המוחלשות ביותר בחברה סובלים באופן
קבוע מהתעלמות של השוק ושל החברה מצרכיהם,
ועל כן תכנון צודק אמור להפלות אותם לטובה,
להקצות להם משאבים מרחביים מועדפים ובכך
לאפשר להם להשתלב טוב יותר בחברה ובכלכלה.
בהיבט התהליכי, התכנון הצודק ייעשה בדרך של
שיתוף מרבי של הפרטית בתהליכי תכנון והענקה
של כוח, שנמנע מהם בשל הסטטוס החברתי-
כלכלי הנמוך בו הם נמצאים.
הדוח הסופי של קבוצת התכנון, שנכלל בדוח
של צוות ספיבק-יונה ובספר שיצא מאוחר יותר,
מטשטש את ההבדלים הללו בין תפיסות העולם.
הקונפליקט בין חברי הקבוצה מעולם לא התברר
עד תומו ונותר במידה רבה על כנו. כאשר שככה
המחאה החברתית, החברים בקבוצת התכנון חזרו
איש איש לעיסוקו והוויכוח גווע ונעלם. בנקודה
זו, ראוי מן הסתם לחזור ולעיין בהמלצה החשו
–
בה של אחד מחברי הקבוצה, שכתב לחבריו את
הדברים הבאים:
מה שבולט
בעיניי הוא
בעיקר היעדר ארוך
השנים של שיחה אמיתית, מבנית וביקורתית על
המרחב הישראלי העכשווי והעתידי בין קבוצות
שונות שהתבצרו בשיח פנימי מהודק, כמעט דתי.
הצורך להיפגש ולהסביר לאחרים מפרק לעיתים
את הדקדוק הפנימי וגורם
לדיאלקטיקה
– להיוו
לד ולשוטט במרחבי העשייה והשיח. לעיתים
נוצרת שם מלחמה, אך לעיתים מתרחשים שם
דברים טובים. לאחר הימים הבאים בהם נלטש את
המסמכים תוך התחשבות בכול מה ששמענו, נוכל
אני מקווה לפנות מקום לשיח כזה בין אדריכלים,
גיאוגרפים, מתכננים ופילוסופים, בין אנשי מגדל
שן לפעילי שטח, וכמובן בין אלה הרואים עצמם
מרכז, וכאלה המסתכלים על העולם מהפריפריה
)מתכנן ו', 1102.9.2(.
אידיאל הצדק החברתי והשלכותיו המרחביות
נראים במיטבם כשהם מנוסחים באורח תיאורטי.
השיח בצוות המומחים של המחאה מוכיח עד כמה
המפגש עם המציאות חושף קונפליקטים ומתחים
ממשיים, שלעיתים קשה ליישבם.
˙ÂÎȇ Ï˘ χȄȇ‰ ÈÂÈ˘
ȯ·¯Ù‰ Ï„ÂÓ‰Ó ¨ÌÈÈÁ‰
È„È ÏÚ ‚ˆÂ‰ ¨È¯ÈÚ Ï„ÂÓÏ
˜„ˆ ÔÂÎ˙˘ ‰¯ËÓÎ ÔÎ˙Ó‰
‰Èχ Û‡˘Ï Íȯˆ
123
