וקבוצות, אשר רואים בצורת חיים זו הזדמנות
ליצור עודפים לטובתם ולטובת הכלל. עודפים
אלו יכולים להיות עודפי אמצעי קיום )מזון, כסף,
תרבות( או עודפי זמן לפנאי. למרות
שצורת החיים העירונית אינה זרה
לאדם, אימוץ המודל העירוני הוא
תופעה שאנו, בעידן הנוכחי, כך
נדמה, נמצאים בעיצומה, והדבר
מתרחש בקצב מהיר ביותר. כך
למשל, אם בראשית שנות השמונים,
התגוררו רק כ-%93 ביישובים עירו
–
ניים, הרי שלפני כשבע שנים התגור
–
רו כבר למעלה ממחצית תושבי כדור
הארץ ביישובים עירוניים והתחזית
צופה כי שיעור זה יגדל לכדי %86 )על-פי נתוני
ארגון האומות המאוחדות(.
בשל השינויים הדרמטיים הללו קשה להגדיר
עיר, עיור ועירוניות. בצורה פשטנית נוכל להג
–
דיר עיר כצורת יישוב צפופה, המאפשרת קשרים
רבים ומיידיים בין הבאים בה. עיור יוגדר כסך
התהליכים היוצרים את צמיחתן של הערים, הן
מבחינת מספרן והן מבחינת גודלן, ועירוניות
כסגנון חיים המתקיים בערים. אלא שגם שלוש
ההגדרות האינטואיטיביות הללו נתונות לשינוי
–
ים. מתברר שהערים, למרות תחושת היציבות
שהן משרות, משתנות, צומחות ודועכות, וכל זאת
בתהליכים המתרחשים כל העת.
זאת ועוד, הערים, בהיותן זירות התרחשויות
אנושיות, מושפעות באופן ישיר משינויים המתק
–
יימים בחברה האנושית. אלו שינויים המתרחשים
כיום בצורה מואצת כתוצאה משלל מהפכות
שיוצרות חידושים טכנולוגיים, שמאפשרים קיום
חיים עירוניים ומשנים אותם בו-זמנית. כך לדוג
–
מה המצאת הרכב והמעלית, שהיו בשעתם בעלי
השפעות מרחיקות לכת על בניית הערים, תכנונן
ועיצוב אורח החיים העירוני. המצאתן וזמינותן
של מצלמות במעגלים סגורים, טכנולוגיות הטל
–
פונים הניידים והחכמים ועוד, מעצבות אף הן
בשנים האחרונות את הערים ואת החיים העירוני
–
ים, זאת למרות שקשה למתבוננים לאבחן מה
כיוון ההשפעה ומהי עוצמתה.
מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות שבה
שיעור העיור הוא מהגבוהים בעולם, ועומד על
%19. מרביתנו, "עושים" ערים בעצם חיינו בהן,
במפגשים אותם אנו עורכים, בנסיעות ובהליכות
אותם אנו מבצעים, בשימוש )או באי-השימוש(
במרחבים הציבוריים ועוד. ההבנה כי לכל אחד
המתגורר בעיר יש אחריות והשפעה על מה
שמכונה עיר היא מרכזית ביכולת להבין את צורת
היישוב, או המכונה האנושית, או המצע הטבעי
של חיי האדם והאנושות.
גיליון זה מציע פרשנות נוספת לעיר, תוך
שילוב בין תיאורי העיר ועיון ביקורתי בה,
באמצעות הצצה בהיבטים שונים של התופעה
ששמה עיר.
ב
חרתי לפתוח את נקודות ההתבוננות השונות
על העיור, העיר והעירוניות, באמצעות בחינתם
של שני ספרים חשובים: "מותן וחייהן של ערים
אמריקאיות גדולות" מאת ג'ין ג'ייקובס )
Jacobs
Jane
( שהתפרסם לפני למעלה מחמישים שנה,
וקנה לו אחיזה כאורים ותומים של החיים העירו
–
ניים וגם היום משמש ככזה. הספר השני הוא
"ניצחון העיר" מאת אדוארד גלייזר, שיצא לאור
לפני שנתיים וקבע באופן גורף כי העיר והחיים
העירוניים הם העדפתו וברירתו של המין האנושי.
הוא אף הדגים כיצד היטיבה העיר עם האנושות.
את עבודתה על הספר שראה אור בשנת 1691,
החלה ג'ייקובס שלוש שנים קודם לכן, כשאספה
חומר לספר בנושא תכנון העיר, המרכיבים הטו
–
בים בערים הקיימות ואלו שבתכנון והמרכיבים
שיש להצטער עליהם, אלה שהם בגדר אופנה
חולפת. לדבריה, התברר לה עם הזמן שעבודתה
נעשית יותר ויותר מורכבת והספר התרחב מעבר
לכוונותיה הראשונות. כאמור, בעשורים שחלפו
מאז עבודתה משמשת לא רק ציון דרך בהתפת
–
חות החשיבה על החיים העירוניים, אלא שעד
5
˙˘ÂÁ˙ ˙¯ÓÏ ¨Ìȯډ
¨˙¯˘Ó Ô‰˘ ˙·Ȉȉ
˙ÂÁÓˆ ¨˙Â˙˘Ó
˙‡Ê ÏΠ¨˙ÂÎÚ„Â
ÌÈ˘Á¯˙Ó‰ ÌÈÎÈω˙·
˙Ú‰ ÏÎ
