פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 14

ובאמנות ככלי ליצירת זהות מקומית. ניסיונות
ה"מיתוג" של ערים, באמצעות מרכיבים של
תרבות ואמנות, הפכו לדבר שכיח. לעיתים המי –
תוג נותר חלול ולא מצליח לחלחל אל התושבים
ולהיות נוכח באופן יומיומי בחייהם. ראב"ד
מציעה תבנית מחשבתית ומעשית כיצד להפוך
את המרכיבים הללו לנחלתם של התושבים יותר
מאשר לנחלתו של תהליך המיתוג.
סימנים חיצוניים בונים
וממתגים את העיר וגם את
שכונותיה השונות. ערן צין
קושר את הראווה הפוסט מודר –
ניסטית עם ייצור המרחב בתל-
אביבי, כחלק מערי עולם.
מיתוג עיר ואזורים בה עושה
שימוש בבניית תודעה אשר
ממתגת את המשתמשים בחל –
קים מורמים מעם, תרתי משמע, במגדלי מגורים
המתאימים ותפורים למעמד שלו זקוקה העיר -
בני המעמד היצירתי.
היחסים הסימביוטיים הללו בין העיר הרצויה
לבין האנשים אשר להם היא זקוקה מתוארים
במאמרו של צין, תוך הבלטתם של הייצוגים
השונים שנעשים ותוצאתם הסופית לעיצוב ושי –
נוי המרחב העירוני והאחדתו עם ערי עולם. ייתכן
והאחדה גלובלית זו והחזות הנוצצת שלה מספ –
קים את התחושה כי אנו נמצאים בתקופה בה ניתן
להכריז על ניצחונה של העיר.
אשר על כן, חותמים את הגיליון מאמרים אשר
מבקרים את התהליכים העירוניים ומאתגרים
שאלות של צדק, החלת הזכויות והנאה מהפירות
העירוניים לכל אוכלוסייתה. ראוי בשלב זה
לסדוק את הזחיחות שעלולה לנבוע מההכרזה
המוקדמת מדי בדבר ניצחונה של העיר. מאמרם
של אורן יפתחאל וארז צפדיה מציג בצורה
ביקורתית את קיומם של המרחבים האפורים,
אותם מרחבים שבהם מרוכזים האנשים אשר
מסיבות שונות מודרים ומורחקים מהעיר, שאליה
הם סמוכים. הכותבים בוחנים שלושה מקרי מבחן
הקיימים בישראל ומדגימים כיצד אלו קשורים
לבעיות אוניברסליות המצויות בערים כיום ואת
גלגולן וטיאוטן לשוליים מצד אלו שחפצים
בהצגת הצדדים המנצחים והבוהקים של העיר.
מרחבים אפורים אלו, גורסים יפתחאל וצפדיה
ראויים לעמוד בחזית, לנגד עיני פרנסי העיר
ומתכנניה, כיוון שדחיקתם לשוליים מהווה סכנה
לקיומן של הערים בשנים הקרובות.
העיר היא מרחב צפוף שבו נוצרת תחרות אנו –
שית על העודפים שהציפוף העירוני מאפשר.
תחרות זו יצרה את הקריאה לאפשר חלק מהעיר
לכל המתגוררים בה. באמצעות דיון במושג "הז –
כות לעיר" אותו פתח לפברה, מדגימה בתיה רודד
את התמודדותם של תושבי ערד נוכח כרסומה של
הזכות לעיר עבורם. הזכות החסרה נגרמת בשל
היותה של ערד עיר ספר פריפריאלית, הנתונה
בתוך מגמות גלובאליות ומדיניות ממשלתית
ניאו-ליבראלית. שלושה כוחות אלו גורעים מהז –
כות לעיר של כל תושבי ערד. האפשרות היחידה,
כך נדמה, להשיב את הזכות לעיר לתושבי ערד
היא התארגנות של החברה האזרחית. רודד
מביאה ארבעה מקרי מבחן במאבק לשם החזרתה
של העיר לתושביה.
12
„ÂÁÈÈ ˘È ¯ÈÚ ÏÎÏ
˙È¯ÈÚ ˘Ù ¨‰Ï˘Ó
ÌȯÂÓ‡ Â‡Â ¨˙„¯Ù
‰¯Â˙‰ ˙‡ ‡ÂˆÓÏ
˙‡ ÁÚÙÏ ÂÏ ¯ÂÊÚ˙˘
¯ÈÚ· ˙ÓÈȘ˘ ˙ÂÈ¯ÈÚ‰