בי והוגן, ששם את כולם על המפה, אינה נכונה".
תפיסת התקשורת כשלוחה של הממסד, המג
–
ויסת לנהוג על-פי כללי המשחק של הרוב,
מהווה כנראה קו אדום עבור ערביי ישראל. הסי
–
קור התקשורתי של הריסת בתים, המציג את
הערבים כמפרי חוק, השואפים להשתלט על
אדמות המדינה, מושפע מגורמים חוץ-תקשור
–
תיים דוגמת הממסד. כך למשל נאמר: "התקשו
–
רת היא שלוחה של הממסד. זה מתחיל בדרך
שבה הערבים מסוקרים"; "אין ספק שהשב"ס
והממסד הם שעומדים מאחורי התקשורת בסיקור
האומלל של הערבים. הם שמכתיבים לו וגם צריך
לזכור בהקשר הזה שהתקשורת באה עם זה
ומנסה להוביל נגד הערבים".
לסיכום, המרואיינים חשים שהסיקור התקשור
–
תי מוכתב מלמעלה ולפיכך עוצמתה של התקשו
–
רת הישראלית מוטלת בספק.
היא אינה דוגלת בעיקרון של
חופש העיתונות ואינה מרגישה
מחויבת להבליט את הפלורליזם
החברתי, התרבותי, הדתי והל
–
אומי, ולכן קבוצות המיעוט לא
זוכות לייצוג הולם ושוויוני.
¯Â„È˘‰ ˙¢¯· ˙ÂÓ¯ÂÙ¯
בניגוד לתימות הקודמות, הרפורמות ברשות
השידור מצביעות על שינוי והמרואיינים מביעים
בהן אמון ואף קוראים להעמקתן. מדובר הן
בהרכב אנשי התקשורת הערבים הלוקחים חלק
בתקשורת הישראלית על מנת לייצג את הערבים
בצורה נאותה, בחקיקה, בשילוב אישים מתונים
מהחברה הערבית, היכולים לתרום תרומה משמ
–
עותית לשינוי התמונה העגומה והמפלה של
הערבים בתקשורת הישראלית.
"צריך להיות חוק אשר יחייב את התקשורת
לתת זמן מסך לתוכניות בערבית בהתמדה, וכן
שילוב עיתונאים מהמגזר"; "יש מקום לתת במה
לאנשים אחרים מהמגזר, על מנת לתת ממד
פרשני והסברת העמדה של הערבים"; "צריך
להוביל שינוי מצד המדינה, שישים דגש על התר
–
בות, החברה, השוויון בין הערבים והיהודים,
חוגים של דו-קיום וגם סיקור נושאים חדשים,
שישפרו את הייצוג של המיעוט הערבי במדינה".
דווקא ריבוי הערוצים בטלוויזיה והפצתו של
עיתון יומי חדש )ישראל היום( הובילו, לתפיסתם
של המרואיינים, לייצוג שלילי יותר. האתגר, לפי
דברי המרואיינים, הוא אפוא לא להוסיף ערוצים
מסחריים אלא לערוך שינוי בתכנים, להתייחס
לנושאים חברתיים וכלכליים ולחזק אנשי תקשו
–
רת מהמגזר הערבי, במטרה לשנות את מפת היי
–
צוג השלילית של ערביי ישראל.
שילובם של עיתונאים ערבים, ולו באופן
חלקי, יתרום רבות להבנת הבעיות שאיתן
מתמודדת החברה הערבית הישראלית. "עיתונ
–
אים מהחברה הערבית יביאו שינוי כי הם, ורק
הם, מבינים ומתמצאים בבעיות שקורות בתוך
האוכלוסייה הערבית".
המרואיינים גם סבורים שסיקור הבעיות במגזר
הערבי עשוי להביא לשינוי ביחס לערבים. לדוג
–
מא, סיקור החיים משותפים בנווה שלום עשוי
להציג את הערבים בישראל בצורה חיובית יותר,
לעודד את המתונים ולדחוק את הקיצונים. "יש
צורך בהקדשת זמן לחקר הבעיות של הערבים,
עידוד האגף המתון בחברה הערבית, אם כי אני
מודע שזה עלול לפגוע בצופים היהודים".
לסיכום, המרואיינים סבורים ששיפור התדמית
של המגזר הערבי בתקשורת הישראלית יכול
להיעשות באמצעות חשיפת הבעיות והקשיים
עמם הוא מתמודד, וכן לדחוק דעות קדומות
ולעודד את המתונים בחברה הערבית. המרואיי
–
נים תולים תקווה ברפורמה של רשות השידור
ובאימוץ מדיניות אחרת, המבטיחה להם ייצוג
שוויוני והולם בתקשורת..
˙˜ÒÓ ÔÂÈ„
המחקר עוסק באופן ההתקבלות של ייצוגים
תקשורתיים של האוכלוסייה הערבית בקרב צעי
–
רים ערבים, בהסתמך על החוק המחייב את
אמצעי התקשורת הישראלית לייצוג שוויוני
והולם של קבוצות מיעוט )כספי 1002(.
בדומה למחקרים קודמים, ממצאי המחקר
הנוכחי מצביעים על כך שבעיני הצעירים הער
–
בים יש הבדלי ייצוג מפליגים בין הערבים ליהו
–
דים במרחב התקשורתי )פירסט,1002; לאור ואח
–
רים, 6002(. אמצעי התקשורת מציגים את בני
המיעוט כגנבים, פושעים ומפירי חוק, כמאיימים
על קבוצות הרוב ועל ביטחון המדינה. במילים
אחרות, נקודת ההשקפה הרווחת בקרב הצעירים
הערבים מצביעה על אפליה מצד התקשורת היש
–
ראלית בייצוג המיעוט הערבי בישראל.
ÂÏ˘ ÌÈ΢Á‰ ¯Â˜ÈÒ ¨È˙Ú„Ï¢
‚ˆÈÈÏ ÏÏΠÏÏÎ ÔÓÈ‰Ó Âȇ
˜¯ ¨Ï‡¯˘È· ÌÈ·¯Ú‰
‰Î¯·Â È·ÈË ˙‡ ÌȇȷÓ
¢ÌȘÚˆ˘
100
