בעוד שמחקרים קודמים הצביעו על ייצוג
שלילי של המיעוט הערבי בתקשורת הישראלית
)בר-לב, 7002( ועל דיווח מינימלי בעיתונות
ובשידורי הרדיו )לאור ואחרים, 4002(, בחנו
במחקר זה כיצד הערבים תופסים את ייצוגם
בתקשורת. בדומה למחקרים הנזכרים, מצאנו
שערביי ישראל רואים את ייצוגם כשלילי. במקרה
הטוב, הם מוצגים כ"מפירי חוק ופורעים", ובמק
–
רה הרע, כ"גיס חמישי". ההתייחסות במונחים של
"טוב" ו"רע" מופנית גם אל מנהיגי הציבור
הערבי בישראל, המואשמים בין היתר כאויבים
הקוראים תיגר על ביטחונה של מדינת ישראל
ומעודדים התקוממות.
מהראיונות נראה שהדרתו של המיעוט הערבי
בישראל קשורה לשיעור הייצוג המועט שלו
בתקשורת. ממצאים אלה דומים לאלה של אברהם
ופירסט )1002(, לפיהם ייצוג הערבים בתקשורת
הישראלית הוא שלילי ושולי. הוא אינו נמצא
במרכז החדשות או בתוכניות האקטואליה. כל
אלה הובילו את הציבור הערבי לדפוסי צריכה
חדשים )לדוגמא, צפייה בחדשות של רשת
אלג'זירה( בהם השפה, התרבות והערכים שונים
מאלה של התקשורת הישראלית )גמאל, 6002(.
ועם זאת, הצעירים הערבים עדיין סבורים
שהייצוג השלילי שלהם עשוי להשתנות באמצ
–
עות שילוב עיתונאים ערבים, סיקור הקשיים
הכלכליים, העוני והתעלמות הממסד, וכן
באמצעות מתן אפשרות ביטוי למובילי דעת
קהל מתונים בחברה הערבית. כפי שעולה מספ
–
רות המחקר, ייצוגם של הערבים בקולנוע
מסתמך על סטריאוטיפ מיושן ומכוער, רווי
בהקשרים של גניבה, שוחד, פשע ועוני )לאור
ואחרים, 4002(. ייצוגם השלילי של הערבים
בתקשורת ובקולנוע הישראלים משפיע בקבלת
החלטות מכריעות, כגון: קבלה לעבודה, נכונות
להשקיע ביישובים של בני מיעוטים והקצאת
משאבים )אברהם, 1002(.
101
