המרואיינים ציינו כי סיקור המיעוט הערבי
בישראל מתמקד בפשיעה, במעשי שוחד ובאלי
–
מות. הייצוג במהדורות החדשות בישראל -
הערוץ הממלכתי )ערוץ 1( והערוץ המסחרי
)חדשות ערוץ 2 וערוץ 01( דל ואינו בולט.
במילים אחרות, פעילותו של הערוץ הנוסף
)כחלק מריבוי הערוצים בישראל( לא שינתה
לדעתם את ההתייחסות השלילית כלפי הערבים,
לא בתוכן ולא במידה.
ציטוטים לדוגמה בהקשר זה: "הייצוג הוא
בהיבטים של פשיעה, אלימות ושוחד"; "בחד
–
שות ערוץ 2 אין כמעט התייחסות לערבים
בחודש האחרון".
המרואיינים הצביעו גם על כך שהסיקור
באמצעי התקשורת הישראלית שונה מסקטור
לסקטור. בקרב ערבי ישראל יש מי שדוגלים בחיי
שותפות ובשילוב ב"חברת הרוב" הישראלית.
לכאורה, הבדואים מגויסים לצבא בניגוד לערביי
ישראל הצפוניים, שלא משרתים
בצבא. ההבחנה בין אום אל-
פחם הלאומנית לבין הבדואים
בנגב ברורה מאליה. ולמרות
זאת, התקשורת אינה מבחינה
בין ה"טוב" ל"רע". מהראיונות
עולה כי יש תחושה בקרב צעי
–
רים ערבים שהמדינה אינה
מעודדת מתונים בקרב המיעוט הערבי למען
השתלבות בחיי החברה הישראלית.
מנקודת ראייתם של המרואיינים, אמצעי התק
–
שורת בישראל מגויסים בשם אינטרסים נסתרים,
התקשורת מעוותת את המציאות החברתית של
ערביי ישראל באופן סטריאוטיפי ונותנת להם
ייצוג מינימלי, שאינו כולל התייחסות לנושאים
כמו תרבות, מוזיקה וספרות. לדוגמא: "לא רואים
תרבות, מוזיקה, בכתבות על הערבים, למרות
שאנו רבע מהמדינה".
ציטוטים בהקשר לכך: "כך למשל בתוכניות
האקטואליה, הייצוג של הערבים בלתי נסבל. אנו
רואים דימויים של מהומות אוקטובר, גניבה,
פשע, הברחת סמים ונשים וכן כמתפרעים".
אירועי אוקטובר 0002 חיזקו אצל הערבים את
השנאה כלפי מוסדות המדינה בכלל, והשמאל
הישראלי ששלט אז בפרט. המרואיינים ציינו
שסיקור אירועי אוקטובר 0002 היה חד-צדדי
והציג את הערבים כמתפרעים ומפרי חוק.
המרואיינים נוטים לחשוב שהתקשורת הישרא
–
לית, כמו ממשלות ישראל לדורותיהן, נוטה
להעדפת הדרוזים על כלל הערבים במדינה, הן
באמצעות קבלה לעבודה, ייצוג בכלכלה הישרא
–
לית, קידום בדרגות צבאיות, ועם זאת ייצוג
הדרוזים עדיין זעום.
מנהיגי הציבור הערבי בישראל מוצגים כ"גיס
חמישי" ובתוכניות אקטואליה ובחדשות אין
להם כמעט ייצוג. חברי הכנסת הערבים זוכים
לסיקור תקשורתי בעיקר כאשר הם מדברים
בזכות מדינות ערב.
בהקשר לכך היו שאמרו: "לדעתי, סיקור
הח"כים שלנו אינו מהימן כלל וכלל לייצוג הער
–
בים בישראל, מביאים רק את טיבי וברכה שצוע
–
קים"; "ההצגות הללו מעל למסך ניתן לראות שהן
מיועדות לתקשורת כדי לעורר עניין"
ההתעלמות קיימת גם בתחומים שאינם קשורים
בהכרח לפוליטיקה, למשל בספורט. גם כאן ניתן
סיקור מינימלי לקבוצות ספורט מהמגזר הערבי,
וניכרת התעלמות מהתבטאויות גזעניות במגרשי
הספורט בכלל, ובמשחקי הכדורגל בין בני סכנין
לבית"ר ירושלים בפרט.
ציטוטים בקשר לכך של מרואיינים: "בתוכניות
הספורט, כמו למשל ברשת ב', מדברים על אנג
–
ליה, ספרד, איטליה ואפילו על הגרמנים, ומן
הסתם, סכנין לא שם. אפילו כאשר תשחק מול
קבוצות הצמרת, היא אינה זוכה לתגובות וליחס.
היא מקבלת אותו רק כאשר היא פוגשת את
קבוצת בית"ר ירושלים, בגלל שזה משחק טעון".
לסיכום, לדברי המרואיינים, במקום שהתקשו
–
רת תהווה כלי לגישור על הפערים בין ערבים
ליהודים, היא מבליטה את החלקים השליליים
בחברה הערבית ומציגה את חבריה כמפרי חוק,
אויבים וגנבים.
‰ÈÊÈÂÂÏˉ χ¯˘È Ϙ
ÌÈÂ˙ ˙È·¯Ú‰ ‰Ù˘·
‰È„Ó‰ Ï˘ ‰¯˜·Ï
ÌÚ ‰ÏÂÚÙ ÌÈÙ˙˘ÓÂ
Ȅ‰ȉ ÈËÈÏÂÙ‰ „ÒÓÓ‰
95
