תקוות האמיש לביטחון ולחופש הדת אכן
התממשה בארה"ב. מאז בואם )7271( לא הוצא
אמיש אחד להורג, ואיש מהם לא סבל מעינויים.
אמנם היו קונפליקטים בינם לבין רשויות המדי
–
נות השונות, וגם עם הממשל הפדרלי, כולל
מעצרים, אך בהשוואה לזיכרון הטראומטי מאי
–
רופה, ארה"ב )ומאוחר יותר גם קנדה( הן אכן
''ארץ החופש" )5(.
לאמיש כמה עקרונות יסוד חשובים
וסדר
חיים כנסייתי-דתי )
Ordnung
( המכתיב קוד
התנהגות ברור ונוקשה. כאנאבפטיסטים, בדומה
למנוניטים ולהוטריטים, הם דורשים מאנשים
להצטרף לקהילייה הדתית בגיל מבוגר; דוחים
מכל וכל הטבלת ילדים לדת )בפטיזם(, ומכאן
מקור השם אנאבפטיסטים. לדידם, רק בגיל 81
אדם יכול לשקול אם הוא רוצה ומוכן להשתייך
לנצרות. בגילאי 61-81 רשאי
נער של האמיש להתלבט,
"לקפוץ ממקום למקום"
)
rumspringa
(, כהגדרתם, אך
בגיל 81 עליו לקבל החלטה.
ההחלטה )שרובם המכריע אכן
מקבל( היא להשתייך לקהי
–
לייה, לקבל את "הסדר",
לקיים את המצוות ולנהל אורח חיים בהתאם )6(.
ההצטרפות והחברות בכנסייה חייבות להיות
רצוניות, אך בתוך הקהילייה אין מקום לבירור
מה אדם מקבל או דוחה מ"הסדר".
בכמה נושאי מפתח גישת האמיש שונה מאוד
מגישת הזרם המרכזי בתרבות הדתית האמריק
–
אית. בעוד שבגישה הדומיננטית האמריקאית דתו
של אדם היא עניין אישי, אצל האמיש הדת היא
עניין קולקטיבי. ההצטרפות לקהילייה היא
בהתאם לגישה האנאבפטיסטית האישית, אך
האמונה היא קהילתית והישרדות הקהילייה
חשובה יותר מחירות הפרט. העיקרון שהפרט
והפרטי הם פחות חשובים מתמצה בנוסחת
האמיש:
last
Yourself
second,
Others
first,
Jesus
= Joy
(7) .
בעוד הדת היא עניין וולונטרי לכל אמריקאי,
עבור האמיש קיום מצוות הדת בקהילתם נכפה
על ידי הקהילה. חבר קהילה שסרח יצטרך לעזוב
את הקהילה, והדבר ייכפה עליו במעין תהליך
אקסקומוניקציה. לא רק שהוא לא יוכל להישאר
בקהילה, אלא שיחול עליו אותו חרם שהיה כה
חשוב בייסוד האמיש: לא יקוים איתו מגע ולא
ייעשו איתו עסקים, שהרי נאמר "בערו את הישן
למען תהיו עדה חדשה" )8(. עם זאת, הוא יכול
להתחרט, לקבל עליו את עקרונות "הסדר" ולח
–
זור לקהילה.
בעוד הזרמים הנוצריים המרכזיים באמריקה הם
אוניברסליים ופתוחים לכל, דת האמיש היא דת
של קהילייה אתנית, פרטיקולרית וסגורה, שמוות
–
רת על כל פעולות מיסיון ועל פתיחות לעולם.
עיקרון האי-אלימות הוא מרכזי באמונתם של
האמיש. "הסדר" הוא של שלום, אהבה, שוויון
ואחדות. כל שימוש בכוח ובאלימות, הן במסגרת
המדינה )שירות צבאי, השתתפות במלחמה, עונש
מוות( והן במישור האישי, פסול, גם אם מדובר
בהגנה עצמית. איש אמיש לעולם לא יתגונן בכוח
גם אם יותקף. כשקהילותיהם נרדפו באירופה,
הייתה "הגנתם" היחידה נדידה למקום טוב יותר.
האמיש מצווים במצוות ישו: לאהוב את האויב
ולא לענות לו כגמולו. ההומניזם שלהם חייב
אותם, עוד בראשית התיישבותם בפנסילבניה,
לשלול מכל וכל את האפשרות להיות בעלי
עבדים )העבדות בוטלה בפנסילבניה ב-0871(.
האמיש הם אכן קבוצה דתית אתנו-תרבותית,
והם רואים את עצמם ככאלה. כל האחרים בחברה
האמריקאית הם בעיניהם ''האנגלים" )
English
The
(. שפתם הביתית היא ניב גרמני )
Dutch
Pennsylvania
(, בעוד שפת התפילה והליטורגיה
ȯËÂÏ ÔÈÈÚ ‡È‰ ˙„‰ „ÂÚ·
˘ÈÓ‡‰ ¯Â·Ú ¨È‡˜È¯Ó‡ ÏÎÏ
Ì˙Ïȉ˜· ˙„‰ ˙ÂÂˆÓ ÌÂȘ
‰Ïȉ˜‰ È„È ÏÚ ‰ÙÎ
85