לרוב, משימת החקר הראשונה בחייו של התל
–
מיד היא "עבודת שורשים". התלמידים הצעירים,
בדרך כלל בכיתה ז', אוספים מידע, בעזרת בני
משפחתם, ועורכים אותו כסיפור. העבודה כוללת
ראיונות אישיים, תמונות ומסמכים משפחתיים.
בהמשך חטיבת ביניים מוטמעים נושאי מחקר
ולמידת חקר, אם כי בהיקף מצומצם על פי רוב,
כשהדבר תלוי במעורבותו ובמודעותו של המורה
המלווה. בחלק לא קטן מהמקצועות בחטיבה
העליונה מוגדרת עבודת המחקר כיחידת לימוד:
הביו-מחקרון, הגיאוטופ, היחידה במדעי החברה
ועוד. התלמידים זוכים להתנסות במחקר שמגיע
לעתים לרמות מדעיות גבוהות. עבודת הגמר היא
החוויה המחקרית המורכבת, האיכותית וגם הרל
–
וונטית ביותר שהתלמיד עובר בבית הספר.
כאמור, כתיבת עבודת הגמר אינה חובה, אלא
רשות. במרבית התיכונים הצוות הפדגוגי ממליץ
רק לתלמידים המצטיינים לגשת למשימה, כחלק
מהמסלול לתעודת בגרות מלאה;
זאת, בהנחה שתלמידים בינוניים
וחלשים יתקשו לעמוד בדרישות
הכרוכות בתהליך. בחלק מבתי
הספר כלל אין מעודדים את
התלמידים לגשת לתחום זה. רק
בכעשרה בתי ספר בישראל
שיעור התלמידים הכותבים
עבודות גמר עולה על 02 אחוז.
בין הבולטים שבהם אפשר לציין את בי"ס עינות
ירדן בעמיר, בי"ס מעלה שחרות ביטבתה ובי"ס
מנור בכברי.
"עם סיום כתיבת עבודת הגמר אני חשה הקלה
רבה, אך יחד עם זה אני שמחה שהיתה לי האפש
–
רות לחקור לעומק נושא אותו אני בחרתי ושהוא
רלוונטי לחיים באזור. אני חשה סיפוק רב על כך
שהצלחתי לכתוב עבודה איכותית עם היבט
חדשני" )אפרת מנחם, "שינויים במפלס הים
במפרץ אילת ועקבה עבר, הווה ועתיד", תש"ע(
ÌÈÈÚ„Ó ÌÈ˯„ËÒ· „ÂÓÚÏ
אפשר לחלק את תהליך כתיבתה של עבודת
החקר לארבעה מרכיבים עיקריים: הבחירה, ההכ
–
נה, הלימוד המעמיק והשלב המסכם.
הבחירה: יש צורך בבחירת נושא עבודה שיהיה
מעניין ורלוונטי, נושא שיעורר את התלמיד
להשקיע מעצמו. בחירת הנושא והמנחה היא
תהליך האורך מספר שבועות, והוא כולל לימוד
מקדים ושיחה לעומק עם המורה המלווה את
התחום בבית הספר. לאחר ההחלטה על הכיוון
המתאים נבחר מנחה העבודה. רוב המנחים מגי
–
עים מהתחום האקדמי, ורק מקצתם הם מורים.
איתור מנחה העבודה כרוך לרוב במאמץ מייגע,
מאחר שרק מעטים מהמנחים הפוטנציאליים
מוכנים לקחת על עצמם את המשימה. לאחר
הגדרת הנושא מתקבלת החלטה משותפת לתל
–
מיד ולמנחה שאכן הולכים במסלול הארוך והתו
–
בעני. במרבית המקרים בית הספר אינו שותף
פעיל לתהליך חיבורה של העבודה - אלא רק
תומך בתלמיד ומעודד עמידה בלוחות הזמנים
שנקבעו על ידי משרד החינוך.
ההכנה למחקר: שלב זה כולל את רכישת המיו
–
מנויות הנדרשות לביצוע המחקר, בהתאם לנושא
העבודה, במדעי החברה, הרוח והטבע. כגון,
שימוש בכלים מתאימים במחשב, ראיון אישי
ועוד. כמו כן, יש צורך בהכרת הרקע התיאורטי,
מה ידוע עד היום בנושא ומה יכול התלמיד לחדש
ולהוסיף. לאחר מכן מגדירים את מטרות המחקר
ושיטותיו. בסיום חלק זה נכתבים ראשי הפרקים
למחקר, אותם אפשר לדמות למשפך: פרקי
המבוא נמצאים בראש המשפך, לאחר מכן עוב
–
רות התוצאות לאורך הצינור, ובקצהו "נשפכות"
המסקנות הראשונות וגם מסקנות-העל.
הלימוד המעמיק: חלק זה כולל בעיקרו איסוף
נתונים והבניית ידע, בהתאם למטרות ולשיטות
שהוגדרו. בעבודה במדעי הטבע יתרחש שלב זה
במעבדה או בשטח. במדעי החברה יתבצע איסוף
הנתונים לרוב על ידי ראיונות והעברת שאלונים.
במדעי הרוח עיקר הלימוד המעמיק נעשה על ידי
קריאת טקסטים מתאימים. בכל התחומים יש
‰ÈÂÂÁ‰ ‡È‰ ¯Ó‚‰ ˙„·Ú
¨˙·Î¯ÂÓ‰ ˙ȯ˜ÁÓ‰
˙ÈËÂÂϯ‰ Ì‚Â ˙È˙ÂÎȇ‰
¯·ÂÚ „ÈÓÏ˙‰˘ ¯˙ÂÈ·
¯ÙÒ‰ ˙È··
78
