הינה בהתהוות ומכילה גם טעויות ואי דיוקים,
וניתן למצוא בה כתיבה שאינה מספקת וחסרים
בה ציטוטים )איירס, 1102; אלון ובר-אילן, 2102;
חייט, 9002; יערי, ברוכסון-ארביב ובר-אילן,
2102; לינק 7002; רביד, 7002; שנר, 0102(.
˙Î¯Ú‰Ï ÌÈÏÎ Ô˙Ó ڄÈÓ ˙ÂÈȯ‡
˯Ëȇ‰Ó Ú„ÈÓ
אחד התפקידים החשובים של
מערכת החינוך ובית הספר הוא
לעודד את התלמיד לחשוב, להיות
עצמאי, ללמוד ולחקור מתוך עניין
אישי ורצון, להיות בעל חוש ביקו
–
רת הכשיר להבדיל בין ידע אמין
ומהימן לבין ידע כוזב, ולא רק
צרכן פסיבי. תלמיד שבבוא העת
יוכל לקחת חלק בעיצוב החברה בה
יתפקד. יתרה מזאת, מערכת החי
–
נוך אמורה להכשיר את תלמידיה
לתפקד בחברת המידע ולהקנות להם לשם כך
מיומנויות של איתור וחיפוש מידע איכותי ומהי
–
מן ולהישמר מהסכנות הטמונות במידע כוזב
המציף אותנו מכל עבר )אנזנברג ויצחקי, 6002;
אפק, 6002; יפתח-אל, 6991; שהם, 3991(.
תחום זה של חיפוש מידע ועיבודו נקרא "מי
–
דענות" או "אוריינות מידע", ובו התלמידים לומ
–
דים כיצד להשתמש במידע באופן מושכל על
סוגיו וייצוגיו השונים. כיום, יכולתו של אדם
להשתמש במידענות כדי ליצור ולגבש בעצמו,
את הידע הנחוץ לו, חשובה לא פחות, ואולי אף
יותר, מצבירת ידע ערוך ומוכן )לינק, 4002;
ספקטור-לוי וגרנות-גילת, 2102(.
מרבית המורים אינם יודעים להעריך כיאות את
פריטי המידע או לבדוק את אמינות המידע
ברשת, וכפועל יוצא אינם מלמדים את תלמידיהם
כיצד לבצע הערכת מידע. יתרה מכך, בבתי הספר
אין הוראה מסודרת לנושא הערכת טיב מידע
בכלל, וטיב מידע שמקורו ברשת האינטרנט
בפרט )אלון ובר-אילן, 2102(.
מכאן, שעל מערכת החינוך של המאה ה-12
ועל המורים מוטל התפקיד החשוב והקריטי של
הכנסת תוכניות לימוד הכוללות בין השאר שיעו
–
רים אשר יעסקו בכישורי אוריינות מידע, חשיבה
יצירתית, סקרנות אינטלקטואלית, חשיבה ביקור
–
תית, פתרון בעיות, קבלת החלטות והבנה טכנו
–
לוגית. בנוסף, על מערכת החינוך להיעזר בספר
–
ני בית הספר, שהנם מומחים לחיפוש מידע ברשת
ומכירים מגוון רב של מאגרי מידע איכותיים
לשימוש. הם בוודאי יוכלו לתרום מניסיונם
העשיר ולהדריך הן את המורים והן את התלמי
–
דים להשתמש בכלים אלה באופן מושכל שיענה
על צורכי הלמידה שלהם. במילים אחרות, יעניקו
להם מיומנויות של חיפוש מידע, ארגונו, עיבודו
וניתוחו, והפעלת שיקול דעת בבחירת מקורות
מידע רלוונטיים. כמו כן, הספרנים יכולים לסייע
להם גם לתמרן בין שלל המידע, סוגיו וייצוגיו,
תוך מתן כלים שיסייעו להם לנווט בהצלחה
בעידן של "פיצוץ מידע" ולקבוע איזה מידע הוא
איכותי ואיכותו של איזה מידע היא ירודה )אלון
ובר-אילן, 2102; גולדנברג, 3102; לינק, 4002;
ספקטור-לוי וגרנות-גילת, 2102; שנר, 0102(.
על מנת לסייע לנו בפתרון השאלה כיצד ניתן
להעריך את המידע בויקיפדיה, מציעות לנו יערי,
ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2102 מודל הכולל
שבעה קריטריונים לעמוד על איכות הערכים
באנציקלופדיה זו. )רוב הקריטריונים המוצעים
במודל מושתתים על מדדים שמשמשים להערכת
אנציקלופדיה מסורתית, כגון: כתוב היטב, מדויק,
ניטרלי ומספק, וחלקם גובשו עקב האופי הייחו
–
די של ויקיפדיה. לדוגמא: חופשי, שיתופי, מהימן
ויציב( )יערי, ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2102(.
ערך בעל מידע איכותי בויקיפדיה הוא בעל ערך
כאשר הוא:
1. חופשי, שיתופי ומהימן - השומר על צביונה
של ויקיפדיה.
2. כתוב בצורה טובה - ערך בעל פתיח מוגדר
וברור, הניתן להבנה על ידי כל אדם, מאורגן
באמצעות כותרות וכותרות משנה ונכון מבחינה
תחבירית ודקדוקית.
3. מספק - ערך הכולל סקירה מקיפה על הנו
–
שא, תוך שמירה על אורך ראוי וקישורים רלוונ
–
טיים לערכים נוספים.
74
Ì„‡ Ï˘ Â˙ÏÂÎÈ ¨ÌÂÈÎ
È„Î ˙ÂÚ„ÈÓ· ˘Ó˙˘‰Ï
˙‡ ¨ÂÓˆÚ· ˘·‚Ï ¯ÂˆÈÏ
‰·Â˘Á ¨ÂÏ ıÂÁ‰ ڄȉ
¨¯˙ÂÈ Û‡ Èχ ¨˙ÂÁÙ ‡Ï
ÔÎÂÓ ÍÂ¯Ú Ú„È ˙¯È·ˆÓ
