ספרים ואנציקלופדיות. לא רק כדי להרשים את
המורים, אלא משום שמקורות מידע אלה נתפסים
בעיניהם יותר אמינים, מקצועיים, מפורטים וטו
–
בים )בן-דוד- קוליקנט, 0102(.
למידה למבחנים: בספרות המקצועית עולה כי
מרבית תלמידי בתי הספר אינם משתמשים ברשת
האינטרנט לצורך למידה למבחן, מן הסיבה
הפשוטה שהם מעוניינים לבטא במבחן את "קולו
של המורה", או "לשחזר את קולו". במילים
אחרות, תלמידי בתי הספר מעוניינים לבטא
במבחן את מה שהמורה שלהם מעוניין לשמוע
)את מה שהוא לימד בכיתה( ולא קולות אחרים
אשר מקבלים ביטוי ברשת האינטרנט.
מסיבה זו, תלמידי בתי הספר מעדיפים סיכום
של תלמיד אחרי בכיתה ולא לחפש את המידע
בספרים ובאנציקלופדיות על מנת להתכונן
לבחינה, משום שאלה אינם
נתפסים כמועילים גם אם הם
אמינים ומקצועיים. יחד עם
זאת, לגבי בחינת הבגרות
התמונה שונה במקצת. מאחר
שזו אינה נכתבת על ידי המורה
של התלמידים בכיתה הספצי
–
פית, הם כן עושים שימוש
ברשת ללמידה לבחינות הבגרות )בן-דוד-
קוליקנט, 0102; שנר, 0102(.
Ï˘ÓÎ ‰È„ÙȘÈÂ
יהיה השימוש של תלמידי בתי הספר ברשת
האינטרנט באשר הוא, כאשר הם מחפשים בה
מידע הם פונים אל מנוע החיפוש "גוגל" אשר
מביא אותם ישירות אל האנציקלופדיה המקוונת
"ויקיפדיה". עובדה זו ידועה למורי בתי הספר
ואין זה מפתיע כי גם המורים עצמם משתמשים
בויקיפדיה לצרכים חינוכיים ואף פרטיים )איי
–
רס, 1102; אלון ובר-אילן, 2102; לינק, 4002;
לינק 7002(.
מיזם ויקיפדיה מגדיר את עצמו כאנציקלופדיה
מקוונת רב לשונית )למעלה מ-072 שפות( אשר
נכתבת בהתנדבות ומאפשרת גישה חופשית
לתכניה, מתוך מטרה ליצור אנציקלופדיה חופ
–
שית, ברוחה של תנועת הקוד הפתוח. קוד פתוח
)או "מערכות תוכן פתוח"( משמעותו כי תוצרי
אנציקלופדיה זו יכולים להיות מנוצלים לכל
מטרה: ניתן לשנותם, להעתיקם ולהפיצם באופן
חופשי על ידי כל החפץ בכך )חייט, 9002; יערי,
ברוכסון-ארביב ובר-אילן, 2102(.
אנציקלופדיה זו הנה חופשית בכמה מובנים:
היא חופשית לקריאה )כל אחד יכול לקרוא בה
ערך(, היא חופשית לעריכה )כל אחד יכול לערוך
בה כל ערך( והיא חופשית בשיטת הניהול שלה
)כל אחד יכול להחליט בעצמו על מטלותיו(.
הנתונים מלמדים כי מספר הערכים הקיימים בה
נושא אופי כמעט אין סופי. נכון להיום, בויקיפ
–
דיה העברית יש 040,151 ערכים, ובאנציקלופדיה
באנגלית יש למעלה מארבעה מיליון ערכים
)נתונים אלה נכונים לחודש אוקטובר, 3102(.
קצב הגידול במספר הערכים, העורכים והמשתמ
–
שים בה הוא מעריכי וגדל מיום ליום. לא מפתיע
שמאז קיומו, צבר מיזם זה תומכים נלהבים מחד,
ומתנגדים חריפים מאידך, השוללים מכל וכל את
השימוש בו הן בבתי הספר והן באוניברסיטאות.
מאחר שאנו יודעים כי תלמידים עושים שימוש
באנציקלופדיה זו, נשאלת שאלה הכרחית: כיצד
הם יכולים לסמוך על הערכים שבה? אחרי הכל
אנו נחפש בה מידע על מחלתנו, אך האם נרצה כי
הרופא שלנו יטפל בנו על סמך הערך בה?
כמו בכל מקור מידע אחר בדפוס, על מערכת
החינוך ומורי בתי הספר לצייד את תלמידיהם
בכלים להערכת מקור המידע אותו הם מוצאים
ברשת האינטרנט. כאשר תלמידים קוראים
ידיעה בעיתון או בספר, הם יודעים, כי הם למדו
זאת בבית הספר, כיצד להעריך את איכות
המידע על ידי בדיקת מקור הידיעה, סגנון
הכתיבה, סמכות הכותב והצלבה של מקור
המידע עם מקורות מידע אחרים. בהתאם לכך,
על מערכת החינוך והמורים לאמץ כלים אלה
של הערכת המידע גם למקורות המידע ברשת
בכלל, ובויקיפדיה בפרט, ולפתח בתלמידים
"אוריינות ויקי", על מנת שיהיו כשירים להעריך
את המידע ולקבוע את טיבו.
יחד עם השיח הרב בעד ונגד השימוש בויקיפ
–
דיה, עלינו לזכור כי תפקידה של ויקיפדיה, כמו
כל אנציקלופדיה אחרת, בדפוס ובפורמט דיגי
–
טאלי, הוא להוות נקודת מוצא או התחלה ללימוד
ראשוני אודות נושא מסוים, צעד אחד לפני
שמתקדמים הלאה בחיפוש מקורות מידע נוספים.
למרות העובדה כי אנציקלופדיה זו מכסה תחו
–
מים רבים באופן מעולה, עם מאות ערכים בנוש
–
אים מגוונים, אל לנו לשכוח כי אנציקלופדיה זו
72
ÈÎ ÌÈÚ„ÂÈ Â‡˘ ¯Á‡Ó
˘ÂÓÈ˘ ÌÈ˘ÂÚ ÌÈ„ÈÓÏ˙
‰Ï‡˘ ˙χ˘ ¨‰È„ÙȘÈ·
ÌÈÏÂÎÈ Ì‰ „ˆÈÎ ∫˙ÈÁ¯Î‰
ø‰·˘ ÌÈίډ ÏÚ ÍÂÓÒÏ
