פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 80

מבטיח לטיפוח אהבת הלמידה, שלצערנו אינה
שכיחה במחוזותינו.
בחלק מהמקרים, עבודתם של התלמידים היא
בעלת משמעות מדעית אמיתית ברמה אקדמית
גבוהה, היוצרת אצל הכותבים גאווה מקצועית.
כך למשל, מסכמת עמליה בורשטיין )בוגרת
תשע"ג, בי"ס מעלה שחרות( את תהליך כתיבתה
של עבודת גמר בנושא "השפעת רעיונות פמי –
ניסטיים על סיפורה של לילית": "אני רואה
במחקר שערכתי גם מצוות לימוד תורה וגם עיון.
אני מקווה כי הצלחתי לשלב בין שני העולמות
ולתת ביטוי גם להשקפה האישית שלי. עבודת
החקר היא אחד התוצרים שאני הכי גאה בהם".
לעתים בוחרים הנערה או הנער להעמיק בנושא
שיש להם קשר אישי אליו. בתהליך הכתיבה הם
מתוודעים למורכבותו וזוכים במבט חדש מזה
שהיה להם לפני כן. כך, לדוגמה,
הדס בר, תלמידה בבי"ס מעלה
שחרות, שאביה מתגורר בנורב –
גיה ועוסק בגידול דגים. כבר
בהיותה תלמידת כיתה י' רצתה
הדס לחקור את תופעת הפיור –
דים, ובשנת תשע"ז חיברה
עבודה שכותרתה "שחזור שלבי
התפתחות הנוף בעמק הסונדל וסביבתו, כמפתח
להבנת היווצרות הנוף הנוכחי במערב נורבגיה".
"נהניתי מאוד מכל שלבי העבודה", היא מסכמת,
"החל מקריאת חומר רקע, המשך במסלולי טיול
באזור המחקר וכלה בסיכום התצפיות והכתיבה...
העבודה גרמה לי להסתכל בנופים דרך משקפיים
אחרים ולראותם בצורה מעמיקה ומקצועית
יותר".
גם במדעי החברה מגלה התלמיד-החוקר את
מורכבותם של תהליכים ותופעות, ועד כמה לפן
האישי יש משמעות ברמת הפרט, הקהילה, ולע –
תים ברמת האזור והמדינה. החוקר הצעיר מפתח,
לעתים כתוצר לוואי, קשב לעמדות שונות, ביקו –
רת הדדית וכדומה. למשל, פיתוח תובנה שלא
בהכרח כל מה שקוראים במאמר או בספר מקצו –
עי, מקובל על עמיתי המחקר. פיתוח חשיבה
ביקורתית הוא רווח משמעותי של למידת החקר,
בשונה מלמידה רגילה בכיתה, שבה עוסקים
בנושאים רבים ברפרוף יחסי, ועל כן יש ביטוי
מועט יחסית למחלוקות אקדמיות.
„Á‡ ÏÚ „Á‡
ערך מוסף לעבודת הגמר הוא הקשר המיוחד
הנוצר פעמים רבות בין המנחה לבין התלמיד,
בשעה שהבוגר מוביל את הצעיר בעולם הידע,
כלי המחקר, עיבוד המידע ויצירת הידע החדש.
עם היותו של המנחה קשוב לכוחותיו הרגשיים
והאינטלקטואליים של התלמיד, הליווי מאפשר
גם פגישה אינטימית בהוראה/למידה המוסיפה
לפן הלימודי גם חוויה אנושית במיטבה.
עבודת הגמר הינה מחויבות פנימית שתלמיד
לוקח על עצמו: זוהי בחירה שלו אם לצאת למסע
המפרך, אם לאו. שאלת החקר היא שאלה שהתל –
מיד מפנה אל עצמו, ומתוך סקרנותו האישית,
הוא מתחייב לעסוק בגילויי התשובות עליה.
"חשוב לי לציין כי סוף סוף קיבלתי מבית ספרי
את האפשרות לעסוק בנושא שבאמת מעניין אותי
ומסקרן אותי" )שמרית שטרן, "השוואת עמדותי –
הם של בני נוער בקיבוצים ובערים כלפי סוגיית
ההומוסקסואליות", תשס"ט(
גילוי זה מחייב את הנער לעבודה שלא תמיד
הוכן אליה: עליו להכיר כלי מחקר, ללמוד להס –
תייע בהם, להתעמק בחומר מדעי מורכב, לברור
עיקר מטפל, לאבחן את הדברים המתאימים
לעבודתו, להיות ישר ונאמן לאשר הוא מוצא
ולחומרים המדעיים שלפניו. התלמיד זוכה ללי –
מוד אוטונומי, הכולל הבניית ידע בכלים מדעיים
ומוביל לסיפוק, יצירתיות והעצמה אישית.
כל אלה מחנכים אותו לחריצות, לסבלנות,
ליושרה, לעבודה קשה, לעמידה בתסכולים,
ליכולת לומר "איני יודע", לאחריות. דומה כי
שום חוויה לימודית שבית ספר מזמן לתלמידיו,
אינה מסוגלת ליצור את ההיכרות הזו של התל –
מיד עם כוחותיו, כישוריו וערכיו. התלמיד
מתנסה גם בעבודה בצוות, שהיא מרכיב קריטי
במחקר המודרני.
"העבודה הזאת נתנה לי המון ולימדה אותי
הרבה - לא רק במובן המדעי, אלא גם ביחס שלי
לכל האנשים שעזרו לי ותמכו בי לאורך כל
הדרך" )נור גנאור, "מופעי הבולבוסים בנגב
הדרומי ומנגנוני היווצרותם", תשס"ט(
‰ÁÓ‰ Ï˘ Â¯Î˘ ÏÚ
בתהליך הכנתה של עבודות גמר זוכה גם
המנחה בחוויה משמעותית ביותר. הוא שותף
80
„ÂÓÈÏÏ ‰ÎÂÊ „ÈÓÏ˙‰
˙ÈÈ·‰ ÏÏÂΉ ¨ÈÓÂ¡
ÌÈÈÚ„Ó ÌÈÏη Ú„È
˙ÂÈ˙¯ÈˆÈ ¨˜ÂÙÈÒÏ ÏÈ·ÂÓÂ
˙È˘È‡ ‰ÓˆÚ‰Â