אחר תהליך הפירוק והבנייה של זהותם ולעמוד
על הקשר בין שפה לזהות.
אוכלוסיית המחקר מנתה שני משתתפים, אח
ואחות. גל בן 62 וליה בת 12 )שמות בדויים(. גל,
בוגר החוג לקולנוע ולבימוי, מחפש את דרכו
המקצועית ומפיק ערבי קברט ושירה במועדונים.
הוריו יצאו לשליחות כשהיה בן 5 וחזרו לארץ
כשהיה בן 51, בעיצומו של גיל ההתבגרות. ליה
חזרה מטיול בן חצי שנה באוסטרליה וניו זילנד
והחלה ללמוד באוניברסיטה. כשהוריה יצאו
לשליחות הייתה ליה בת שנה וכשחזרו לארץ
הייתה בת 11, בראשיתו של גיל ההתבגרות.
הנתונים נאספו בשיטת המחקר הנרטיבי.
בחרתי בשיטה זו, משום שהמחקר הנרטיבי
מאפשר להבין את האחר דרך סיפור חייו )מונק
ואחרים, 2002(. מספר הסיפור משמיע את קולו,
ואגב כך לא רק מבטא את זהותו
אלא גם מכונן אותה. כלומר,
הסיפור האישי, הנרטיב, הוא סוג
של הצגה עצמית, וכל מה
שנאמר בו נועד לאשר ולתקף
את הזהות האישית של המספר
)ספקטור-מרזל, 9002, בעקבות
Goffman,1967
.(
לצורך המחקר ערכתי ראיון
על פי המודל של רוזנטל )רוזנ
–
טל 3991, אצל ספקטור-מרזל, 9002(, המורכב
משני שלבים: בשלב הראשון דליתי את "הנרטיב
העיקרי" ע"י הצגת שאלה כללית "תאר לי את
חייך כילד שיצא לשליחות", שאפשרה לו להפיק
סיפור ספונטני. בשלב השני שאלתי שאלות
הבהרה לגבי נושאים מסוימים שהיו משמעותיים
בעיניי להבנת הסיפור, בעיקר שאלות על תארי
–
כים והסדר הכרונולוגי של האירועים, ובנוסף,
שאלות שצמחו ממוקד התעניינותי בתהליך ההס
–
תגלות של המרואיינים.
שני הראיונות התקיימו בביתי במהלך חודש
נובמבר 8002. הראיונות צולמו במצלמת וידאו.
הריאיון עם ליה ארך כשעה ורבע. הריאיון עם גל
ארך שלוש שעות וחצי. הראיונות תועתקו ונות
–
חו. ניתוח הנתונים התבסס על מודל לניתוח
נרטיבים 'מנגנוני ברירה בטענה של זהות
סיפורית' של ספקטור-מרזל )9002(.
מן הסיפורים עלה כי היציאה לשליחות, כמעבר
בין תרבותי )
2000
Rana-Deuba,
& (Ward
,
השפיעה על שני המשתתפים במידה רבה מאוד.
בעקבותיה הם חוו תהליך של הגירה על כל
המשתמע ממנו. עבור ליה, זימנה השליחות חווית
הגירה אחת בלבד, בחזרה מן השליחות לארץ,
משום שבעת היציאה לשליחות הייתה בת שנה.
בניגוד לה, גל חווה מעבר בין-תרבותי כפול:
ביציאה לשליחות ובחזרה ארצה. שני המשתתפים,
כך עולה מן הסיפורים, חוו תהליך מורכב וקשה.
בתהליך זה הם נדרשו לארגן מחדש את המבנה
העדין של תת הזהויות שלהם אלו הקשורות
לחברת הרוב החדשה, ואלו הקשורות לתרבותם
הקודמת )הורנצ'יק, 3002(. שניהם נדרשו לעבור
תהליך של אימוץ תרבות, אקולטורציה, הנחשב
לתהליך המורכב והממושך ביותר בכל שלבי
הקליטה וההסתגלות )לשם, 8991;
1992
Berry,
.(
הממצאים, שיוצגו להלן, ידגימו כי שני המשתת
–
פים הגיבו באופן שונה לתהליך ההגירה, ומגדירים
את שפתם ואת זהותם הנגזרת ממנה באופן שונה.
ממצאי המחקר הראו כי בכל הנוגע לנושא
הזהות, נמצאו הבדלים משמעותיים בין גל וליה.
מן הקשר שיצרו בסיפוריהם בין שפה לזהות
בלטה היצמדותו של גל לזהותו הקודמת, והתנע
–
רותה של ליה מזו הבדל מהותי זה בא לידי ביטוי
בבחירת השפה שבה הם השתמשו לאחר המעב
–
רים הבין-תרבותיים וכן בשפה שבה השתמשו עת
סיפרו את סיפורם.
‰ÏÂÚ ÍÎ ¨ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ È˘
ÍÈω˙ ÂÂÁ ¨ÌȯÂÙÈÒ‰ ÔÓ
‰Ê ÍÈω˙· Ɖ˘˜Â ·Î¯ÂÓ
˘„ÁÓ Ô‚¯‡Ï ¢¯„ ̉
˙˙ Ï˘ ÔÈ„Ú‰ ‰·Ó‰ ˙‡
Ì‰Ï˘ ˙Âȉʉ
21
