אצל גל ניכר כי השפה האנגלית דומיננטית
יותר, וכי הוא פונה אליה בכל פעם שהוא עוסק
בנושא שהוא רגשי עבורו תוך שימוש נרחב במט
–
פורות, המדגישות את המצב הרגשי שהוא מצוי
בו באותה עת. כמו כן הוא פונה לאנגלית כברי
–
רת מחדל בכל פעם שהמושג המדויק אינו קיים
בעברית שבפיו )אולשטיין ובלום קולקה, 8891(.
סיבה נוספת, ככל הנראה, שבגללה יש שימוש
בעת הריאיון בשפה האנגלית היא שגל מגדירה
כשפת האם. עם זאת, השימוש של גל בשתי
השפות מדגים ששתיהן חשובות לו באותה מידה,
שתיהן הכרחיות לחייו החברתיים, ומכל אחת הוא
שואב את הנדרש לחייו
)
Bhojani,
Bhatt,
2006
Martin,
&
(Creese
לדברי גל, השימוש
באנגלית מקנה לו כוח ושליטה, מה שמעיד שהוא
בחר במודע להבנות לעצמו זהות שהעניקה לו
תפיסה עצמית חיובית ותחושת
ביטחון לגבי ההתאמה בין הדי
–
מוי העצמי לבין האופן שבו
החברה תופסת אותו )אריקסון,
8691(. בעיניו, היותו אנגלי
הפכה אותו לטוב מאחרים. עם
זאת, על ידי השוואת עצמו
לקבוצת הרוב, תוך הטיה לטובה
של הקבוצה אליה הוא משתייך
)
1986
Turner,
and
Tajfel
,(
הדגיש גל כי הוא ישראלי. זהותו,
כפי שהוא מתאר אותה, הינה
כפולה, מעורבת זהות ישראלית,
כשהוא דובר עברית, וזהות אנגלית כשהוא דובר
אנגלית. שתי הזהויות חיות יחד זו לצד זו ומש
–
לימות זו את זו.
˙˜ÒÓ ÌÂÎÈÒ
ממצאי המחקר הדגימו כי להגירה בעקבות
השליחות הייתה השפעה רבה על שני משתתפי
המחקר, וכי למעברים הבין תרבותיים שחוו בעק
–
בותיה הייתה השפעה סוציו-פסיכולוגית על
אישיותם, אופיים, שפתם וזהותם האישית
והחברתית-תרבותית )בוכנר, 2891(. ניתוח הסי
–
פורים הדגים כי הללו השתנו בדרגות שונות ובת
–
חומים שונים. כמו כן חשפו ממצאי המחקר כי כל
אחד מהם הגיב באופן שונה לתהליך ההגירה,
הסתגל באופן שונה, והגדיר את זהותו, הנבנית
כתוצאה ממנה, באופן שונה.
ממצאי המחקר הנוכחי הדגימו כי השוני בין
שני המשתתפים נובע בעיקרו ממאפייני אישיות
שונים )
;inchie
1982
Rodriguez,
&
Smither
1979
Walsh,
1988;
(Carment,
(&
ומגיל
המשתתפים בעת המעברים השונים ),
et.al
Berry
1984
Pate,
&
Nicassio
2006;
.(
בשל הגורמים הללו, וכן בשל רצונה להיטמע
במדינת היעד, ליה הציגה הסתגלות אובייקטיבית
וסובייקטיבית טובה )בנדס-יעקוב ופרידמן,
9991(, שבאה ליד ביטוי בהבעת שביעות רצון בכל
אחד מן המעברים התרבותיים שחוותה. יכולתה
של ליה לשלב בין זהות תרבות המוצא לבין זהות
מדינת היעד שימרה אצלה את הרצף בין העבר
להווה ברמת ה"עצמי", רצף שהעניק תחושת
שלמות ויכולת טובה להתמודד עם המציאות
החדשה )0991,
Berry
(, ואפשרה לה, בתוך זמן
קצר, לבסס זהות אינטגרטיבית )מירסקי, 5002(.
ביסוסה של זהות זו בא לידי ביטוי גם בתהליך
'איבוד שפה' שהתרחש אצלה בכל אחת ממדינות
היעד. הזהות שהיא מבנה באמצעות סיפורה הינה,
אם כן, זהות חד תרבותית וחד לשונית יציבה
)
,2006
Martin & Creese
Bhojani,
Bhatt,
.(
גל, לעומתה, חווה קשיי הסתגלות קשים בעת
המעברים הבין-תרבותיים. הוא אימץ עמדה של
הפרדה )
(Separation
ודבק בתרבות הישנה,
מתוך שמירת מרחק מן התרבות החדשה ),
Berry
0991(. הוא התקשה בהבניית זהות אינטגרטיבית
ולא נפתח לקשרים חברתיים עם החברה החדשה.
לכך חברה העובדה שבעת שחזר לארץ היה בעי
–
צומו של גיל ההתבגרות, דבר שהובילו להתמודד
עם משבר זהות בשתי חזיתות, כמהגר וכמתבגר.
תוצאותיו של המשבר הכפול היו פגיעה בגיבוש
זהותו ומצוקה פסיכולוגית אשר ערערה את האי
–
זון הנפשי שלו )יצחקי,7991; מירסקי, 2991;
Arredondo,
;
1984
Patricia,
&
Arredondo
1984
(. הזהות שגל מבנה באמצעות סיפורו הינה
זהות כפולה, דו-תרבותית ודו-לשונית גמישה.
הדבר המשותף לשני המשתתפים הוא העובדה
ששניהם מייחסים ליציאה לשליחות עם הוריהם
ולחזרה ממנה משמעות רבה. שניהם טוענים כי זו
עיצבה את אישיותם וזהותם. במקרה של שניהם,
נראה כי היעדרה של הכנה ליציאה לשליחות
ולחזרה ממנה, אשר נמצאה כמשמעותית ביותר
בתהליך הסתגלותם של שליחים )
1991;
Adler,
Hyland
Caligiuri,
1990;
Gregersen,
& Black
24
̉·˘ ÌÈÚ˘Ӊ Ïη
ÂÓˆÚ ˙‡ ¯È„‚Ó Ï‚
˘Ó˙˘Ó ‡Â‰ Èχ¯˘ÈÎ
ÂÏȇ ¨˙ȯ·Ú‰ ‰Ù˘·
‡Â‰ ̉·˘ ÌÈÚ˘ӷ
ÈÏ‚‡Î ÂÓˆÚ ˙‡ ¯È„‚Ó
˙ÈÏ‚‡· ˘Ó˙˘Ó ‡Â‰
