נובעות מגוף הידע העוסק במדיניות לשונית.
בנוסף, ניתנו שקלוטי הראיונות למרואיינים על-
מנת שיאשרו כי אכן זה מה שאמרו, וכדי לבדוק
אם היה להם דבר מה להוסיף. כתיבת הדו"ח
הסופי כ"תיאור עשיר" )
thickdescription
(
הכולל מידע אודות ההקשר, הציטוטים ודיון
מושגי איפשרה לבחון עד כמה טיעוני או מסקנות
המחקר משכנעים. כך, ניתן לבדוק אם הפרשנות
סבירה ומשכנעת ואם קיים קשר הגיוני בין מרכי
–
בי המחקר השונים )שקדי, 3002(.
אתיקה מחקרית:
כדי לשמור על האתיקה המחקרית, נשלחה
בקשה רשמית לביצוע המחקר למשרד המדען
הראשי באישורן של המנחה וראש החוג. הבקשה
כללה תיאור של מטרות המחקר וההליך המחקרי,
וכן מתווה השאלות לראיונות. בסופו של התה
–
ליך, התקבל אישור רשמי מלשכת המדען הראשי.
במחקר עצמו נשמרו כללי האתיקה המחקרית
)דושניק וצבר-בן יהושע, 1002(. לא צולמו תמו
–
נות המאפשרות לזהות את בית-הספר, שמו או
מיקומו. כמו כן, לא צולמו תלמידים. בנוסף,
שמות המרואיינים ופרטים היכולים לגרום לזיהו
–
ים לא נחשפו בפרויקט.
ÔÂÈ„Â ÌȇˆÓÓ
בשלושת בתי-הספר הנחקרים ניתן למצוא
ייצוג למטרות שונות של שימוש באוריינות
החזותית, הן ברמה ההצהרתית והן בשימוש
בפועל )ראו טבלה מספר 1 - הממצאים על-פי
חלוקה לקטגוריות על וקטגוריות משנה(. סוגי
המטרות הן פדגוגיות, אינסטרומנטליות ואסתטי
–
ות. המטרה הפדגוגית כוללת מטרות משנה
ערכיות-נורמטיביות, הכוללות היבטים הקשורים
לדת, לציונות ומועדי זיכרון, לאיכות הסביבה,
לשפה, לחינוך לחיים בחברה, לתרבות ויצירה,
לאוריינות רב-תרבותית וליישוב בו נמצאים
בתי-הספר. כמו כן, כוללת המטרה הפדגוגית
מטרות משנה קוגניטיביות, רגשיות ומטרות
שעשוע. המטרות האינסטרומנטליות כוללות
מטרות-משנה קוגניטיביות, רגשיות והנעה אינ
–
סטרומנטלית. המטרות האסתטיות כוללות
שימוש בטכניקות ובחומרים שונים וביטוי עצמי
של התלמידים.
נמצאו סוגי מדיניות שונים הנוגעים לגופים
המעורבים בהפקת פריטי הנוף החזותי. אלו כול
–
לים דפוסים שונים של שיתוף בין גורמים שונים,
כמו גם סוג "מלמעלה למטה" הנקבע על-ידי
גורמים כגון משרד החינוך ו"מלמטה למעלה"
הכולל יוזמות תלמידים. מעבר לכך, ישנם גורמים
שונים המשפיעים על קביעת פריטים אלו. גורמים
אלו כוללים את תוכניות הלימוד של משרד החי
–
נוך, מדיניות בית-ספרית, גורם הזמן, גורמים
פנימיים הכוללים, בין היתר, אילוצי מרחב ותק
–
ציב, וכמו כן את מאפייני התלמידים וגורמים
חיצוניים. קטגוריה נוספת היא קהלי היעד השו
–
נים עבורם מיועדים הפריטים, הכוללים את הורי
התלמידים, התלמידים עצמם וגופים חיצוניים.
ממצאים אלו עקביים ברובם עם ממצאי מחק
–
רים קודמים )וקסמן, 4002( אשר העלו סוגי
מטרות עיקריים לשימוש באוריינות חזותית.
המטרות הספציפיות שנמצאו בתת הקטגוריה
הערכית-נורמטיבית נגזרות ככלל בעיקר מאפיו
–
ניהם של בתי-הספר כסוכני חיברות )סוציאליז
–
ציה( מובהקים של החברה המודרנית, תוך
השפעה על עיצוב היחיד והיותם מנגנוני משטור
ופיקוח לצורך הבניית סתגלנותו של היחיד
וניתובו להליכה בתלם )צוקרמן, 2002(, ובפרט
כמיועדים לעיצוב אזרח נאמן למדינת ישראל,
המכבד את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת
לשונו במסגרת הגדרת ערכיה של מדינת ישראל
כמדינה יהודית דמוקרטית )חוק חינוך ממלכתי,
3591(. וכך, בכל בתי-הספר מוקדי ההתייחסות
31
