ליה פתחה את סיפורה כשהיא מציגה זהות
ישראלית. בעת היציאה לשליחות עם הוריה, בשל
גילה הצעיר, גיל שנה, זהותה האישית והחברתית
לא הייתה מגובשת. עד לשנות בית הספר היא לא
נדרשה למעשה לעסוק בענייני זהות. זהותה
הייתה השתקפות של החברה שבה גדלה )גזית,
5002( משום שחיה בבועה ישראלית. כשעברה
ללמוד בבית ספר יסודי אנגלי, עטתה על עצמה
זהות אנגלית והתנערה מזהותה הישראלית. ליה
הגדירה את זהותה החברתית באותה תקופה על
ידי קטגוריזציה )
1986
,
& Turner
Tajfel
(, המש
–
ייכת אותה לחברה האנגלית. היא עשתה זאת תוך
שימוש במילים "הייתי לגמרי אנגלייה ]...[
מבחינתי הייתי אנגלייה".
בתום השליחות ועם המעבר ארצה, זנחה ליה
את הזהות האנגלית. היא התנתקה מחייה הקוד
–
מים והגדירה את עצמה כישרא
–
לית. על ידי האמירה "גם...
באנגליה הגדרתי את עצמי
כישראלית". היא הכחישה
למעשה את הזהות האנגלית
שהציגה בשלב מוקדם יותר של
הסיפור, ועל ידי כך היבנתה את
הזהות הנרטיבית הישראלית.
יחד עם זאת, היא אמרה "אני
אוהבת את זה שאני כאילו, שבאיזה שהוא מקום,
אנגלייה". ממצא זה מעיד כי על אף ניסיונה
להתנער מזהותה הקודמת, וגם לאחר השתלבותה
בארץ, ברובד כלשהו היא הייתה מעוניינת לשמור
חלקית על זהותה הקודמת.
ממצא זה תואם את טענתו של שבתאי )6991(,
כי לאדם יש נטייה טבעית להמשכיות תרבותית,
וכי זהות תרבותית היא דרך מחשבה, תפיסת
עולם. כשאדם חי בשתי תרבויות, הוא חייב
למצוא לעצמו נוסחת קיום אפשרית. על פי סיפו
–
רה, ליה בחרה בגישה של רב-תרבותיות. היא
ניסתה לשלב בין שתי הזהויות התרבותיות שלה,
ולאמץ עמדה חיובית הן כלפי תרבות המוצא והן
כלפי התרבות החדשה על מנת להסתגל )ברי אצל
הורנצ'יק, 3002(.
שינויי הזהות של ליה באים לידי ביטוי גם
בהקשר של השפה שהיא בחרה להשתמש בכל
אחד מהמעברים הרב תרבותיים. כפי שהתנגדה
לשימוש בשפה העברית בבית ובבית הספר בזמן
שהותה באנגליה, עת עטתה על עצמה את הזהות
האנגלית, כך גם התנערה מזהותה האנגלית על
ידי נטישת השפה האנגלית. מן הממצאים הללו
עולה כי אצל ליה, יחד עם רכישת שפת-היעד,
התקיים תהליך של איבוד וזניחת שפת )כפי
שהוגדר לעיל(.
התנתקותה מן השפה מדגישה ומחזקת את
עובדת רצונה להתנתק ולמחוק את הזהות, השפה
והתרבות של תרבות המקור, ולאמץ את אלו של
התרבות הקולטת בכל אחד מן המעברים הבין
תרבותיים שחוותה בעקבות השליחות.
בסיפור של גל בולטת מאוד העובדה שהוא
מגדיר את זהותו באמצעות סיפורו
)
1993
Freeman,
אצל ספקטור-מרזל, 9002(.
הוא נע מהגדרת עצמו כישראלי, בזמן ששהה
בשליחות, להגדרת עצמו כאנגלי בעת שחזר לארץ,
ובסופו של הסיפור הוא מגיע להבנה שזהותו חצויה
ומורכבת משתי הזהויות שבו. בעת השהייה באנג
–
ליה גל הגדיר את עצמו כישראלי, ושייך את עצמו
לקהילה הישראלית ולקליקה הישראלית בבית
הספר היסודי. הללו סיפקו לו את האינטראקציות
הדרושות לו לעיצוב זהותו התרבותית )אריקסון,
8691( ויחד עם זאת, חיזקו את הערכתו העצמית,
כחלק מתהליך הזיהוי שלו את עצמו, כחלק מהק
–
בוצה )
1986
Turner,
and
Tajfel
.(
בחטיבת הביניים, לאחר שחווה התעללות מצד
בני כיתתו הישראלים, הוא בחר להשתייך לקבו
–
צת התלמידים האנגלים. באותה תקופה ניטעו
שורשיה של הזהות האנגלית שאותה הוא טיפח
ואף שימר עם החזרה ארצה. גל היבנה את זהותו
האנגלית בדרך של השוואה
(comparison)
22
ÆÆÆÌ‚¢ ‰¯ÈÓ‡‰ È„È ÏÚ
˙‡ È˙¯„‚‰ ‰ÈÏ‚‡·
‰˘ÈÁΉ Æ¢˙Èχ¯˘ÈÎ ÈÓˆÚ
˙‰ʉ ˙‡ ‰˘ÚÓÏ ‰ÈÏ
·Ï˘· ‰‚Ȉ‰˘ ˙ÈÏ‚‡‰
¯˙ÂÈ Ì„˜ÂÓ
