התלמידים, החברים במועצה בית-ספרית נבחרת
או גורמים המשתמשים בעוצמתם הכלכלית כדי
להשפיע על מדיניות בית-הספר. ויהיו מקרים
בהם בית-הספר יהיה המשך ישיר של השפה
המצויה בבית עצמו.
χ¯˘È· ¯ÙÒ≠È˙·· ˙ÈÂ˘Ï ˙ÂÈÈ„Ó
אחת מדרכי היישום של המדיניות החינוכית
בישראל היא השימוש בחינוך הלשוני, שהוא
פיתוח של מושג האוריינות. על-פי ברוש-ויץ
)7002(, עוד לפני קום המדינה ועד לתוכנית הלי
–
מודים העכשווית בחינוך הלשוני, ניתן למצוא
שמונה מטרות-על מפורשות או נרמזות של החי
–
נוך הלשוני. מטרות-העל הן: תרבותית, לאומית,
שלטונית, אזרחית, כלכלית-חברתית, מעשית-
שימושית, הומאנית ואינטלקטואלית.
אוריינות חזותית
האוריינות עומדת במרכז העיון החינוכי במח
–
קר, בהתנסויות פדגוגיות ובעיצוב מדיניות חינו
–
כית בארץ ובעולם. התפתחויות טכנולוגיות,
חברתיות ותרבותיות חדשות והשלכותיהן החינו
–
כיות הובילו להרחבת מושג האוריינות לתיאורי
–
ית רב-אורייניות )
Multiliteracies
( שפותחה על-
ידי קבוצת חוקרים מרכזית בתחום האוריינות
)
2000
Group,
London
New The
(. המושג
מרחיב את התפיסה שהעמידה במרכז את הטקסט
הכתוב על שימושיו השונים, כדרך ייצוג מרכזית
לתפיסה של אוריינות העושה שימוש בסוגי טקס
–
טים חדשים הכוללים צורות ייצוג מידע שונות.
אחד מסוגי האוריינות בהמשגה הנרחבת יותר הוא
אוריינות חזותית )
literacy
(visual
כשהכוונה
היא גם למערכים סמיוטיים המשלבים בין טקס
–
טים, תמונות, סמלים, אפקטים קוליים ועוד )וקס
–
מן, 4002(, כשסמיוטיקה היא תהליך הפקת
משמעות מסימן היכול להיות מילה, תמונה, דיא
–
גרמה, נוסחה או מפה גיאוגרפית, לדוגמה.
השפה החזותית נתפסת כאמצעי תקשורת וכלי
ביטוי המשקף מציאות, מעביר מסרים ומוליך
משמעויות בדומה לשפה המילולית. לשתיהן אף
יש פוטנציאל לעצב מציאות ולהשפיע עליה
)
2001
Stables,
אצל כהן וחוב', 6002(. הן היי
–
צוגים המילוליים והן הייצוגים החזותיים טעונים
במסרים ערכיים תרבותיים השייכים להקשר
התרבותי בו הם נוצרים ולזמן ולמרחב בו הם
נוכחים. לפי קרס וואן-ליבן )אצל כהן וחוב',
) 2006
1996
Leeuwen,
Van & Kress
(, חשי
–
בותם של מסרים חזותיים אינה נופלת מזו של
מסרים מילוליים וצורות הדקדוק החזותי הן
צורות של אינטראקציה חברתית.
מטרות הפקת פריטי נוף חזותי
בפני אנשי המקצוע העוסקים בשילוב טקסט
ותמונות ובהפקת פריטי נוף חזותי במרחב הבית-
ספרי והחינוכי, עומדות מספר מטרות, שעשויות
להיות מפורשות או מובלעות וסמויות. מטרות
אלו יכולות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים
בתהליכי הפקת התוצרים ובסוגים השונים שלהם.
המטרות הן פדגוגיות, אינסטרומנטליות ואסתטי
–
ות )וקסמן, 4002(.
על-פי המטרה הפדגוגית, הילדים נתפסים
כקהל הנמענים של פריטי הנוף החזותי וככאלו
העוברים תהליכי התפתחות רבים. על-פי המטרה
האינסטרומנטלית, הילדים נתפסים כקהל נמענים
מנקודת מבט צרכנית והפקת התוצר כאמצעי
להפקת תועלת כלשהי. המטרות הספציפיות
מכוונות להעצמת יעילותו האינסטרומנטלית של
התוצר. בבסיס המטרה האסתטית עומדת תפיסת
התוצר כבעל ערך בפני עצמו ללא קשר לקהל
הנמענים, או ליעילותו כאמצעי להשגת יעדים
אינסטרומנטליים.
¯˜ÁÓ‰
שאלות המחקר
בהתבסס על מקורות הידע התיאורטיים ועל
דרכי הניתוח של ספולסקי )
2004;
Spolsky,
2009
(, ספולסקי ושוהמי )
Shohamy,
& Spolsky
1999
( הנוגעים למדיניות חינוכית ולשונית
ווקסמן )4002( וכהן וחוב' )6002(, העוסקים
באוריינות חזותית, שאלת המחקר הראשית היא:
איזו מדיניות חינוכית ולשונית באה לידי ביטוי
בשלושה בתי-ספר מזרמים חינוכיים שונים?
במסגרת שאלה זו, שאלות המשנה הן:
1. מה הן מטרות הצגת פריטי הנוף החזותי
בבתי-הספר?
2. מי הם הגורמים המעורבים בקביעה ובהפקה
של פריטי הנוף החזותי בבתי-הספר?
3. על-פי מה נקבעים פריטי הנוף החזותי
בבתי-הספר?
4. למי מיועדים פריטי הנוף החזותי בבתי-
הספר?
29
