השוואת עצמו והקבוצה שלו לקבוצות אחרות,
תוך הטיה לטובת הקבוצה שאליה השתייך
)
1986
Turner,
and
Tajfel
.(
עבור גל, משמעותה של החזרה לארץ היתה
משבר זהותי והסתגלותי קשה, שכמעט הוביל
אותו אל מותו. בעוד שבאנגליה היה שונה בשל
היותו ישראלי, בישראל הוא נתפס על ידי בני
גילו כאנגלי. גל החליט באופן מודע להבנות
לעצמו זהות אנגלית על ידי בחירת ההתנהגויות
ובסממנים התואמים לזהות זו.
ממצא זה תואם את קביעתם של )
and
Stryker
Burke
)0002( הטוענים כי הזהויות מאורגנות
אצל האדם במבנה היררכי, על פי הבולטות
שלהן. ככל שזהות מסוימת בולטת יותר, כך
גבוהה הסבירות כי האדם ינהג על פי התנהגויות
בעלות זיקה לאותה זהות. ממצא זה תואם את גם
את טענתו של הורנצ'יק )3002( כי
במעבר בין תרבויות מתעצם
המתח בין הזהויות הקיימות,
שהביא המהגר מארץ המוצא.
לעתים מתווספות אליהן זהויות
חדשות ולעתים משתנה ההיררכיה
בין הזהויות שהאדם רכש במהלך
חייו עד להגירתו. המפלט שמצא
גל משונותו ומהיותו נטע זר
בחברה הישראלית היה התכנסות
בזהות האנגלית, שממנה ביקש תחילה להתנער.
היצמדותו של גל לזהותו הקודמת בכל אחד מן
המעברים הבין תרבותיים, ניכרה גם בכל הנוגע
לשפה שהשתמש בה לאחר המעברים הבין-
תרבותיים, ובשפה שבה השתמש כשסיפר את
סיפורו. אצל גל התרחש תהליך הפוך משל ליה.
הוא רכש שפה חדשה שאינה באה על חשבון שפת
האם )כפי שהוגדר לעיל(. בעת השהות באנגליה
רכש גל את האנגלית, אך שימר את העברית. הוא
עשה זאת ממניעים חברתיים שימור הצביון
החברתי של הקהילה הישראלית ובידולה מן
החברה האנגלית, וממניעים פסיכולוגיים הצורך
בשמירה על תחושת רציפות והמשכיות באישיות
ובזהות )אריקסון, 8691(.
גל תיאר בסיפורו את חשיבותה של השפה העב
–
רית בעיניו ובעיני הוריו, כחלק מזהותם ומהווייתם
הישראלית והיהודית בעת ששהו באנגליה. אך
בעוד הוריו ניסו לשמר את העברית, גל רכש את
השפה האנגלית, וזו הפכה מהר מאוד לשפתו
העיקרית. בד בבד עם רכישתה, הגדיר גל את
השפה האנגלית כשפת אם, ויחד עמה התגבשה
זהותו האנגלית. בעת החזרה לארץ התרחש אצלו
תהליך הפוך. השפה האנגלית, כך מסתבר מדבריו,
היא זו שבידלה אותו מאחרים, ובאמצעותה הוא
שמר על זהותו ונמנע מלעטות על עצמו זהות
ישראלית. בחירה זו משקפת את רצונו לשמר את
תרבותו ושפתו הקודמת. חוסר הרצון והקושי
ברכישת השפה נבע מן ההבנה שכאשר אדם רוכש
שפה חדשה הוא רוכש גם זהות חדשה, העלולה
לסתור את הזהות הקודמת )אולשטיין ופרסמן,
7991; דרזנין ושפרינגמן, 9991;5991,
Gitelman
.(
גל מכיר בכוחה של השפה ככלי לביטוי זהות.
משום כך הוא טוען בסיפורו ש"גל דובר אנגלית"
ו"גל דובר עברית" הם שתי דמויות, שתי זהויות,
שונות לחלוטין. ממצא זה תואם את ממצאיהם
של החוקרים
Eisma&Guimon
Marcos,
)אצל
טננבאום, 3002(, אשר תיארו מטופלים דו-לשו
–
ניים, שדיווחו על חוויה של 'תחושת עצמי ספצי
–
פית לשפה', לפיה קיימים כביכול שני אנשים
שונים, שכל אחד מהם פועל בשפה שונה כך גם
גל, זהותו ה"מפוצלת" וה"חצויה" מגולמת בכל
אחת מן השפות שבהן הוא משתמש:
[…]
one
Hebrew
the and
[…]
אין שליטה... אין
דמות
powerful.
is one
English
the but
לאורך הריאיון קיימות עדויות רבות ליכולתו של
גל לשזור מילים משפה אחת בתוך השנייה או
לעבור משפה לשפה באמצע המשפט. מאחר
שהיכולת לעבור משפה אחת לשפה אחרת,
משמעה יכולת לשנות זהויות חברתיות
)
2006
Martin,
& Creese
Bhojani,
Bhatt,
,(
הרי שהמעבר של גל בין השפות תואם את המעבר
שלו מזהות לזהות. בכל המקטעים שבהם הוא
מגדיר את עצמו כישראלי הוא משתמש בשפה
העברית, ואילו במקטעים שבהם הוא מגדיר את
עצמו כאנגלי הוא משתמש באנגלית. הוא לא רק
משתמש בשתי שפותיו אלא גם משלב בין השתי
–
ים. כאדם דו-לשוני הוא יכול לעבור ביעילות
משפה אחת לשנייה על פי הקונטקסט המיידי של
האינטראקציה. תופעה המוכרת במחקרים הסוצ
–
יולינגוויסטיים כ-
Mixing
Code
ו-
Code
Switching
)
and
Olshtain
2006;
Nilep,
)
1988
Blum-Kulku,
(, ומשמשת לעיתים כאמצ
–
עי לציון זהות אתנית )אולשטיין ובלום קולקה,
8891; שאול, 8002(.
‰Ù˘‰ Ï˘ ‰ÁÂη ¯ÈÎÓ Ï‚
ÍÎ ÌÂ˘Ó Æ˙Â‰Ê ÈÂËÈ·Ï ÈÏÎÎ
¯·Â„ Ï‚¢˘ ¯ÂÙÈÒ· ÔÚÂË ‡Â‰
¢˙ȯ·Ú ¯·Â„ Ï‚¢Â ¢˙ÈÏ‚‡
¨˙ÂÈÂ‰Ê È˙˘ ¨˙ÂÈÂÓ„ È˙˘ ̉
ÔÈËÂÏÁÏ ˙¢
23
